בנק הפועלים מכחיש כי 3 איטלקים הפקידו בסניפיו 1.3 מיליארד דולר: "מסמכיהם מזויפים"

בנק הפועלים מכחיש כי 3 אזרחים איטלקים הפקידו באחד מסניפיו 1.3 מיליארד דולר. לטענת הבנק, העתירה שהגישו נגדו השלושה לפני כ-3 חודשים, בה דרשו להצהיר כי הוא מחזיק בכספים אלה שלא כדין וללא הסכמתם, הינה עתירה תמוהה, הזויה ומופרכת. לטענתו, כספים אלה כלל לא הועברו אליו, והניירות עליהם מתבססים האיטלקים בעתירתם הינם מזויפים.

בעתירה שהגישו מאוריציו קונטסה, דניאל טסקיוטי וקלאודיו פומפילה, נטען כי טסקיוטי ופומפילה נעתרו לבקשתו של קונטסה לפתוח שני חשבונות במרכז לבנקאות פרטית בינלאומית של בנק הפועלים בסניף שברחוב הירקון בתל-אביב, על מנת לאפשר לו להעביר פיקדון בסך 1.3 מיליארד דולר מדנמרק. ואולם, לדבריהם, הבנק סירב לגלות להם מידע כלשהו בנוגע לחשבונות אלה, לאחר שאושרו העברות הכספים לחשבונות.

בתגובת הבנק לעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד גד טיכו ולירית בארי, נאמר כי החשבונות כלל לא נפתחו בבנק ולא הועברו אליהם כספים מעולם. זאת, לאחר שהובהר לתובעים כי פתיחת החשבונות מתנית בקבלת אישור, בהסתמך על מסמכים והסברים לגבי מקור הכסף ובדיקת נאותות.

לדברי הבנק, למספרי החשבונות שמסרו העותרים לא הועברו כספים כלשהם וגם לא לחשבון אחר בבנק. לדבריו, בפברואר 2007 התקבלו בבנק שתי הודעות פקס, ובהן שני ניירות המתיימרים להצביע על העברת סכום של 100 מיליון דולר לכל אחד משני החשבונות, אך בבדיקה שנערכה נמצא כי הכספים לא הועברו.

הבנק מציין כי הניירות שהעבירו לידו התובעים נחזים להיות הודעות סוויפט כביכול, המעידים כביכול על כך שהכספים הועברו באמצעות מערכת הסוויפט, שהינה מערכת תקשורת אלקטרונית בין בנקים בעולם.

לדבריו, הניירות נבחנו על-ידי הגורמים המקצועיים בבנק בשיתוף עם חברת סוויפט, וקיימות אינדיקציות רבות לכך שההודעות הללו לא היו יכולות להישלח דרך מערכת הסוויפט וכי הן מזויפות. (ה.פ. 1194/09).