האוצר על סוגיית השכר בבנק ישראל: הסכמנו כבר באוקטובר 2008 על מנגנון ערעור אך בנק ישראל סירב

לקראת הכרעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנושא סוגיית השכר בבנק ישראל במסגרת החוק החדש, חושף היום (א') משרד האוצר כי באוקטובר 2008, במסגרת המו''מ שניהל אז עם בנק ישראל, הוא אכן הסכים להקים מנגנון ערעור עבור בנק ישראל בנושא שכר - כך עולה מהצעתו של הממונה על השכר, אילן לוין, שחוברה לפני כשנה.

על פי ההצעה שגובשה אז באוצר, שר האוצר ימשיך לפקח על השכר בבנק ישראל ולא יחול שום שינוי בתנאי העסקה של עובדי הבנק בלי אישורו המפורש. עם זאת, נכתב בטיוטה כי תינתן זכות ערעור למועצת המנהלית של הבנק (דירקטוריון בנק ישראל) בכל החלטה של האוצר בנושא. באוצר אף הסכימו שבמידה ותתעורר חוסר הסכמה בין שני המוסדות, אחרי הערעורים, ההכרעה הסופית בנושא תינתן על ידי ראש הממשלה.

פישר רצה הצמדה לשכר בבנקים

עם זאת, בנק ישראל סירב להצעה שקיבל אז, שכן האמינו בבנק כי במו''מ הם יצליחו להשתחרר לחלוטין מפיקוח האוצר, בהתאם להבטחת נתניהו. עוד נודע כי במסגרת המו''מ דרשו פישר וחבריו להצמיד את השכר ותנאי ההעסקה של עובדי הבנק לאלה של עובדי המערכת הפיננסית (השכר בבנקים פרטים ובתי השקעות), שכן לטענתם, "עובדי בנק ישראל מתחרים עם גופים אלה", אמר בכיר בבנק שאישר את הדרישה. באוצר התנגדו נחרצות להצמדה שכזו והציעו בטיוטה כי השכר ימשיך להיות צמוד לתנאים הקיימים במגזר הציבורי.

על פי ההצעה המקורית של בנק ישראל, מבקש המוסד להשתחרר לחלוטין מפיקוח האוצר וכי הפיקוח והבקרה יעשה על ידי המועצה המנהלית של הבנק (הדירקטוריון) ובו רוב של חברים חיצוניים, כאשר אם התעוררו מחלוקות בין דירקטוריון הבנק והאוצר, לאוצר תהיה זכות ערעור.

עוד נודע ל"גלובס" כי נכון לעכשיו, לא צפויות פגישות מיוחדות בין נציגי בנק ישראל לבין האוצר שכן מתברר שהצדדים מתקשים להגיע לפשרה ומעדיפים להמתין להכרעת נתניהו. למרות השמועות לפיהן נתניהו יאמץ בסופו של דבר הפשרה שהציע האוצר באוקטובר אשתקד, במשרד האוצר לא ממהרים לחגוג, שכן הם חוששים ממה שמכונה "האותיות הקטנות".

"צריכים לקרוא טוב טוב את ההצעה", אומר בכיר באוצר. "יכולים להוסיף סעיף לדוגמה שיהיה כתוב כי שר האוצר לא יהיה רשאי להתערב בנושא חריגות שכר וזה אומר בפועל ביטול סעיף 29 א' מבלי להצהיר זאת".