אודיסיאה בחלל הבית

לפני כמה חודשים פנו אלי מנהלי הום, ערוץ טלוויזיה חדש שמתמקד בבריטניה, ושאלו אותי איך לדעתי ייראה הבית שלנו בעתיד. במקצועי, אני מאתרת טרנדים בינלאומיים, עם ניסיון בשיווק מקצועי בחמש סוכנויות פרסום, וכתבתי 15 ספרים על מגוון של נושאים, כולל ניתוח מוקדם של תופעת ה"מטרוסקסואליות" וספר שנקרא Next Now על חיי היומיום בעתיד הלא רחוק.

הרעיון של חיזוי איך הבתים שלנו עשויים להשתנות קסם לי. גדלתי בפרברי ניו ג'רזי, בבית קולוניאלי "חתוך" (עם צלע ישרה), עם שני הורים, שתי אחיות צעירות ממני וכלב ששוטט בחצר האחורית. אכלנו יחד ארוחת ערב בפינת האוכל - צלי בשר לפחות פעם בשבוע ואוכל סיני בימי א' בערב. זה היה קונבנציונלי לחלוטין, והייתי חייבת לצאת מזה.

היום אני גרה באסם מחודש בסילברמיין, קונטיקט, ביער שמחוץ לעיירה קטנה שנקראת נורווק, עם עוזרת בית קבועה ושני כלבי גולדן רטריבר. החדרים כיפיים, גדושים בספרים ובאמנות, ויש לי גם חדר ספורט מודרני, פאטיו (רחבת כניסה) רחב ידיים ובריכה חמה שמשקיפה על מסלול גולף.

אין כל דמיון בין בית ילדותי למקום מגורי הנוכחי. הבית הקולוניאלי היה בית סואן של חדרים קטנים וטקסים משפחתיים, ואילו האסם שלי הוא נווה מדבר שקט של מרחב פתוח, ספריית מחקר ומתקני בידור לאורחים רבים.

אז איזה סוג של מגורים יהיו לנו בעולם המפותח, בעוד עשור או אפילו בעוד ארבעה עשורים מהיום?

הצעד הראשון שלי בפרויקט כזה הוא להשתמש בכלי מחקר - גוגל ומחקרי בלוג, שאלות שמציגים לאנשים בטוויטר, קבוצות מיקוד מקוונות וניתוחים כמותיים של נתונים רשמיים. אני בודקת גם חדשות מהתקופה האחרונה, מחקרים ומאמרים, כדי לדעת מה מתרחש בעולם האמיתי. אני מציינת את המגמות שבהן הבחנתי, ואחר-כך שואלת את עצמי מהו מקומן בנושא המחקר שלי.

המחקר שלי העלה כמה מגמות בתחום הדיור, שכל אחת מהן מתמקדת בדרך אחרת של שינויים בחיי הבית שלנו. השינויים שאליהם התייחסתי הם התמוססות המשפחה הגרעינית, פרטיות חדר השינה, פרקטיות חזקה, חיבורי מטבח, עבודה מהבית וחדרים רב-משימתיים.

התמוססות המשפחה הגרעינית

האופן שבו הבית נראה ומתפקד תלוי בראש ובראשונה באנשים שמתגוררים בו. בימינו, לא סביר להיתקל בהרבה משפחות מסורתיות (אבא, אמא, שניים פסיק משהו ילדים וכלב) מאחורי דלת החזית. היחידה הגרעינית נעלמת כתוצאה מכל דבר, מכלכלה עד חינוך, מטכנולוגיה עד בריאות.

אז מי מתגורר מאחורי הדלת? קודם כל, בודדים ובודדות יהיו הנורמה החדשה בעוד 20 שנה, כאשר לפי לשכת הסטטיסטיקה הבריטית, רק שניים מחמישה מבוגרים יהיו נשואים. רוב האנשים יתגוררו בגפם או עם שותפים אפלטוניים.

הללו יכולים להיות אנשי מקצועות חופשיים צעירים ומצליחים, שרוצים להתחלק בהוצאות ולהישאר במסגרת חברתית ללא מחויבות ליחסים. לחילופין, הם יכולים להיות אלמנים ואלמנות מבוגרים. הצעירים יתגוררו בבתים משלהם כדי להפגין את עצמאותם הכלכלית ולהישאר בסגנון חיים נוודי יותר, ואילו המבוגרים ייעזרו במכשירים מתוחכמים כמו ניטור בווידאו של הבית או קופסאות תרופות אלקטרוניות, כדי לחיות בגפם למשך תקופות ארוכות יותר.

אך מצידו השני של הרחוב נראה מגמה הפוכה בדיוק: דורות רבים שמתגוררים תחת קורת גג אחת. מספר רב יותר של גמלאים יתגוררו יחד עם ילדיהם הבוגרים, כפי שאנחנו רואים בבית הלבן, היכן שאמה של מישל אובמה, שעזרה לה עם הבנות במהלך הקמפיין המפרך, מתגוררת היום עם הזוג הנשיאותי. בו-זמנית, נערים שהתבגרו ידחו את היציאה ללימודי מכללה ויישארו בבית כדי לחסוך, או יחזרו אחרי הלימודים להתגורר בבית ההורים כדי להתחיל את הקריירות שלהם. כך תתרחב המשפחה הגרעינית ותכלול סבים וסבתות, הורים, צעירים וילדים סביב שולחן האוכל.

פרטיות חדר השינה

בין אם מדובר על נשואים, שותפים או רווקים, אחת השאיפות הגדולות ביותר של כל אדם תהיה לפינה פרטית בבית. התאחדות קבלני הבתים בארה"ב מעריכה שבשנת 2015, 60% מהבתים שייבנו לפי מפרט פרטי יהיו מצוידים בשני חדרי שינה גדולים. בני הזוג ירצו לישון בנפרד, לא מפני שהם עומדים להיפרד, אלא כדי לקבל מרחב אישי ואפילו כדי להחזיר תשוקה לזוגיות שלהם. הנוסחה הזו בוודאי נכונה לשותפים אפלטוניים בבית אחד, שמתחלקים בעלויות ובמשאבים. הוא יעודד גם הקמת יחידת דיור נפרדת לחותנת - לסבים וסבתות שהם בייבי בומרס - או לצעירים במשפחה.

הימנעות מצריכה מוגזמת היא מגמה כעת, והיא תשפיע על עיצוב הבית שלנו לשנים רבות. קניית דברים כדי להרשים כבר אינה מניעה אותנו. אלו מאיתנו שיש להם כסף פנוי להשקעה בבית ישקיעו בקווים נקיים וקלאסיים, ובריהוט בנוי היטב שהוא נאה אך לא ראוותני. האחריות הסביבתית תהיה במקום גבוה בסדר העדיפויות, ובעלי הבית ישלמו יותר עבור חידושים טכנולוגיים שמביאים נוחות רבה יותר בלי ייסורי מצפון.

הצד השני של המטבע (ולאלו מבינינו שיכולים להוציא פחות) הוא שסגנון הקוטג' הנוח ישלוט בכיפה. בין אם מדובר על משקי בית של כמה דורות או על שותפים בודדים, סגנון הטלאים של הבית ישתקף בעיצוב הפנים. ענתיקות של דייר אחד ישתלבו בטכנולוגיה חדשה של דייר אחר, ודייר שלישי יוכל להוסיף מכשירי מטבח וספרי בישול, כשכל פריט מעיד על בעליו.

חיבורי מטבח

בכל סוגי הבתים שמנינו, המטבח יישאר מרכז חברתי, שבו אנשים נפגשים לארוחות או סתם כך לכוס קפה ושיחה. מצד אחד, המטבח יהיה האזור שבו תימשך מגמת החזרה לצרכים הבסיסיים, כאשר אנשים יימנעו ממוצרים קישוטיים מדי לטובת פריטים חסכוניים וידידותיים יותר לסביבה. המיקרוגל והארוחות המוכנות יידחקו לטובת תנורים מסורתיים וצלי של ימי ראשון. מי הברז יחזרו להיות פופולריים כאשר אנשים יתחילו להשוויץ במי השתייה המקומיים הנקיים שלהם.

מצד שני, הטכנולוגיה תעזור לנו. נגדל ירקות ונבטים בגינות פנימיות יעילות ונייטרליות לפליטת פחמן. יהיו לנו מכשירים לניטור יעילות השימוש באנרגיה כאשר אנחנו מבשלים, מנקים ומחממים את הבית, ונתחיל להתחרות בשכנים בתחום צמצום פליטת גזי החממה. מקרר ממוחשב ישלב מאגרי נתונים על מתכוני בישול ומידע על המזון במקרר שיציע לנו תפריטים בריאים לכל דייר. הטלפונים הניידים שלנו יקראו בר-קודים של מוצרים כדי שנוכל לעקוב אחרי תאריכי תפוגה, ערכים תזונתיים ואפילו הצעות לסיווג סוגי מזון. מזון תוצרת בית יקבל תוויות ממדפסות הבית שלנו.

עבודה מקוונת מהבית

בזכות המשבר הכלכלי אנו רואים התעניינות מחודשת ביעילות של עבודה מהבית באמצעות רשתות מקוונות שמחוברות לשרתים במקום העבודה. אם המשימות שלכם מבוססות מחשב, ואינכם זקוקים לפגישות של שעה אחרי שעה, מה הטעם לנסוע הלוך וחזור לעבודה במשך שעות רק כדי לשבת בחדר אחר מול צג אחר ולעשות אותו דבר? לפי קבוצת משאבי האנוש WorldatWork, יותר מ-28 מיליון אמריקנים עובדים כיום מהבית לפחות פעם בחודש, והמספר הזה צפוי לעלות ל-100 מיליון בשנת 2020.

עבודה מהבית גם ידידותית לסביבה. השבועון "אקונומיסט" דיווח באחרונה, שאם 33 מיליוני האמריקנים שיש להם עבודות שניתן לעשותן מהבית אכן יעבדו מהבית במקום לנסוע לעבודה, יבוא הנפט האמריקני יצנח ביותר מרבע ופליטת הפחמן הדו חמצני לאוויר תרד ב-76 מיליון טון בשנה.

מספר גדל והולך של יועצים ועובדי פרילנס מרכיבים לעצמם קריירות ממספר רב של פרויקטים, והמחשב הנייד שלהם הוא שער הכניסה לעסקים. ועל אף שהנשים דורשות כיום השכלה ואפשרויות עבודה בכירות, הן מוכנות יותר להישאר בבית, ולקחת חופשות של כמה שנים כדי ללדת או לעבוד במשרה חלקית ממשרד ביתי. יום העבודה שלהן הוא זמן הנמנום של התינוקות, או הלילה אחרי השכבת הילדים לישון.

עם כה הרבה עבודה מהבית, המשרד הביתי יעוצב כך שיבטיח יעילות מרבית, פרטיות ופריון עבודה. נהיה אובססיביים בכל מה שנוגע לאווירה בחדר העבודה - הכסא הארגונומי המושלם, השולחן המושלם, ארון התיוק המושלם.

חדרים רב-תפקודיים

מרחבים שאינם מיועדים לעבודה יקבלו מגוון של תפקידים. כפי שהמטבח הוא מרחב חברתי ומרחב בישול ואכילה, וחדר השינה הוא מרחב פרטי וגם מרחב שינה, חדרים אחרים ימלאו כמה פונקציות.

המרחבים מחוץ לבית יהפכו לאזורי משחק או עבודה לגננים, עם נורות תלויות ומוזיקה. סככת הגן הצנועה תצבור פופולריות כ"זולה" לתפיסת ראש טוב או אולי משרד מעוצב.

הסלון המסורתי יהפוך למרכז מחשוב ומדיה ולאתר משחקים, למידה והתרועעות, משהו לכל דייר במשק בית גדול. מרחב המדיה או הבידור הביתי הוא המקום השלישי שבו מתרגעים בני הבית, אחרי חדר השינה והמטבח.

משפחות מודרניות כבר מבלות את ערבי סוף השבוע שלהן בצפייה בסרטים בתשלום בהיי-דפינישן, או התקבצות סביב קונסולת ה-Wii להדמיית באולינג תחרותי. צעירות עם פחות מזומנים לקניות יוכלו לגלוש באינטרנט בחיפוש אחר אופנת בגדים או ריהוט זולה יותר, או ידידים ובני זוג רומנטיים. הצעירים יהיו מרותקים לאירועי ספורט ולמשחקי ליגות שישודרו באינטרנט. כולנו יודעים שילדים אוהבים משחקי וידאו, אך מסתבר שגם מבוגרים אוהבים אותם. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה באחרונה ש-26% מגילאי 50 פלוס בארה"ב שיחקו בהם ב-2008.

העתיד האמיתי: יחסים בין-אישיים

אין בית אחד של העתיד. יהיו דברים שנמצא בכל הבתים - הימנעות מהפרזה, מודעות סביבתית חזקה, צעצועים ושירותים טכנולוגיים חדשים. אך המאפיינים החשובים ביותר של המרחב הביתי שלנו לא יהיו חזית הבית או המדשאה הקדמית, אלא היחסים של הדיירים זה עם זה - איך הם חיים, אוהבים, אוכלים וישנים. העתיד האמיתי ישתקף בדרכים המחושבות החדשות שבהן יבחרו אנשים להתגורר זה במחיצת זה. זהו הבית המאושר המודרני.

* הכותבת היא מאתרת טרנדים בינלאומיים, עם ניסיון בשיווק מקצועי בסוכנויות פרסום.