המוסדיים פותחים חזית: בעלי האג"ח מזהירים את בוימלגרין מגיבוש הסדר חוב עם מזרחי טפחות בלעדיהם

שעיה בוימלגרין ממשיך להסתבך עם נושיו. ל"גלובס" נודע, כי נציגות מחזיקי האג"ח של בוימלגרין קפיטל שלחה מכתב חריף לחברה ולבוימלגרין עצמו, בו הם מוזהרים שלא להגיע להסדר חוב עם מזרחי-טפחות בלעדיהם. הדרישה נעשתה על רקע הכוונה של בוימלגרין לעבות את הבטוחות לבנק, בשעה שעם המשקיעים המוסדיים לא סוכם ככל הנראה על הגדלת ביטחונות.

"אנו מתנגדים נחרצות לכל פעולה של העמדת ביטחונות נוספים לטובת הבנק, ללא העמדת ביטחונות דומים למחזיקי האג"ח", כתבו עו"ד דן אלון ועו"ד רון בר ניר המייצגים את מחזיקי האג"ח. "העמדת בטוחות נוספות לטובת הבנק, תוך התעלמות מנושים מהותיים אחרים, היא העדפת נושים אסורה שמטרתה להביא לשינוי מהותי במעמד הנושים בחברה", הוסיפו.

"לאחרונה נודע לנו על ידיכם, וממקורות נוספים, כי הבנק דרש מבוימלגרין לגבות את הערבויות האישיות שנתן למזרחי-טפחות, וכי הוא יעמיד לטובת הבנק באופן פרטי ביטחונות בעלי ערך מהותי", נכתב עוד. נציין, כי לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי בוימלגרין מתכוון להעמיד לבנק ביטחונות אישיים בשווי של כ-200 מיליון שקל.

מלבד הפנייה הישירה לבוימלגרין, מחזיקי האג"ח פנו במכתב גם להנהלת בוימלגרין קפיטל, והזהירו כי אם אכן יוגדלו הביטחונות רק למזרחי-טפחות, הם עשויים לתבוע את חברי ההנהלה. כן איימו, כי ידרשו לקבל לידיהם את מניות בוימלגרין. "לפעולה השלכות מרחיקות לכת על אחריות ההנהלה ומועצת המנהלים של החברה כלפי מחזיקי האג"ח, ואלה לא יהססו לנקוט בכל האמצעים החוקיים שלרשותם, לרבות דרישה להעביר את הבעלות במניות החברה לידיהם", לשון המכתב.

מבוימלגרין קפיטל נמסר בתגובה, כי "החברה מכחישה את הכתוב במכתב, והיא אינה מתכוונת להתייחס למו"מ שהיא מנהלת בשלב זה".

בוימלגרין קפיטל, שאחזקתה המרכזית היא חברת הנדל"ן אזורים, וכן 25% ממלונות שרתון ומתחם אסותא, מצויה במצב פיננסי בעייתי. החברה מאוד ממונפת. נכון לסוף 2008, לחברה גירעון של 21 מיליון שקל בהון העצמי, ובדו"חותיה הכספיים נכללה הערת "עסק חי". בבוימלגרין קפיטל ציפו כי הדיבידנדים מאזורים ישמשו לתשלומי החוב של החברה האם, אך גם אזורים במצב לא פשוט כלל, ואין ביכולתה לחלק דיבידנדים שיכסו על חובות החברה האם.

לבוימלגרין קפיטל שני נושים מרכזיים: בנק מזרחי טפחות, עם חוב של 650 מיליון שקל מולו משועבדות מניות אזורים ששוויין 282 מיליון שקל; ומחזיקי האג"ח, שהחוב כלפיהם עומד על 400 מיליון שקל. נזכיר, כי על פי הערכות כבר מחק מזרחי-טפחות כ-180 מיליון שקל מחוב החברה כלפיו.

בחודשים האחרונים מנהלת חברת בוימלגרין מגעים מול נושיה במטרה להגיע להסדר חוב. בינתיים, מחזיקי האג"ח הסכימו לדחות בשלושה חודשים את תשלום הקרן והריבית על האג"ח, שמועדו חל לפני כחודש. ואולם, בעוד שההסדר מול מזרחי-טפחות הולך ומתקדם, מחזיקי האג"ח חשים כי הם נותרים מאחור, כשהם אינם זוכים לטענתם לעיבוי ביטחונות בדומה למזרחי.

המקרה של חברת בוימלגרין הוא דוגמה קלאסית למצב בו הבנקים ומחזיקי האג"ח אינם משתפים פעולה בגיבוש הסדר חוב מול החברה. המשבר הנוכחי הוא הפעם הראשונה שהבנקים נאלצים להתמודד עם נושה חדש בדמות מחזיקי האג"ח, ומכיוון שאין תקדימים למתכונת של שיתוף הפעולה מהעבר, נראה כרגע כי כל אחד מהנושים דואג לצרכיו בלבד, כאשר החברה ניצבת באמצע ומנסה לתווך.

מבחינת חברת בוימלגרין, מזרחי טפחות הוא נושה מאיים יותר ממחזיקי האג"ח, בשל יכולתו להחליט בכל רגע נתון כי הוא מעקל את הביטחונות - מניות אזורים, בעוד שלמחזיקי האג"ח אין ביטחונות כלל.