תעשייה ביטחונית מחפשת כיוון

הייצוא בתחומי התעופה, החלל והביטחון מישראל הפך בשנים האחרונות למרכיב בעל חשיבות רבה בסל הייצוא הישראלי. לא פחות מרבע מכלל ייצוא הסחורות לחו"ל קשור, כך או אחרת, למערכת הביטחון.

הניסיון והידע שנצבר בישראל - שנתפסת ובצדק כמעבדה חיה לניסוי בחימוש חדיש, לצד כושר טכנולוגי מן המתקדמים בעולם, כוח אדם מיומן ומאומן ומוצרים צבאים העומדים במבחנים קפדניים של איכות דייקנות ואמינות - כל אלה הביאו לפיתוח אמצעים פורצי דרך והפכו את התעשיות הביטחוניות בישראל למובילות מסוגן בעולם.

ישראל היא כיום אחת מתוך חמש המדינות הראשונות בעולם המייצאת מוצרים וידע ביטחוני. בתוך שני עשורים גדל היקף הייצוא הביטחוני פי עשרה לערך וכיום הוא עומד על כ-6 מיליארד דולר. זאת ועוד, הפיתוח והייצור בנושאים ביטחוניים אינם נעשים רק בארבע החברות הגדולות - אלביט מערכות, רפאל, התעשייה אווירית והתעשייה צבאית - אלא גם בעשרות מפעלים ביטחוניים ואזרחים נוספים בענפי המתכת, האלקטרוניקה, התקשורת והאופטיקה.

אי אפשר להתעלם מכך שלא הכול ורוד בתחום ושמדובר בענף עתיר סיכונים, אחד מהם הוא התלות של הייצור הביטחוני בייצוא: כ-85% מן הפעילות של החברות מופנה לשוקי חו"ל. מכך גם נגזרת תלות בתקציבי הביטחון וההגנה של מדינות שהן שוקי היעד של ישראל בעולם. אחרי הכול, ממשלות הן עדיין הקנייניות הגדולות של ציוד ביטחוני.

בשנה שעברה נרשם מפנה בייצוא הביטחוני מישראל, כאשר לראשונה הפכה הודו לשוק הייצוא מספר אחת של ישראל. נראה שישראל פיתחה, בתחומי הייצוא הביטחוני והתעופתי, תלות רבה בביקושים מהשוק האמריקני דווקא בשעה שארה"ב עומדת על סף שינוי מהותי בתקציבי ההגנה שלה. בתחום התעופה נודעת אמנם חשיבות רבה גם לסקטור האזרחי, אך נראה שהמשבר הכלכלי הגלובלי פגע קשות בסקטור זה, מה שהביא לירידה הן בהיקף המטענים המשונעים בתובלה אווירית והן בביקוש למטוסי מנהלים, שירד בצורה דרמטית לאחרונה.

אחת הדרכים לקזז את הירידה הצפויה בביקושים מצד ארה"ב היא הסטת מאמצים לעבר השווקים באסיה. למרות ההצלחה בהודו ישראל עדיין לא מיצתה את יכולתה ביעדים כמו דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה. מדו"ח שהוכן על ידי חברת המחקר הבינ"ל "פרוסט אנד סוליבן", עולה כי ענפי התעופה באזור זה צפויים, הן במימד הצבאי והן במימד האזרחי לגדול, לרבות ביצוע מכרזים צבאיים גדולים.

מהמחקר עולה, כי אסיה צפויה לחלוש על 37% מנתח שוק ייצור מטוסי מנהלים, עובדה המקנה פוטנציאל רב לחברות ישראליות לחבירה כשותפים בפיתוח וייצור המטוסים או כקבלני משנה לייצור מערכות אוויוניקה ואלקטרוניקה לשחקנים אסייתים. האזור האסיאני אף יגדיל את חלקו בעוגת התעופה העולמית על רקע ירידת חלקה של אירופה בשוק זה.

מתברר, כי ענף התעופה, החלל והביטחון באסיה פסיפיק הינו שוק עם פוטנציאל אדיר וככל שהוא מתבגר מספר העסקות באזור זה צפוי לגדול משמעותית. על ישראל לתפוס את מקומה הראוי בשוק זה לצד השחקנים הגדולים מצפון אמריקה ואירופה, שמנסים לבסס נוכחותם באזור זה, במיוחד לקראת ירידה עתידית בביקושים בתחום התעופה הצבאית וזאת כתוצאה מצמצום ניכר בתקציבי ההגנה בארה"ב, שהפכה לשוק היעד המרכזי של הייצוא הישראלי.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא, הגוף האחראי על ארגון וניהול ביתן ישראל בסלון האווירי