שוב מקפחים את הקיבוצניקים

עורך דין בארי הולצמן הוא יו"ר עמותת אדמתי, המייצגת קיבוצים ומושבים במאבק על זכויות בקרקע

מזה מספר שבועות, עוקב כל הציבור אחר מהלכי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, המנסה לארגן מחדש מוסד שהוקם ב-1965 ואשר כיום יש הסכמה רחבה שדרוש בו שינוי יסודי.

פעם נוספת, לא ראשונה ולא שנייה, עומדות להתקבל החלטות שאמורות לחול רק על החוכרים העירוניים, תוך השארה מאחור, שלא לומר הפקרה, של כ-60 אלף בתי אב חוכרים חקלאיים.

השטחים הירוקים שטיפחנו

כדי שלא להותיר ספק - אני מתכוון בדברים הבאים רק לחלק ברפורמה, העוסק בהענקת זכות הבעלות המלאה באזור ובדירות המגורים בלבד. לא במשבצת החקלאית של כל ישוב, ולא בשטחים הפתוחים והירוקים הסובבים את ישובי החקלאים (קיבוצים ומושבים), אותם אנו מייצרים ושומרים כבר עשרות שנים.

זהו חלק אשר לא צריכים להיות בו הבדלים עקרוניים בין החוכרים העירוניים והחוכרים החקלאיים. הלא בית המגורים הוא בית מגורים, בעיר ובכפר.

קיפוח ואפליה

ישובים רבים ושכונות רבות שהסתפחו או שינו את מעמדם לישובים עירוניים ונחשבים ככאלה לכל דבר ועניין, הוקמו כישובים חקלאיים וחלו לגביהם במשך תקופה ארוכה תשלומים בהתאמה, ובאופן דומה לישובים שנשארו חקלאיים.

להקלות דומות זכו שכונות שהוקמו לארגוני פועלים, ארגוני עולים, משוחררי מלחמת השחרור ומאוחר יותר משוחררי צה"ל, מנהיגים ובכירים שזכו בדירות בשכונות יוקרה שתושביהם הערבים נטשו אותן, ושכבות חלשות ששוכנו בדירות שננטשו מתושביהם הערבים בשכונות פחות יוקרתיות.

הרפורמה המתוכננת לעירונים, תעבור בחופזה ובשקט, ללא דיון ציבורי של ממש, ולעומתה, יועמדו החקלאים פעם נוספת, אל עמוד הקלון הציבורי והמשפטי.

תשלום בדמים

כמו התושבים בישובי קו העימות בצפון וב"סובב עזה" הזוכים כיום להטבות כלכליות רבות, זכינו אנו, הקיבוצניקים, במשך עשרות שנים לפני הקמת המדינה, להטבות. ההטבות נבעו מכך שמוסדות המדינה שבדרך ראו בנו את המכשיר היעיל ביותר לביצוע משימות לאומיות כמו פרישת מפת ישובים, מימוש ריבונות, שמירה על קרקעות, הגנה, ייצור מזון טרי ומגוון, הבאה וקליטת עליה.

בתמורה, קבעו לנו "דמי חכירה ראויים" כדברי הנהגת מוסדות אלו. לא "קיבלנו שטחים בחינם" ולא "במחיר סמלי" - כפי שמנסים להטיח בנו מחברי הסיסמאות. שילמנו עבור שטחים אלו בדמים, תרתי משמע.

אני מקווה שבפרוץ שלום עם לבנון וסוריה, או כשייקבע הסדר עם הפלשתינים, לא יעלה איש בדעתו, לקפח ולהעניש את תושבי הצפון, סובב עזה וישובי "קו התפר", בגין ההטבות שהם זוכים להן היום.

הפרה של קביעת בית המשפט העליון

אחת ההצדקות לאפליית המגזר החקלאי, מוצגת כאילוץ משפטי ולפיו לא ניתן לדון בהחלת הרפורמה על בתי המגורים במגזר החקלאי אלא "לאחר קבלת החלטת בג"ץ בעתירות שהוגשו לענין זה".

עניין זה תמוה ומקומם: הלא בית המשפט העליון בעצמו חזר לא אחת על קביעתו כי הסדרים ראשוניים - ואין ספק כי הרפורמה המתגבשת בימים אלו בממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) היא הסדר ראשוני מאין כמותו, המשנה סדרי בראשית - צריכים להתקבל בבית המחוקקים ולא ברשות מנהלית או בתי המשפט.

חל כאן היפוך יוצרות של ממש - במקרים כגון אלו לא המחוקק מחכה לבית המשפט, אלא בית המשפט מחכה למוצא פיו של המחוקק.

ערכי השיתוף

בקשתנו ממקבלי ההחלטות: שתפו אותנו בשלבי החשיבה והגיבוש, לא כמגזר בעל עניין בלבד, ולא ככאלו העומדים להיות מושפעים מהרפורמה באופן חריף במיוחד ואפילו לא כבעלי רקע מקצועי עשיר בתחום זה, אלא משום שאנו רואים בעצמנו אחראים ומעורבים בהשלמת בניית הבית הלאומי כאן.

ממ"י במתכונתו הנוכחית שגה פעם אחר פעם בהתעלמותו מהמלצותינו. התוצאה היא החלטות משתנות לבקרים ועתירות משפטיות, שמקורן באי רצון לגבש הסכמה עם המתיישבים, דבר המעכב את התחדשות והתרחבות הישובים הכפריים בכל הארץ ובמיוחד בפריפריה.

לוועדת השרים לעניין הרפורמה בממ"י, לכל שרי הממשלה ולחברי הכנסת העוסקים בימים אלו בהכנת חוק התקציב לשנים 2009 2010 אנו אומרים: מדינה אחת, עם אחד, רפורמה אחת! ובמלים אחרות: רפורמה כמו לכולם וביחד עם כולם.