שוק העבודה בקרשים. את זה כל אחד יודע. במיוחד יודעים זאת 215 אלף המובטלים שחיים היום בישראל. סקר שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" עבור "גלובס" ומשרד עורכי-הדין אריאל שמר ושות' המתמחה בדיני עבודה, מלמד עד כמה: 80% מהנסקרים מאמינים שהמצב הכלכלי נעשה גרוע יותר, 54% מאמינים שבעוד שנה יהיו הרבה פחות משרות פנויות במשק, ו-22% דיווחו על קיצוץ בשכר בעקבות המשבר הכלכלי.
למרות האמור הישראלים אופטימיים. 54.7% מהעובדים בישראל בטוחים במקום עבודתם ולא צופים לאבד אותו בשנה הקרובה, לעומת 45.3% שכן חוששים.
הסקר - שנערך בקרב מדגם מייצג של 500 עובדים שכירים, עצמאים ומובטלים - בחן ברמת המיקרו את מידת הביטחון התעסוקתי האישי של העובד לגבי יציבות משרתו, יכולת השתכרותו האישית, וסיכויו לאבד את משרתו ולקבל משרה אחרת תחתיה. ואילו, ברמת המקרו נבחנו תחושות העובדים לגבי הכלכלה הישראלית ושוק העבודה הישראלי.
כל זה, בהשוואה למדד ספיריון האמריקני של מכון האריס אינטראקטיב, הבוחן אחת לחודש את שוק העבודה בארצות-הברית על-פי פרמטרים דומים.
ברמת המקרו: פסימיות
עובדי המגזר הציבורי הם הפסימיים ביותר: 87% מהם סבורים שהמצב נעשה גרוע יותר
ציבור העובדים בישראל פסימי ביחס לכלכלה הישראלית: 80% מהנסקרים סבורים שהכלכלה הישראלית תיחלש בשנה הקרובה, ורק 6% סבורים שתתחזק. זאת לעומת, 38% מהאמריקנים שחושבים כי כלכלת ארצות-הברית תיחלש ו-20% שמאמינים כי תתחזק. "נראה שהישראלים לא סומכים על הטיפול הממשלתי במשבר הכלכלי. לעומת האמריקנים, שחשים - למרות שהכלכלה שלהם במצב רע - כי יש מי שמטפל ודואג, ושבעקבות כך יהיה טוב יותר. בישראל אין גורם שמפיח תקווה ואופטימיות", אומר עו"ד אריאל שמר.
במפתיע, עולה מהסקר כי עובדי המגזר הציבורי הם הפסימיים ביותר במשק: 86.8% מהם סבורים שהמצב הכלכלי בישראל נעשה גרוע יותר. ייתכן שהפסימיות הגבוהה שלהם נובעת דווקא מהיכרותם הקרובה עם מקבלי ההחלטות ועם הנפשות הפועלות במשרדי הממשלה ובפוליטיקה הישראלית. עמיתיהם במגזר הפרטי פסימיים קצת פחות: 75.1% מהם סבורים שהמצב הכלכלי נעשה גרוע יותר. ואילו 79.1% מציבור העצמאים ו-76.9% מציבור הפנסיונרים, עקרות הבית והסטודנטים שאינם עובדים, סבורים שהמצב הכלכלי מחמיר. אולם, אם שואלים מובטלים או כאלה שפוטרו באחרונה - האם המצב הכלכלי נעשה לדעתם טוב או גרוע יותר? 100% משיבים שהמצב קטסטרופלי.
משרד התמ"ת דיווח באחרונה על ירידה הולכת ומחריפה בביקוש לעובדים. בפועל זה אומר, אינפלציה של מועמדים-מובטלים על כל משרה פנויה. ואכן, סקר "גלובס-שמר" מצביע על דאגה של ציבור העובדים הישראלי בנושא זה: 54% מאמינים שבעוד שנה יהיו פחות משרות פנויות. בעניין זה, האמריקנים פסימיים אף יותר: 71% מהם סבורים שיהיו פחות משרות במשק האמריקני בשנה הקרובה. בנקודה זו, מפלס החרדה הגבוה ביותר אובחן אצל ציבור העובדים במגזר הפרטי: 63.7% מהם מאמינים ששיעור המשרות יפחת בשנה הקרובה, לעומת 58.5% שסבורים כך במגזר הציבורי, 58.9% במגזר העצמאים ו-44.1% בקרב המובטלים.
ברמת המיקרו: אופטימיות זהירה
הקיצוץ הגבוה ביותר, 32%, נעשה בשכר העצמאים; הנמוך ביותר, 11%, בשכר עובדי המגזר הציבורי
בחלקו השני של הסקר נבחנה רמת הביטחון האישית של המועסקים בישראל: נבחנו התחושות של העובד לגבי יציבות משרתו, יכולת השתכרותו האישית והסיכוי שלו לאבד את משרתו ולקבל משרה אחרת בתנאים משופרים יותר: 54.7% מהעובדים השיבו כי הם בטוחים במקום עבודתם ולא צופים לאבד אותו בשנה הקרובה, לעומת 45.3% שחוששים לאבד את מקום עבודתם. מאידך, רק 14% הביעו רמת ביטחון גבוהה ביכולת שלהם למצוא מקום עבודה חדש בתנאים טובים יותר. הרוב, 57%, לא מאמינים ביכולת למצוא משרה חדשה בתנאים טובים.
בעניין זה, האמריקנים אופטימיים מאיתנו: 42% מהם מאמינים ביכולת למצוא מקום עבודה חלופי בתנאים טובים יותר, לעומת 24% שלא חושבים כך. לדברי שמר, האמריקני מאמין בחלום האמריקני: "הוא מאמין שביכולתו להגיע למצב כלכלי טוב יותר. בנוסף, האמריקנים, באופן מסורתי, מהגרים לצורכי עבודה, ולכן קל להם יותר לעזוב את מקום עבודה מיוזמתם. 34% מהאמריקנים השיבו כי יעזבו ביוזמתם מקום עבודה חלופי בשנה הקרובה, לעומת 13% מהישראלים שיעשו זאת מיוזמתם".
סקר "גלובס-שמר", שבחן את השלכות המשבר הכלכלי על העובד הישראלי, מגלה כי שכרם של 22% מהעובדים בארץ קוצץ בשל המשבר, בשיעור ממוצע של כ-13%. הקיצוץ הגבוה ביותר, 32%, נעשה בשכרם של העצמאים; לאחר מכן בשכרם של עובדי המגזר הפרטי, 26%; והקיצוץ הנמוך ביותר, 11%, נעשה בשכרם של עובדי המגזר הציבורי.
קיצוץ בשכר איננו הגזירה היחידה. מהסקר עולה כי בשלושת החודשים האחרונים חלה הרעת תנאים בקרב כלל המועסקים במשק: 35% מהנסקרים דיווחו על הפחתה או ביטול שעות נוספות; 28% דיווחו על קיצוץ בבונוסים; 16% דיווחו על הפחתה בהשתתפות בהוצאות רכב; 15% על ביטול השתתפות בארוחות; ו-13% דיווחו על מעבר לשבוע עבודה מקוצר.
המתודולוגיה
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 עובדים שכירים, עצמאים ומובטלים.
מדד המקרו בוחן את תחושות העובדים ביחס לכלכלה הישראלית ושוק העבודה הישראלי, ואת רמת האופטימיות ביכולת של הכלכלה הישראלית לצאת מהמשבר.
מדד המיקרו בוחן את תחושות העובד לגבי יציבות משרתו, יכולת השתכרותו האישית, וסיכויו לאבד את משרתו ולקבל משרה אחרת תחתיה.
המדד המשוקלל, המבוסס על שילוב של שני המדדים - מקרו ומיקרו, בודק את רמת הביטחון של המועסקים בישראל ברמה האישית, וכן את רמת האופטימיות שלהם ביחס לכלכלה הישראלית ולשוק התעסוקה המקומי.
כל זה, בהשוואה למדד ספיריון (Spherion) האמריקני של מכון האריס אינטראקטיב, הבוחן אחת לחודש, מזה כחמש שנים, את שוק העבודה בארצות-הברית על-פי פרמטרים דומים, בקרב מדגם מייצג של 2,579 עובדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
