מחלוקת במחוזי: האם ניתן להטיל עיקול זמני על נתבע בבקשה לאשר נגדו תביעה ייצוגית

השופט הרשם אבי זמיר קבע כי לא ניתן להטיל צו כזה - וסתר בכך החלטה קודמת של השופט יהודה זפט ■ מחק בקשה להטיל עיקול על נכסי ישראל פרי, במסגרת בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגדו בפרשת הפנסיה הגרמנית

מחלוקת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע לשאלה האם ניתן להטיל עיקול זמני על נכסי נתבע, לבקשת תובע שהגיש בקשה להכרה בתביעתו כייצוגית. השופט הרשם אבי זמיר קבע בשבוע שעבר כי לא ניתן להטיל צו כזה - וסתר בכך החלטה קודמת של השופט יהודה זפט.

השאלה נדונה במספר החלטות בבתי המשפט המחוזיים, ובאחת ההחלטות קבע השופט זפט כי ניתן לעתור לקבלת צו מניעה זמני, בטרם התקבלה הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. זאת, בנימוק כי יש לראות בבקשה לאישור בגדר "תובענה" כמשמעותה בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו קובעת כי "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש...".

לדברי זמיר, דעתו שונה - ואף שפורמלית עשויה הבקשה לאישור תביעה כייצוגית להיכנס לגדר הביטוי "תובענה", דומה שלא לבקשה מסוג זה התכוון המחוקק בתקנה 362 (א). זמיר ציין כי בבקשת אישור תביעה כייצוגית אין תובע ואין עדיין תביעה, ולכן לא ניתן להעניק סעד זמני. להשקפתו, לא בכל מקרה ניתן לראות בבקשה לאשר תביעה ייצוגית כתובענה לסכום כסף, כנדרש לפי התקנות, והיא לכל היותר "מסדרון" שעשוי להוביל לאותה "תובענה" לסכום כסף. לפיכך, קבע זמיר, כי גם לפי הפרשנות המרחיבה של הביטוי "תובענה" -לא ניתן להורות על סעד זמני מסוג עיקול.

הפנסיה הגרמנית

במקרה הנדון החליט זמיר למחוק על הסף את בקשתו של ראובן כהן להטיל עיקול זמני על נכסיו של ישראל פרי, במסגרת בקשה שהגיש לאשר תביעה ייצוגית נגדו בפרשת הפנסיה הגרמנית.

בבקשה נטען כי פרי סיפק ללקוחות מערכת של הלוואות פיקטיביות כדי לממן את הפרמיה החד-פעמית שנדרשו לשלם, וחייבם לשלם פרמיית ביטוח להלוואה. זאת, למרות שבפועל לא בוצע ביטוח, משום שהפרמיות הועברו לחברות, ששליטתו בהן הוסתרה.

כהן טען בנימוקי הבקשה להטלת עיקול זמני כי קיים חשש כבד להברחת נכסים מצדו של פרי. הוא הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון, שבו נדחה ערעורו של פרי על הרשעתו בתרמית ובגניבת מאות מיליוני מארקים ממבוטחי הפנסיה הגרמנית ועל שליחתו המיידית למאסר של 10 שנים. (ת.א. 1942/08).