פיתרון לבוגרות חממת ניות: עופר היי-טק במו"מ עם גורם זר שישקיע לצידה

על-פי מתווה התוכנית, אותו גורם יוכל להשתתף לצד עופר היי-טק בהשקעות בחברות בסבב A, בהיקפים של מספר מיליוני דולרים כל אחת.

ניות תהיה מחויבת להציג בפניו מידי שנה מספר מוגדר של פרויקטים, אבל לא בהכרח את כל הפרויקטים שבגרו מהחממה. הגורם יחליט האם להצטרף לעופר-היי-טק בכל השקעה שתוצג לו, ויהיה מוגבל למספר סופי של סירובים.

מדובר בגוף בסדר גודל בינוני, שתרומתו העיקרית תהיה פיננסית ולא אסטרטגית. לצורך ההסכם, יקים אותו גוף מיזם בגודל של קרן קטנה, כלומר בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

את ההסכם יזם חיים אליאש, מנכ"ל חממת ניות. "הבנתי שאנחנו מייצרים פייפליין של חברות שיוצאות לשוק - ומה אז?", הוא הסביר את הצורך, לו ניתן פתרון במסגרת ההסכם.

אסיף שטופמן, שותף בעופר היי-טק, הוסיף כי "אנחנו מעדיפים תמיד להשקיע בחברות בוגרות ניות יחד עם עוד גורם. זה חשוב לקביעת ערך חיצוני לחברות, וכן לקביעת השווי מול היזמים והשוק.

"הבנו שלקראת 2010 ו-2011, נתקשה למצוא לכל החברות שלנו שותפים לצידנו להשקעה. קרנות ההון סיכון מתקשות היום לגייס כסף וגם אלה שגייסו, לא מצליחות לקרוא לכל הכסף. כך, מעגל השותפים הפוטנציאליים שלנו קטן.

"לא בטוח כמה מהר תתעורר תעשיית ההון סיכון גם אחרי שהמשבר ייגמר. מכאן עלה הצורך לחפש שותף קבוע. לא רצינו ליצור פייפליין גדול של חברות שיפלו כולן באופן מלא על עופר היי-טק".

"לנצל את התקופה"

אליאש מספר כי מאז החל המשבר, ניות הגבירה את קצב קליטת החברות לחממה, ובמחצית הראשונה של 2009 נקלטו שש חברות, לעומת ארבע בממוצע בכל חצי שנה בשנים קודמות.

לדבריו, "התקציב שלנו הוא אותו תקציב והחברות שמגיעות אלינו הרבה יותר איכותיות. בתקופה כזו, אנחנו יכולים לקדם את החברות דרך ארוכה יותר עם פחות כסף, כי המשכורות והשירותים הנלווים כולם זולים יותר. יהיה חבל אם לא ננצל את התקופה".

(כמעט) סוף לחממות הממשלתיות

זהו ההסכם הבולט השני של ניות בשנה האחרונה. הראשון היה מצד המיזמים, מול חברת מור יישומים, הממסחרת את הקניין הרוחני של שירותי בריאות כללית.

במסגרת ההסכם ההוא מביאה מור את המיזמים המפתחים בתוכה לבחינה על-ידי ניות, אשר זוכה להסתכלות ראשונה עליהם בתמורה להתחייבות להשקיע לפחות בשני מיזמים בשנה. מתוך שש החברות שנכנסו לחממה במחצית הראשונה של 2009, מחציתן הן חברות שמקורן בהסכם זה.

ניות היא החממה הלפני-אחרונה שטרם הופרטה באופן רשמי. אף שהיא מנוהלת ומובלת על-ידי עופר היי-טק עוד לפני שתהליך הפרטת החממות החל, הרי שמבחינה רשמית היא דבקה במודל ובתקנות של חממה ממשלתית. "לא היה אכפת לנו להמשיך לפעול במודל הישן, אבל מאחר שתהליך ההפרטה הושלם, גם אנחנו מחויבים להיכלל בו", אומר סטופמן.

במודל הישן, שבו פעלה ניות עד היום, מאוגדת החממה כגוף ללא מטרות רווח, שאינו מחזיק מניות בחברות הבנות. החברות מקבלות מענק של המדינה ומימון משלים, כאשר במקרה של ניות הון זה הגיע בדרך-כלל מעופר היי-טק, אבל בחממות האחרות היזמים נהגו להביא איתם את המשקיע החיצוני. בתמורה, החברות משלמות תמלוגים למדינה ולחממה.

במודל החדש, המופרט, החממה היא חברה עם כוונות רווח. הגורם המפריט, שהינו הבעלים של החממה, הוא שמספק בדרך-כלל את המימון המשלים. המענק של המדינה מקנה לה מניות בחברה המושקעת ולא תמלוגים. אחרי תקופה של שש שנים, יכול בעל החממה לרכוש מהמדינה את חלקה בחברה.

המודל החדש מגביר את התמריץ לבעלי החממות לדאוג להצלחת החברות בהמשך הדרך, כי הם הופכים למחזיקים העיקריים בהן. לדברי סטופמן, "מבחינת עופר היי-טק המודל הישן היה מוצלח, כי ניות בנתה חברות שהגיעו למכירות וליציבות ולאו דווקא נמכרו מוקדם. תשלום התמלוגים לחממה השתלם לנו ובמקביל פחות אהבנו את הרעיון שלמדינה יש בעלות בחברה".

אליאש: "עבור החברות שלנו, המודל החדש הוא דווקא חדשות טובות, כי המדינה מכניסה יותר כסף לכל חברה וגם המימון המשלים אמור לגדול בהתאם.

"בניות, פשוט השלמנו בעבר את המימון המשלים בהשקעה נוספת של עופר היי-טק, כדי שכל חברה תצא לדרך לפחות עם חצי מיליון דולר. עתה אנחנו יכולים לספק את אותו סכום תוך התבססות רבה יותר על כספי המדינה, או להגדיל אותו".

כעת רק חממת יוזמות העמק נותרה בלתי מופרטת. היא פועלת עדיין כמלכ"ר וממתינה לשותף לצורך הפרטתה.