לידיעת היצואנים והקבלנים: החל ממחר הממשלה תעמיד 5 מיליארד שקל בגין ערבויות ייצוא ובנייה

ביטוח המשנה שתעניק הממשלה מבוסס על שיטת FOLLOW THE FORTUNE, בו הממשלה איננה המבטחת העיקרית - אלא לוקחת על עצמה את החלק השולי שהחברה המבטחת, בעקבות עליית הסיכון, לא מוכנה לקחת עוד

תוכנית הערבויות של שר האוצר, יובל שטייניץ, יוצאת מחר לדרך. ל"גלובס" נודע כי שטייניץ גיבש אתמול שתי פניות לוועדת הכספים לצורך העמדת ערבויות מדינה בסך יותר מ-5.2 מיליארד שקלים לצורך מימון עסקאות יצוא ומיזמי בנייה למגורים. עוד נודע כי פניות אלו צפויות לעלות לדיון מחר בוועדת הכספים של הכנסת, אשר צפויה לאשרן.

החבילה הראשונה כוללת העמדת ערבויות בהיקף של 4 מיליארד שקלים לצורך סיוע בביטוח עסקאות לטווח קצר (עד שנה) באמצעות העמדת ביטוחי משנה לשתי חברות ישראליות המספקות את השירות הזה: בסס''ח ו"כלל ביטוח אשראי". בדרך כלל, חברות ביטוח בחו''ל מבצעות את ביטוח המשנה אך לנוכח המשבר ועליית הסיכון שבעקבותיו, חברות אלו נסוגו משמעותית מביצוע ביטוחי משנה, דבר שלא מאפשר ללא מעט עסקאות לצאת לפועל, שכן ללא ביטוח אין עסקה.

ביטוח המשנה שתעניק הממשלה מבוסס על שיטת "FOLLOW THE FORTUNE". קרי, הממשלה איננה המבטחת העיקרית, אלא היא לוקחת על עצמה את החלק השולי שהחברה המבטחת, בעקבות עליית הסיכון, לא מוכנה לקחת עוד. באוצר מבהירים כי אם חברת הביטוח לא נכנסת כלל לעסקה שכן היא רואה בה סיכון גדול מדי, אז הממשלה גם לא תיכנס. לפי הקריטריונים שגובשו באגף החשב הכללי, רק יצואנים שרשומים בישראל זכאים לערבויות. כמו כן, הערבויות תינתנה רק בעסקאות יצוא אשר המרכיב הישראלי בעסקה עולה על 50%. ל"גלובס" נודע כי מסמך העקרונות עם חברות הביטוח מוסכם כבר, אתמול נכתב החוזה וכבר בתחילת שבוע הבא הוא ייכנס לתוקף.

בנוסף, הממשלה תעמיד ערבויות בסך 1 מיליארד שקלים נוספים לצורך ביצוע ומקדמה בעסקאות יצוא. ערבויות אלו ניתנות בדרך כלל על ידי הבנקים ומאפשרות לחברות הישראליות, אשר זוכות במכרז, לממן את תחילת הביצוע או כנגד מקדמה שהחברה קיבלה בגין זכייה. אלא שמחנק האשראי ועליית הסיכון גרמו לכך שהבנקים נסוגו ממתן ערבויות אלו. על פי המתווה שנחתם, בדיקת כדאיות העסקה נעשית על ידי הבנק ולא על ידי הממשלה, כאשר הממשלה לוקחת חלק ניכר מהסיכון, עד 70%, שנחשב ליחס גבוה.

ערבויות לקבלנים

כמו כן, הממשלה גם מתחלקת בביטחונות. נזכיר כי בשתי החבילות יש תשלום של עמלת ערבות, דבר שמבטיח שהשימוש בערבויות מדינה יהיה מוצדק. "שני הכלים יחד מקיפים את עסקאות היצוא בשני הצדדים: האחד מבטח את היצואן שיקבל את הכסף שמגיע לו והשני מאפשר לו להתחיל לבצע עם זכיית המכרז", מסר בכיר במשרד האוצר.

בנוסף לערבויות יצוא, יוצאת לדרך גם תוכנית מתן ערבויות לקבלנים לצורך מימון מיזמי מגורים בסך 200 מיליון שקלים. כידוע, לצורך ביצוע פרויקט, חייב הקבלן להעמיד הון עצמי, כאשר השאר מגיע מהבנקים. לנוכח התקופה, נתקלים הקבלנים בבעיית מקורות. ערבויות המדינה לבנייה באות לסייע לקבלנים להשלים את ההון העצמי שלהם שנדרש למימון פרויקטים.

על פי המתווה שגובש, הערבויות הינן אך ורק לבניית מגורים בארץ ולדירות שאינן דירות יוקרה: מחיר ממוצע לדירה של 90% מהפרויקט לא יכול לעלות על 1.3 מיליון שקלים. סך הערבויות המקסימליות לפרויקט עומד על 20 מיליון שקלים או 10% מעלויות הפרויקט- הנמוך מבין השניים. מנגד, נדרש הקבלן להעמיד הון עצמי בסך 20% מהמיזם. גם בחבילה זו ישנה עמלת ערבות והבנק הוא זה שמחליט אם הפרויקט כדאי ולא הממשלה. *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988