לרגל כנס ביומד-ILSI בשיתוף "גלובס": למה לנו ביוטכנולוגיה עכשיו?

מתפקידו כסגן נשיא בחטיבה הגדולה ביותר בחברת בקסטר האמריקנית, ד"ר דוד פרי רוצה לעזור לישראל ■ הוא רק לא מבין מדוע משקיעים כאן בביוטק ובפיתוח תרופות, כשיש לנו יתרון במכשור רפואי

"בכל התפקידים שמילאתי בשוק הביומד העולמי, תמיד חשבתי מה אני יכול ללמוד כדי לתרום לישראל. תמיד שאלתי את עצמי מה התעשייה הישראלית צריכה, השתדלתי להעסיק ישראלים ולשלוח אותם בחזרה לארץ עם הידע הנדרש", כך אומר בראיון מיוחד ל"גלובס" ד"ר דוד פרי, סגן נשיא בחטיבת ה-Biosciences של חברת Baxter האמריקנית, חברת המוצרים הביולוגיים והמכשור הרפואי-ביולוגי. פרי יבקר בישראל לרגל כנס ביומד-ILSI שנערך השבוע בשיתוף "גלובס".

פרי מחפש להעמיק את הקשר עם התעשייה הישראלית. "אני עוקב אחרי החברות שנמכרו, כמו אומריקס, מדיגייט, וונטור וגאה", הוא אומר. לדבריו, בקסטר, שעד היום לא חתמה בישראל על עסקה משמעותית או רכשה חברה ישראלית, מעוניינת לשנות את המצב, גם במסגרת מסחור מוצרים משותף.

"יש לנו רק פעילות מצומצמת עם ידע, גוף מסחור הפטנטים של מכון ויצמן, בזכות השם הבינלאומי שיצא למכון. התחומים הרלבנטיים לשיתופי פעולה הם בעיקר המופיליה, אימונולוגיה, חיסונים, תאי גזע וחומרים ביולוגיים המשמשים בניתוחים".

פרי מסכים עם הבכירים בחברות התרופות בעולם שאומרים כי "ישראל אטרקטיבית בזכות המדע והרפואה", אבל גם מוסיף: "מנהליה חסרי ניסיון". לדבריו, חוסר הניסיון הוא לא רק באסטרטגית הפיתוחים ובניהול הפיתוח, אלא אפילו בעריכת ניסויים קליניים.

כאב ראש לוגיסטי

"ב-1997 הוכרו בתי-החולים המובילים בישראל על-ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, כמורשים לבצע ניסויים תחת הגשה של תרופות חדשות. תוצאות המהלך היו מדהימות, וההכנסות של ישראל מן הניסויים עלו מ-15 מיליון דולר ב-1994 ל-120 מיליון ב-1999. אבל אפשר ללכת רחוק יותר. משרד הבריאות לא שקוף בתהליך הפיקוח שלו על הניסויים, וזה מפחיד את החברות המבטחות ניסויים קליניים.

"אמנם, ה-FDA עצמו שולח נציגות מדי פעם כדי לוודא שהכול נעשה לפי התקנות, אבל זו תדירות נמוכה. כמו-כן, מחייב משרד הבריאות את חברות התרופות להמשיך לספק לחולים שבניסוי תרופות למשך שלוש שנים נוספות, גם אם הניסוי נכשל, ובתנאי שהתרופה עזרה לחולה מסוים. זו לא רק עלות כלכלית גבוהה, זה גם כאב ראש לוגיסטי אדיר".

להיות תחרותיים

לדעת פרי, רק פתרון הבעיות הללו יביא לזרימה משמעותית באמת של ניסויים קליניים לישראל ויעזור לה להתברג לרשימת המדינות המובילות בתחום הניסויים הקליניים.

זו לא הבעיה היחידה של ישראל, כך על-פי פרי. "המדען הראשי עוזר בתקציביו לחברות הקטנות, אבל לא ראיתי אותו דוחף לכיוון אחד מסוים, למשל - כיוון המכשור הרפואי. עד היום ההצלחות הגדולות של ישראל היו בתחום הזה, שהוא מתאים גם לאופי הישראלי. כולם רוצים כאן תוצאות ומהר, גם הממשלה וגם המשקיע הפרטי. היתרון בישראל הוא השילוב בין רפואה טובה לבין מהנדסים וטכנאים ואנשי מחשוב מעולים".

פרי למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון, והתמחה בביה"ח הדסה, עד שהבין שהקידום של המדע הוא בהבאתו לשוק. בהמשך, הבין שמה שדרוש הוא ניסיון, וכך הגיע לחברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. בהמשך, הוזמן לתפקיד ב-Novonordisk, כאחראי על פיתוח ומכירת הקניין הרוחני שנוצר לאחר שהחברות נובו ונורדיקס התמזגו.

מאז נשאב פרי לתעשיית התרופות הבינלאומית ושימש במגוון תפקידים. בקסטר, החברה הנוכחית בה הוא עובד, הוקמה לפני 80 שנה והתמחתה במוצרים המבוססים על הפלאזמה האנושית כגון תרופות להמופיליה, מחלות גנטיות ואימונולוגיה. כמו-כן היא פעילת בתחום הסרטן ותפקוד הכליות. היא חזקה לא רק בתרופות אלא גם בתחום המכשור לבתי-החולים. החטיבה שלו, לדבריו, אחראית על 50% מהכנסות החברה ועל רוב הצמיחה.

מדברים היום על ריכוז משאבים ממשלתיים בפיתוח תרופות, מתוך מחשבה על המדענים שהולכים לאיבוד, על ההחזרים הגבוהים שהתחום יכול להניב ועל כך שהמכשור הרפואי כבר יכול להסתדר בעצמו.

"לא, לא. בישראל יש כבר יותר מדי פיתוח תרופות. אנחנו צריכים להיות תחרותיים. למדינות כמו אירלנד או דנמרק יש יותר יכולות בפיתוח ובניסויים ויש להן גם חברות משלהן, שיכולות להוביל אותן קדימה, אבל אין להן שום יתרונות הנדסיים.

"היכולת של חברת תרופות ישראלית להגיע עם תרופה חדשנית עד הצרכן והרופא היא כמעט אפסית בגלל העלות האסטרונומית. אפילו לטבע זה קשה. קשה לערוך ניסוי משמעותי בפחות ממיליוני דולרים ולכן דין החברות הללו הוא להימכר בשלבים מוקדמים מדי. גם חברות מכשור רפואי נמכרות בדרך-כלל, אבל לפחות זה בשלב מאוחר יותר, ולכן גם במכפילים יפים. זה מודל מצוין לכסף ממשלתי".

לא שולל פיתוח

פרי לא שולל כל פיתוח של מוצר ביוטכנולוגי, אלא רק מולקולות שנועדו להפוך לתרופות. "אני אוהב את המודל של אומריקס. החידושים שלהם היו כולם מינוריים ולא המציאו את הגלגל. אני אוהב גם את המודל של רוזטה, שבחרה לנצל את היכולות שלה לתחום הדיאגנוסטי ועכשיו היא כבר מציגה מכירות.

"אין לשלול גם מודלים של תרופה חדשה על גבי סטנט או תרפיה תאית המבוססת על תאי גזע, אך משולבת במכשור רפואי. למרבה הפלא, המוצרים הללו עדיין נחשבים למכשור ומקבלים טיפול רגולטורי בהתאם, והם משתמשים ביתרונות הישראלים".