מלחמת הנטבוקים

מוצר כזה היה מחשב ה-Netbook הראשון, EEE-PC של אסוס, שנחשף בתערוכת קומפיוטקס של טייוואן לפני כשלוש שנים. הצלחתו המסחררת של המחשב הנייד העממי, שינתה את תדמיתה של כל תעשיית האלקטרוניקה בטיוואן באופן יסודי מאוסף של יצרני רכיבים וחברות אינטגרציה לכור היתוך לרעיונות מקוריים בתחום האלקטרוניקה האישית הניידת.

גם קומפיוטקס, תערוכת האלקטרוניקה השנתית של טייוואן, עברה שדרוג בהתאם. אם בשנים קודמות המוצרים העיקריים בתערוכה היו כרטיסים גרפיים, מסכים ולוחות-אם נטולי זוהר, הרי שבתערוכה, שהתקיימה בשבוע שעבר, כבר נחשפו מוצרים עתידניים של יצרנים מקומיים ושמות גדולים מעולם התוכנה והעיבוד.

דריסת רגל בשוק הטלפוניה

במרכז במת התערוכה התחולל קרב טכנולוגי מרתק על דמותו של הדור הבא של מכשירי האינטרנט הניידים. מצד אחד ניצבה הקואליציה המצליחה והדומיננטית של אינטל ומשפחת מעבדי ה-ATOM שלה עם מיקרוסופט ומערכות ההפעלה שלה, בעיקר XP. הקואליציה הזו שלטה עד כה ביד רמה בשוק הנטבוקים.

מהצד השני ניצבו כוחות עולים בתחום העיבוד הנייד דוגמת קוואלקום, Freecale ו-Nvidia, שהציגו שורה של מחשבים על שבב יחיד, שליבות העיבוד שלהם מבוססות על טכנולוגיית ARM ולא על ה-ATOM. חלק מהיצרנים הללו נוטשים כיום את מערכות ההפעלה המסורתיות של מיקרוסופט לטובת מערכות רזות וזריזות יותר, שמתאימות לעוצמת העיבוד החסכונית של השבבים החדשים.

זירת הלחימה מתמקדת באימוץ מערכת ההפעלה אנדרואיד הפתוחה והחינמית של גוגל, שפותחה במקור עבור טלפונים חכמים, גם בשוק מחשבי הנטבוק האמיתיים.

חובבי הקונספירציות יגידו, שזו מלכתחילה הייתה המזימה של גוגל: להציב רגל בשוק בנישה הטלפונית, שבה נוכחותה של מיקרוסופט פחות דומיננטית, ומשם להתרחב לשוק מערכות ההפעלה האמיתיות בטרם תבין החברה מרדמונד את גודל האיום על ליבת העסקים שלה.

על-פי אבות הטיפוס שהודגמו בקומפיטקס, נראה שלמיקרוסופט יש סיבה לדאגה. בתערוכה הוצגו והודגמו מספר מחשבים ניידים שפועלים על אנדרואיד ועל-פי מבחנים ראשונים, השילוב עובד בצורה מהירה וחלקה, כולל בתחומים שבהם מערכות מבוססות XP מתקשות לתת מענה הולם - כמו זמן אתחול ראשוני וחיבור מתמיד לאינטרנט דרך רשתות סלולריות.

מיקרוסופט לא נשארה חייבת והציגה בתערוכה מחשבים ומכשירי אינטרנט ניידים שמצוידים במערכת ההפעלה החדשה חלונות 7, בשילוב עם מעבדי אטום של אינטל. גם המערכות הללו הרשימו עם יכולת גבוהה של קלט-מגע, ביצועי מולטימדיה משודרגים ותמיכה בתוכנות רציניות. אבל השאלה היא אם מיקרוסופט מסוגלת להתחרות במדיניות האגרסיבית של גוגל, שמשווקת מערכת הפעלה בחינם עם קוד פתוח.

מחשבים על שבב: הדור הבא

מערכת הפעלה חינמית היא בת-זוג אידיאלית לדור החדש של מחשבים על שבב, שמנסים לבסס לעצמם כנישת שוק של מכשירי אינטרנט ניידים, שמשלימים מלמטה את שוק הנטבוק ומגשרים על הפער (הלא גדול) בין הטלפונים החכמים לבין מחשבי הנטבוק החזקים.

יצרנית רכיבי המחשב הטייוואנית Nvidia, למשל, ביצעה בתערוכה מגה-תצוגה שבה נחשפו 12 מכשירי רשת ניידים - החל מטלפונים חכמים ומחשבי כף יד וכלה בתחליפי נטבוק עם מסכי 8.9 אינץ' - שכולם מצוידים במחשב על צ'יפ ממשפחת ה-Tegra שפיתחה החברה.

החברה טוענת, בין השאר, כי צריכת הכוח המזערית של השבב שלה (פחות מחצי ואט) תספק למכשירים הניידים עד 25 ימים של השמעת מוזיקה ועד 10 שעות של הקרנת סרטים באיכות HD מלאה (1,080 פיקסלים) על טעינה אחת של סוללה סטנדרטית. היא מבטיחה תמיכה מובנית במשחקי וידיאו באיכות של 46 פריימים לשנייה, תמיכה מובנית באנימציית פלאש מואצת והחידוש החשוב - מעבדים מחוברים תמידית, שמאפשרים גישה מיידית לאינטרנט.

Nvidia לא מסתירה את קריצתה לכיוון המפעילים הסלולריים, שהפכו בשנתיים האחרונות למשווקים מרכזיים של נטבוקים בעולם.

גם הגישה השיווקית שלה שולחת רמזים למפעילי הסלולר בעולם: החברה הודיעה כי מערכות שמבוססות על השבב שלה יעלו כ-200 דולר לצרכן ואפילו פחות, "עם סבסוד המפעילים".

Nvidia היא לא יצרנית השבבים היחידה, שמנסה לנגוס בשוק החדש. גם קוואלקום הציגה בתערוכה כמעט מחשבים ניידים, שמבוססים על שבב מסדרת Snapdragon שהציגה ב-2008. מכשירים סדרתיים המבוססים על המעבד ייצאו לשוק עד סוף השנה.

אחרונה להסתער על השוק החדש והמבטיח היא Freescale, שלה מרכז פיתוח בישראל. החברה הצליחה למשוך תשומת לב בקומפיוטקס 2009 כאשר הציגה סדרה של רעיונות עיצוב מקוריים לדמותו של הנטבוק הבא.

בלט במיוחד הרעיון של נטבוק מודולרי, שבו המשתמש מחליף בעצמו ומשדרג את המסך, את הסוללה ואפילו את יחידת העיבוד המרכזית כאילו היו חלקי לגו.

הוותיקים מטפסים מעלה

אל מול התחרות המתעצמת במכשירי אינטרנט-בידור-תקשורת של 300 דולר ופחות, נדחקים מובילי ענף הנטבוק אל הטריטוריה המשודרגת של המחשבים הניידים "האמיתיים".

כך, נרשמה בתערוכה פריצת דרך בגודל המסך. אם עד כה הגודל הטיפוסי עמד על 10.1 אינץ', בתערוכה הציגו גם אסוס וגם MSI, שניים מדגמי דגל סדרתיים עם מסכי 11.1 עד 12.1 אינץ' בטכנולוגיית LED, שמגיעים בליווי מקלדות גדולות ונוחות יותר לתפעול.

המפרט דומה למה שהיה מקובל עד כה בז'אנר, אולם גודל המסך והמקלדת מציעים לראשונה אלטרנטיבה זולה לפלח של ניידי המנהלים הקלים והיקרים עם מעבדי ליבה-כפולה, שרובם עולים פי שניים ויותר. והמחירים? בסביבות ה-400-500 דולר. מקרה קלאסי של מלחמות טכנולוגיות, שהצרכן נהנה מהן.