הצעה מעשית לסטנלי פישר

דרך להפסקת ההתערבות בשוק המט"ח, בלי להזיק למשק המדינה ומבלי להבריח זרים

הצעה לאסטרטגיית יציאה מהתערבות בנק ישראל בשוק - הפתרון שישרת את האינטרס המשותף של פישר וביביניץ (נתניהו ושטייניץ).

אתמול (א') פרסמה מחלקת המחקר בגולדמן זאקס הערכה בדבר חוסנו של השקל וזאת כשבועיים בלבד לאחר שפרסמה הערכה שונה לחלוטין שבה נאמר כי השקל ייחלש ל-4.3 שקלים לדולר. בכך הצטרפו בגולדמן להערכות דומות שפרסמו לאחרונה סיטי וברקליס.

לאחר שכבשתי את החיוך שעלה על שפתי כשקראתי את הנימוקים להערכה המחודשת, אני יכול לומר רק דבר אחד: בניגוד לסוחרי השוק שהגיוני ואף סביר שישנו את הערכותיהם מהרגע להרגע, הייתי מצפה ממחלקת מחקר של בנק לספק אנליזות מבוססות.

מחלקת מחקר שמשנה תוך שבועיים הערכות מקצה אל קצה, כשבשוק לא קורה שום דבר משמעותי, היא אחת משתיים - אינה מבינה דבר וחצי דבר ממה שהיא מנתחת או שהניתוח שלה מגמתי ונועד לשרת מטרות אחרות ואינטרסים זרים.

מתקפת אנליזות

המתקפה המיוחצנת היטב של אנליזות הבנקים הזרים, טרם זכתה לתגובה מבנק ישראל והעלתה בפעם המי יודע כמה את השאלה מדוע טרם ננקטו צעדים להצרת צעדי הבנקים הזרים ב"שוק החופשי" שלנו.

קבריניטי המשק צריכים להפנים אחת ולתמיד שקרן גידור המסוגלת למנף 10 מיליארד דולר, הופכת את השוק הישראלי המצומצם לשוק לא חופשי. לא מעט קרנות כאלו פועלות כאן והצלחתן מביאה עוד ועוד גופים "להשקיע" בגן העדן הישראלי.

אמנם אנשי בנק ישראל מספרים לציבור ולממשלה שהשקל מתחזק בשל חולשת הדולר בעולם, אך הם יודעים שזו אינה הסיבה. החודש התחזק סל המטבעות ב-5%. התחזקות השקל נובעת אך ורק ממכירת מט"ח בשוק המקומי, ואין לה קשר לחולשת הדולר בעולם.

אלמלא ההיצע המקומי, היה הדולר נסחר כעת סביב 4.1 שקלים לדולר. לעודף ההיצע המקומי לא גרמו יצואנים. בדיקה של סכומי ההמרות שביצעו בנקים זרים, סכומים שיושבים בפיקדונות overnight ופקדונות שבועיים ומתגלגלים מיום ליום, תגלה סכומי עתק בגובה מיליארדי שקלים.

הזרים כבר לא טורחים אפילו להשקיע סכומים אלו בבורסה ומטרתם אחת - גריפת רווח מיידי כתוצאה מהתחזקות השקל.

מעגל האבסורד

הבה נתבונן יחד במעגל האבסורד. הזרים - יהיו רווחיהם גבוהים ככל שיהיו - פטורים מכל מס. כתוצאה מפעילותם, השקל מתחזק. כתוצאה מכך - היצואנים נחלשים, רווחיהם מצטמצמים והם מפטרים עובדים.

כתוצאה מכך מתרחבת השפעת המיתון והכנסות המדינה ממיסים קטנות (הן מהחברות שרווחיהן יורדים והן מצד המפוטרים שמצמצמים את צריכתם), כתוצאה מכך ועל מנת לכסות את הבור בתקציב נאלצת המדינה למסות אותי ואתכם מדי יום ביומו - דלק, סיגריות, מע"מ והיד עוד נטויה.

הבחנה חשובה

שבירת המעגל פשוטה ביותר ותשרת את שאיפות בנק ישראל והאוצר גם יחד. אפשר לעשות זאת על ידי מיסוי התנועות הקצרות שאין בהם תכלית - שאין בהן כוונת השקעה במדינת ישראל. בשלב ראשון יש למסות את כל הרווחים שיתקבלו מהפיקדונות שתוארו לעיל. אין שום בעיה לפקח עליהם.

בנק ישראל יכול להורות לבנקים שפיקדונות אלו יופקדו באמצעותו ולחילופין לדרוש מהם מידע מדויק לגבי הפעילות ולקבוע כללי מיסוי ברורים. כך גם לגבי מיסוי של כל כלי פיננסי: עסקות פורוורד וקניות אופציות שזרים מבצעים. אני סבור שהאפקט שייגרם יהיה דרמטי ויפתור לבנק ישראל את בעיית אסטרטגיית היציאה מההתערבות בשוק המט"ח.

אם הזרים יחליטו לעקוף את המגבלה באמצעות השקעה במכשירים שקליים בבורסה, יש לנקוט בצעד נוסף והוא - מיסוי ההשקעות הנ"ל לטווח קצר. הבנקים חייבים בדיווח ולא קשה לעקוב אחר השקעות אלו. אם הכסף יושקע באג"חים ארוכים, תיפתר גם בעיית בנק ישראל בקניותיו אלה והתשואה עליהן תרד.

במילים אחרות יש לעשות הבחנה ברורה בין השקעות נושאות אופי ריאלי - השקעות שיש בהן כדי להיטיב עם מדינת ישראל וכלכלתה, לבין השקעות נושאות אופי ספקולטיבי טהור, ואין פשוט מכך. להשקעות מהסוג הראשון, המדינה תמשיך להעניק הטבות מס ואת השקעות מהסוג השני - היא תמסה.

תורת המט"ח במזרח

סין והודו הן המדינות הקיצוניות בשליטה על המטבע המקומי ולמעשה לזרים אין אפשרות לסחור במטבעות אלו. טייוואן מתערבת במסחר על בסיס יומי באופן קבוע (לשני הכיוונים) כבר זמן רב ובהצלחה - על כך יעידו סטיות התקן הנמוכות כל כך במטבע המקומי. תאילנד עשתה מהלך דומה בתחום המיסוי להשקעות קצרות טווח. המהלך הוכתר בהצלחה בתחילת דרכו אולם היות ולא כל הפרצות נחסמו נמצאו דרכי העקיפה.

אף אחת מהמדינות שהזכרתי אינה סובלת מבריחת משקיעים. אם כלכלת ישראל קורצת לזריםבזכות תעשיות ההיי טק, הקלינטק והתעשיות הביטחוניות, הטלת מס על תנועות הון קצרות לא תרחיק מכאן ולו משקיע אחד. נהפוך הוא. מטבע יציב יותר ימשוך לכאן משקיעים נוספים. משקיעים שישקיעו בכלכלת ישראל במקום שישקיעו את כלכלת ישראל למצולות.

אני בהחלט סבור שפתרון זה ימנע את הצורך להתחבט באסטרטגיות יציאה מההתערבות בשוק, יתרום לשוק בריא יותר וחופשי יותר ואם בכל זאת יבחרו הזרים להמשיך בדרכם-ישלמו הם את המיסים הדרושים במקום שהנטל ייפול על כתפי אזרחי המדינה.

יוסי פרנק -הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע, במדור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.

צרו איתנו קשר *5988