גגות מניבים: מה עומד בדרך לאנרגיה נקייה בראש כל גג

סוגיית הספק ייצור החשמל בישראל והחשש מפני קריסה של מערכת החשמל, שמתקשה לעמוד בעומס הביקושים, עלתה שוב בימים האחרונים. בשנים האחרונות הפך נושא האנרגיה הירוקה למדובר יותר ויותר, והתקינה שאושרה לפני שנה הייתה אמורה לגרום למתקנים סולאריים (פוטו-וולטאיים) לייצור חשמל לצוץ ולפרוח. בינתיים, למרות התמריצים להקדים את ההתקנה - זה עוד לא קורה, למרות שבהחלט מורגשת תזוזה.

ל"גלובס" נודע, כי בשבועות הקרובים יתקיימו כמה דיונים משמעותיים לעתיד מתקני האנרגיה הסולארית, בעיקר במשרד הפנים, דבר שיביא לדעת חברות האנרגיה הסולארית למיצוי הפוטנציאל הגדול של התחום ולהפיכתו למוכר וזמין יותר, ובעיקר למקור הכנסה שמהווה פתרון מעניין גם עבור נדל"ן מניב, כמקור הכנסה אלטרנטיבי ובטוח.

"הקמת מתקנים ליצור חשמל סולארי על גגות מבני מסחר וקניונים תייצר הכנסה נוספת בשיעור של מיליוני שקלים בכל שנה עבור חברות וקניונים", אומר קובי דינר, מנכ"ל חברת Sunday לאנרגיה סולארית. לדבריו, גג בשטח של כ-1,000 מ"ר יכול לייצר רווחים כתוצאה ממכירת חשמל בשיעור של 150 אלף שקל בשנה, ואילו גגו של קניון שבעת הכוכבים (9,000 מ"ר) או קניון כמו רמת אביב (10,000 מ"ר) יכול לייצר הכנסות נוספות בשיעור של כ-2 מיליון שקל בשנה באמצעות התקנת מתקנים פוטו-וולטאים.

דינר מציין, כי שוק הנדל"ן נמצא בקיפאון שמנציח את עצמו בעיקר משום שליזמים ולחברות אין יכולת למחזר את החוב כפי שנהגו בעבר. "בעקבות המשבר קשה יותר לגייס הון בשוק האשראי. לכן על חברות נדל"ן לנקוט בסדרת פעולות אקטיביות כדי לעזור לעצמן. השתכללות השוק הסולארי מובילה לניצול שטחים, שנחשבו בעבר ל'שטחים מתים', ולנצלם כמקור הכנסה".

ביולי 2008 יצאו התקנות לעידוד חיבור מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות, המאפשרות לבעלי גגות לרכוש מערכת סולארית לייצור חשמל ומכירתו לחברת החשמל. התקנות החדשות מסדירות למעשה סובסידיה לבעלי מתקנים סולאריים, ומחייבות את המדינה לרכוש מכל בעל מתקן סולארי את כל החשמל שהוא מייצר למשך 20 שנה, ולשלם לו תעריף הגבוה כמעט פי ארבעה (1.97 שקל לקוט"ש, צמוד למדד) מהתעריף שלפיו כל צרכן ביתי רוכש חשמל (55 אגורות לקוט"ש).

כמו בכל מוצר, כמובן שגם במערכת הסולארית יש לבדוק את היתרונות והחסרונות, את עלות התקנת המערכת ואת ההכנסות הצפויות ממנה, את האחריות על המוצר ואת הניסיון של החברה המתקינה, את סוג המערכת, את המיסוי על ההכנסות ממכירת החשמל (מערכות קטנות ביתיות, עד 4 קילוואט מותקן, פטורות ממס), את תחשיב ההכנסות ואת התקינה הרלבנטית.

אז כמה זה עולה בעצם?

מבדיקה מדגמית של "גלובס" עלו הבדלים משמעותיים בין הצעות מחיר שונות למערכת ביתית של 4 קילוואט מותקן: בין 98 ל-116 אלף שקל. מערכת בגודל כזה צפויה לייצר 6,400 קוט"ש בשנה, שיתורגמו ל-12,600 שקל בשנה, פטורים ממס. הבדלים משמעותיים גם לגבי תקופת האחריות על המערכת - בין 5 ל-20 שנה. נתון זה משמעותי ביותר, שכן בכל 7 שנים בערך יתעורר הצורך להחליף ממיר חשמלי, שעלותו בין 7,000 ל-10,000 שקל. בבדיקת "גלובס", דווקא החברה שמסרה הצעה זולה גם מעניקה אחריות על המערכת ל-20 שנה, לרבות הממיר - מה שמגלם הטבה של כ-15 אלף שקל.

יצוין, כי אין קשר בין צריכת החשמל לבין ההכנסה מהמתקן: הצרכן הביתי ממשיך לשלם 55 אג' לקוט"ש על כל כמות שיצרוך, ואילו עבור כל כמות החשמל שייצר יזוכה ב-1.97 שקל לקוט"ש (על פי שני שעוני חשמל נפרדים).

שאלה כמעט מתבקשת היא: אם מדובר בהכנסה בטוחה, אם מדובר באנרגיה ירוקה ואם מרכיבי העסקה בטוחים, מדוע אין רואים מעל תקרות הקניונים ומעל גגות ארצנו ים של קולטים יצרני אנרגיה, במדינה שטופת השמש שלנו?

התשובה תלויה בכמה גורמים, ביניהם העובדה שהתחום נמצא עדיין בחיתוליו באופן יחסי, והעובדה שאנשים ממתינים להוזלת ההתקנה והעלות לצד שיפורים טכנולוגיים, וכמובן המודעות הנמוכה יחסית. מאידך, יש אינטרס ברור למבקשים להתחבר להקדים ולהתקין מערכות אלה, שכן החל מ-1.1.2011 יופחת המחיר שישולם ליצרן החשמל הסולארי ב-4% מדי שנה. בנוסף, קיימת מגבלה על כמות הייצור הכוללת של חשמל סולארי מסובסד, ונקבעה תקרה של 50 מגה-וואט. ראשי חברות המערכות הסולאריות מאשימים כי הגורמים המעכבים העיקריים מלהפוך את גגות הבתים, מוסדות הציבור והקניונים לנכסים מניבים - הם מימון, בירוקרטיה ותקינה.

התקינה הקיימת והתעריפים מתייחסים למתקנים קטנים של עד 50 קילו-וואט מותקן המופקים מגגות בשטח של כ-1,000 מ"ר. רוב גגות אלה מותקנים על גבי גגות פרטיים ועל מבנים תעשייתיים וחקלאים. התקינה של המתקנים הקטנים הוגדרה, ובפברואר 2009 פורסמו תקנות חדשות שיזם משרד הפנים לקיצור ופישוט הליכי רישוי של מתקנים פוטו-וולטאים על גגות מבנים קיימים.

על-פי התקנות, ניתן יהיה להקים את המתקנים במסלול של בקשה להיתר לעבודה מצומצמת, בדומה להליך הרישוי הנדרש לדוד שמש, כדי לעודד את השימוש באנרגיה מתחדשת. בנוסף, המועצה הארצית לתכנון ובנייה דנה בחודשים האחרונים בשתי תוכניות גדולות לתחנות כוח סולאריות, באשלים ובחבל אילות.

המתקנים הבינוניים, המתאימים למשל למוסדות ציבור ולקניונים, ואשר החברות הסולאריות מקוות כי יתפסו תאוצה ועניין כנדל"ן מניב - הם תחום חדש יחסית. מיכל פרנקו, סמנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית Sunday, מספרת כי החברות הסולאריות מנסות לקדם את התווית הליך התכנון של מתקנים בין 50 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט, וכרגע הנושא נמצא בהליך של שימוע אצל רשות החשמל, שאמורה לקבוע בקרוב את התעריף למתקנים הבינוניים. במקביל, המועצה הארצית בודקת את הסדרת הליכי התכנון במסגרת תמ"א 10 (תוכנית המתאר הארצית לקווי חשמל).

"כמו דוד שמש"

פרנקו אומרת, כי השר אלי ישי, בתפקידו הקודם כשר התמ"ת, קידם מאוד את נושא האנרגיות המתחדשות, וכעת בכובעו כשר הפנים אמור להסדיר את נושא הרישוי למתקנים בינוניים, שכמובן ההליך בהם מורכב יותר מהיתר העבודה המצומצם שאושר למתקנים הקטנים. לדבריה, נושאים כמו הטלת ארנונה והיטלי השבחה על המתקנים, ומורכבות שינויי הייעוד וההיתרים שידרשו למשל בקרקע חקלאית או על ראשי קניונים, היא אשר תקבע את הצלחת מתקני האנרגיה הירוקה.

ב-Sunday טוענים כי אין סיבה להטלת ארנונה על המתקנים. "מצד אחד אנחנו מקדמים אנרגיה סולארית שנותנת פתרון ירוק ומיידי וחוסכים הקמת תחנות כוח יקרות ומזהמות, ומאידך מטילים על היזמים הוצאות ניכרות כדי לקבל את הקרקע. הטלת ארנונה, בניגוד למצב כיום, תסתום את הגולל על הפרויקטים האלה. אולם, העניין הגדול זה הגמישות של מינהל התכנון. בסופו של דבר זה כמו דודי שמש, זה לא משנה את ייעוד הקרקע אלא רק שימוש נוסף, וזו הבקשה שלנו: לראות במתקנים שימוש נוסף, ולא שימוש שיחליף את השימוש העיקרי או השימוש הנלווה", אומרת פרנקו.

משרד הפנים מסר, כי נושא המתקנים הבינוניים נבחן בימים אלה גם בעבודת מטה של רשות החשמל. משרד הפנים כבר נערך לנושא ומרכז עבודה של ועדה בינמשרדית למיסוד וגיבוש מסלולי תכנון ורישוי יעילים.

אסף מאיר, מנהל פיתוח עסקי בשיכון ובינוי סביבה, מציע מספר אפשרויות לזירוז ההליכים: לקבל החלטה שתחנת כוח לא נזקקת לתוכנית ולהוציא ישירות היתר בנייה, או להפוך את ההקמה לתוכנית ברמה מקומית, ללא צורך לשלוח אותה לדיונים ארוכים במשך שנים במועצה הארצית ובוועדה המחוזית.

מימון לאור השמש

טלי נחושתן, מנכ"לית שיכון ובינוי סולאריה (חברה-בת של שיכון ובינוי סביבה), אומרת כי "המדינה פרסמה תעריף, יש הרבה שמש ויש הרבה גגות, הנושא הירוק מדבר לכולם וזה היה צריך להתקדם מהר, אבל הרגולציה לא הסדירה את כל נושא המימון, שהוא החסם העיקרי כבר מהיום הראשון. הבעיה היא ההשקעה הראשונית במערכת. ברוב מדינות העולם, מתקנים סולאריים - בין בגגות ובין בפארקים סולאריים - באים ברובם ממימון בנקאי. המימון ניתן על סמך זה שמדובר בהסדר רשמי מוכר, ולבנקים יש החזר קבוע מהמשתמש, שזו חברה החשמל, ולכן יש הלוואות ייעודיות למערכות סולאריות בריביות נוחות במדינות המערב, עם הליך מקוצר. בחלק מהמדינות יש אף זיכוי ממס לאנשים שמתקינים מערכות סולאריות".

נקודה מימונית זו היא כנראה אבן הנגף כרגע של המתקנים, והמלחמה הגדולה של החברות הסולאריות. כיום רשות החשמל אינה מאפשרת לשעבד תקבולים המתקבלים מהחשמל המופק ואשר חברת החשמל משלמת עבורו. הכסף ממכירת החשמל מתקבל עבור מי שהוא הבעלים של המתקן, ולא תמיד הוא יכול לשעבד את הנכס, וכך נוצר מחסום מול הגורם המממן שרוצה לשעבד את התקבולים לטובתו כבטוחה למימון המתקן. פרנקו אומרת שזה מחסום אדיר ו"מה שתוקע כרגע את העסק". אולם לדבריה, רשות החשמל החלה להתגמש, ובימים האחרונים נערך שימוע בנושא.

נחושתן אומרת כי בישראל הטכנולוגיה היא חדשה ולא מוכרת. "ברגע שייפתר נושא המחאת הזכות לקבלת התקבולים מול הרגולטור, הגשם של גגות סולאריים לו ציפינו - יגיע".

לסיכום, מסביר מאיר, מתקיימים שני תהליכים מול הרגולטור: האחד לגבי המתקנים הקטנים ביחס למימון המערכת (ושם יש פחות דיון בנושא הסטטוטורי, כי אין הרבה בעיות עם מבנים פרטיים), ולגבי המתקנים הבינוניים דיונים מול משרד הפנים ביחס להליכי התכנון והייעודים, כאשר התעריף לגבי מתקנים אלה אמור להיות מוסדר ע"י משרד התשתיות ורשות החשמל בשבועות הקרובים. *

"נגיע ל-16%-17% תשואה"

החברות הסולאריות מתכוונות לשווק את הגגות כנכסים מניבים, או כ"כסף ששוכב על הגג". לדברי החברות, המתקנים מתאימים כמעט לכל גג (אם כי התועלת הכלכלית מושפעת למשל מגגות שכנים המצלים על הפאנלים הסולאריים). מלבד קניונים, מעוניינות החברות ליצור לובי כדי שמוסדות ציבור כמו משרדי ממשלה או אוניברסיטאות יחויבו בניצול שטחיהם להפקת אנרגיה סולארית.

הפרויקט הגדול ביותר של Sunday הוא הגג שאמור להיות "הגדול במזרח התיכון" ושהקמתו כבר החלה, מפעל אורמת ביבנה, שמרושת כעת בפאנלים סולאריים. ב-Sunday מציגים לדוגמה את הפוטנציאל הטמון בגג של מוסד כמו הכנסת. לדברי החברה, לכנסת שטח גגות של 10 דונם שיכולים להפקיד הכנסה שנתית של כ-2 מיליון שקל (בהתאם לתעריף שיקבע למתקנים בינוניים, שצפוי לעמוד על 1.58 שקל לקווט"ש). הקמת מתקן בסדר גודל כזה שיכסה את הכנסת עומדת על כ-20 מיליון שקל.

ב-Sunday ובסולאריה, הפועלות בשוק בו פעילות כ-17 חברות אנרגיה המתקינות מערכות לייצור חשמל, מעריכים את התשואה השנתית של המתקנים בשיעורים הנעים בין 11%-14% (בהתאם לגודל המתקן ולתעריף, שבמתקנים הבינוניים טרם נקבע). עם זאת מעריכים בחברות, כי במידה ויתאפשר מימון על המתקנים הקטנים, תשואה של 16%-17% בשנה תהיה עניין טריוויאלי. *