למרות טענות על חובות - מירס זוכה בהטבות ממשרד התקשורת

אותה מפעילה רביעית שמדינת ישראל קיוותה שתחולל את השינוי, היא מירס, שקיבלה רישיון מפעילה סלולרית בשנת 2001 ועד היום לא מילאה אחר התקוות שנתלו בה, למרות כל ניסיונות המדינה לסייע לה.

מירס, המנוהלת על-ידי אברשה בורשטיין, זכתה בעבר להטבות ממשרד התקשורת. למשל, החברה קיבלה את הגנת המשרד לפני מספר שנים על שירות הווקי-טוקי שלה, באוסרו על החברות הסלולריות לספק שירות מתחרה.

דוגמה נוספת היא העובדה שמשרד התקשורת נתן לה אפשרות שלא לשלם תשלום מלא על רישיון הסלולר שלה ולפרוס אותו בתשלומים דרך התשלום שלה על אגרות התדרים.

גם בימים אלה, מנסה המדינה לאפשר למירס לקבל תדרים, כדי שתוכל להקים רשת סלולרית חדשה ולהפוך למפעילה הרביעית המיוחלת, זו שתעצים את התחרות בשוק, בעיקר במגזר הפרטי.

היום גם רוצים משרדי התקשורת והאוצר להעניק לה את כל ההקלות שאפשר כדי שתיאות להסכים, והיא מבחינתה פועלת בהתאם לסיטואציה שנוצרה, כדי לקבל כמה שיותר הקלות.

האם מירס נמנעת מתשלום חובות?

אלא שמאחורי הקלעים מתרחש מחדל - אחד מהחמורים ביותר בתולדות משרד התקשורת שקשור במירס, והוא חוב של יותר מ-100 מיליון שקל שמשרד התקשורת טוען כי היא חייבת לקופת המדינה, בגין תשלומים שאמורה הייתה לשלם עבור הרישיון שלה - באמצעות אגרות תדרים, תמלוגים ודמי רישיון.

המידע שהגיע לידי "גלובס" נוגע למחלוקת שיש למירס עם משרד התקשורת ועל כך שהיא מנסה להימנע מתשלום חובותיה לקופת המדינה (כנטען על-ידי משרד התקשורת), למרות כל התראות המשרד לאורך השנים. הנתונים חושפים תמונה לא מחמיאה כלל על החברה, ובעקיפין על בעלת המניות שלה.

במידה ומירס לא תסכים לשלם את החוב, הפרשה תגיע ודאי לדיון בבית המשפט, אבל קשה שלא לתהות כיצד מדינת ישראל ומשרד התקשורת אפשרו לדבר כזה לקרות.

ספק אם הייתה מפעילה כלשהי, שמשרד התקשורת טען שיש לה חוב כל-כך גבוה, שמדינת ישראל הייתה מוותרת לה לאורך שנים ארוכות ולא נוקטת באמצעים משפטיים כדי לגבות את חובה.

לשם השוואה, נזכיר את הדיון שהתעורר סביב אגרות התדרים שעליהן חייבת פרטנר, ואת התקיפות שבה התנהל משרד התקשורת כלפיה בדורשו ממנה תשלום חוב של כ-40 מיליון שקל.

כשנתיים של דיונים ודרישה חד-משמעית לתשלום החוב גרמו לפרטנר להיכנס למשא ומתן על גובה התשלום והיא כנראה כבר בדרך לשלמו.

עוד עולה מהמידע שהגיע לידי "גלובס", כי מירס העלתה טענות רבות נגד דרישות משרד התקשורת, אולם חוות הדעת המשפטיות מהחודשיים האחרונים שהופצו במשרד התקשורת שוללות אחת לאחת לטענת המרד את כל טענותיה.

משרד התקשורת טוען עוד כי מירס ניכתה תשלומים מדמי רישיון שהייתה אמורה לשלם גם עבור שירותי הקשר האלחוטי, וכן ניכתה תשלומים שלטענתה לא הגיעו למדינה בגין היותה כביכול מפעילה סלולרית חדשה שזכאית להנחות - כל זאת משנת 2001 ועד עתה.

תנאים מפנקים

התמלוגים שהחברה אמורה לשלם, כמו כל מפעילה, נגזרים מכלל הכנסותיה אך גם כאן, לדעת משרד התקשורת, החברה שילמה את מה שהיא חושבת שנכון היה לשלם.

מנגד, בצורה לא ברורה, המשרד מגלה רפיסות שקשה להבין מה מסתתר אחריה.

התנאים בהם קיבלה מירס את הרישיון שלה היו נדיבים ביותר, ונקבע בהם כי היא תשלם את דמי הרישיון כתוספת מסוימת באגרות התדרים שהמדינה מקצה לה. זאת, בהשוואה לפרטנר למשל, ששילמה עבור הרישיון שלה.

המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, הודיע במספר הזדמנויות כי הוא ישלים את הטיפול בפרשה, וכל מה שנותר לממשיכיו במשרד זה להוציא למירס את הודעת התשלום.

היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה נאלצו בעבר להתערב בפרשת אגרות התדרים שפרטנר הייתה צריכה לשלם ולא שילמה (בגלל שלא תבעו ממנה לשלם). נראה שהפעם ייאלצו להתערב שוב, כדי להבטיח שדרישת התשלום כלפי מירס לא תסחב יותר.

במידה וקיימת טענה כה קשה כלפי מירס במשרד התקשורת, מובן כי מישהו שם צריך לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמו אם אפשר לסמוך על מירס, שתעמוד במחויבויות שלה לאור כל החומר שהצטבר בידיהם, והאם ראויים המאמצים שנעשים על-מנת לתת לחברה תדרים נוספים, לפני שהיא מסדירה את חובותיה כלפי משלם המסים הישראלי.

תגובת מירס: "חברת מירס שילמה ומשלמת את כל אגרות התדרים על-פי חוק".

תגובת משרד התקשורת היא כי "המשרד בוחן את העניין ויקבל החלטה בעת הקרובה".