ארגון ה-OECD: חברות הביטוח אינן בטוחות מפני מחירי העברה

[להרשמה לניוזלטר עסקים מתעוררים] עו"ד יריב בן-דב: אחת הדרכים של רשויות המס בעולם להתמודד עם קופתן המדלדלת עקב המשבר הכלכלי הינה באמצעות אכיפה מוגברת של תקנות מחירי העברה

[להרשמה לניוזלטר עסקים מתעוררים]

כיום, סקטור הביטוח בעולם נמצא יותר מתמיד תחת עיניו של "האח (הרגולטורי) הגדול", ובמיוחד תחת עיניהן הבוחנות של רשויות המס השונות. פעולות שלא מכבר קיבלו אישור כלאחר יד (או לא זכו להתייחסות מעמיקה) מצד רשויות המס, כפופות כיום לביקורות מחמירות בהרבה. אחת הדרכים של רשויות המס בעולם להתמודד עם קופתן המדלדלת עקב המשבר הכלכלי הינה באמצעות אכיפה מוגברת של תקנות מחירי העברה, המסדירות את נושא העסקאות הנערכות בין חברות קשורות אשר ממוקמות במדינות שונות (ולעיתים גם באותה מדינה, במיוחד אם יש לה אזורי מס שונים).

על כן, רשויות המס בעולם עושות שימוש במחירי העברה בכדי לבחון האם אותה עסקה בין חברות קשורות נערכה בתנאי שווי שוק (Arm's Length), דהיינו האם העסקה הנבדקת הייתה מתבצעת בתנאים זהים לו נערכה בין צדדים שאינם נשלטים על ידי אותו גוף. חשוב לציין, בהקשר זה, כי במקומות רבים בעולם מחילים את עקרונות מחירי העברה גם על עסקאות בין צדדים קשורים הנערכות בתוך אותה מדינה ואף בתוך אותם אזורי מס.

במידה ולחברה הנישומה אין תעוד מתאים המגבה את עמידתה בתנאי השוק על פי הדרוש באותן תקנות, יכול פקיד השומה לשערך מחדש את העסקה (גם באופן רטרואקטיבי) ולחייב את החברה הרלוונטית בתשלום מס על פי השומה שנקבעה על ידו ואף לקנוס את מפר התקנה.

ה- OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, אשר ישראל עושה מאמצי התאמה של החקיקה שלה בתחומים הכלכליים (לרבות בתחומי הממשל התאגידי ומחירי העברה) במטרה להתקבל אל חברותיו, בחר להתייחס לאחרונה דווקא לחשיבות יישום מחירי העברה בתחום המורכב של הביטוח.

כל עסקה בין צדדים קשורים, צריכה להיבחן בהתאם למספר מרכיבים, המשתנים לפי טיב העסקה. כך למשל, מקובל לבחון את הקצאת הסיכונים בין הצדדים, את חלקות האחריות, את התאמת התנהגות הצדדים בפועל למתואר בהסכם הבין חברתי ובחקר השוק המשפטי-כלכלי שלה (study), את תוצאותיהן של חברות דומות הפועלות באותו שוק, וכדומה. לכן, כאשר עסקינן בחברות ביטוח, אך טבעי הוא כי ארגון ה- OECD מצא לנכון להדגיש במיוחד את תחומי הקצאת הסיכונים (למשל בין מבטח למבטח משנה) ואת בחינת ההסכם הבין חברתי אל מול התנהגות הצדדים בפועל. משמעות הדבר היא, שבמידה ומהות ו/או תהליך ביצוע העסקה אינו תואם בפועל את מה שעלה על הכתב, יאפשר הדבר לרשויות המס לשערך את העסקה כראות עיניהן אף אם העסקה מגובה בתיעוד נאות, מכיוון שתיעוד זה אינו משקף את המתרחש בפועל.

שוק הביטוח נחשב לשוק מורכב ומסובך לניתוח, זאת בין השאר בשל הפונקציות הכלכליות המסועפות שמרכיבות אותו ומכתיבות את אופן העבודה בו. על כן, הכנת התיעוד המתאים הופכת למשימה מרכזית ומורכבת לא פחות, עבור החברות הנישומות. משום שחברות הביטוח אינן עוסקות אך בביטוח, והן בעצמן או חברות הקשורות אליהן עוסקות גם בניהול הון (שלהן ושל אחרים), יש לשים לב גם לנושא ניהול ההון הבין חברתי, למשל בהקשר של הלוואות בין חברתיות. בנוסף, יש להתחשב כמובן גם במצבו הנוכחי של השוק ובצפי האקטוארי לתוצאות הסכמי הביטוח, בכל תמחור של עסקה בין חברתית רלבנטית.

עניין חלוקת ההפסדים מהווה גם הוא נקודה רגישה מבחינת מחירי ההעברה. כל קבוצת חברות מעוניינת לחלק את ההפסדים באופן שייטיב עימה, כראות עיניה. אך באופן אינהרנטי יהיה קונפליקט מתמיד בינה לבין רשויות המס לגבי אופן החלוקה בין משטרי המס השונים. קונפליקט זה ילך ויתעצם בשל העובדה כי ענף הביטוח העולמי צובר הפסדי ענק. תחת עניין זה ניתן לכלול גם את חלוקת ההוצאות.

עו"ד והכלכלן יריב בן-דב. הכותב הוא שותף במשרד בר-צבי את בן-דב, המתמחה בתחום מחירי העברה.