דת ושחיתות

"זה יום קשה. בית המשפט פגע גם במשפחתי". זו היתה היום (ד') תגובת שלמה בניזרי לעונש שגזר עליו ביהמ"ש העליון: 4 שנות מאסר.

בערכאה הקודמת קיבל בניזרי רק 18 חודשים, אך הוא בחר לערער וטוב שכך, כי לולא ערער, ספק אם המדינה היתה מערערת על קולת העונש - ו-4 שנים הן בהחלט יותר הולמות משנה וחצי.

תגובת בניזרי מלמדת שלא למד דבר. הוא עדיין מאמין בניגוד לראיות החותכות ולפסיקתם של שני בתי משפט, שמי שפשע כלפיו וכלפני משפחתו זה... בית המשפט. לא המעשים שעשה, העבירות שעבר, השוחד שקיבל: בית המשפט.

אלמנט שחשוב לתת עליו את הדעת הוא הריבוי של חובשי כיפות ומגבעות בין עברייני השחיתות - הציבורית וה"אזרחית". ואני לא מדבר רק על פושעים שהדבר הראשון שהם עושים עם תפיסתם הוא לשים על הראש כיסוי כלשהו ולגדל זקן; אני מדבר על אלה שהם "דתיים" כל ימות השנה. אלה שמבקרים בבית הכנסת, מתפללים ועושים את כל התנועות הנכונות, צמים (אולי) ביום כיפור.

בציבור, אנשים כאלה נחשבים דתיים. האם להתפלל ולשמור שבת זו דתיות? מדוע אנשים כאלו ממשיכים להיחשב למאמינים גם כשהם גונבים, מרמים, מתחמנים ועושקים? מדוע רבנים ממשיכים לגונן עליהם ולראות בהם חלק מצאן מרעיתו של האלוהים, שאת חוקיו הם מפרים ברגל גסה?

ש"ס היא הדוגמה הבולטת והדוחה ביותר. מיום היווסדה היוותה מפלגה זו חממה לאנשי ציבור שניצלו את מעמדם כדי לעשות לכיסם על חשבון הציבור. "המנהיג" אריה דרעי היה הבולט בהם, אבל היו גם נוספים.

בנקודה זו מקובל להדגיש שבש"ס יש גם אנשים שאינם מושחתים, אבל זה די קשה לומר זאת כשמדי פעם מתגלה מושחת חדש שנחשב לפני כן לאדם ישר.

אחד הביטויים לבעייתיות של הקשר בין הדת והשחיתות נמצא בתגובתו של אלי ישי: "בש"ס מתפללים שהרב שלמה בניזרי... בעזרת השם ימשיך להגדיל תורה ולאדירה", אמר יו"ר ש"ס. אם העבריין המורשע בניזרי יכול להגדיל תורה ולהאדירה, אז איזו מין תורה זאת?

חילוניות ושחיתות

אברהם הירשזון קיבל היום חמש וחצי שנות מאסר על הגניבות והרמאויות והשחיתויות. במה הוא שונה מבניזרי ושכמותו? בחילוניותו. מי שמכבד את הדת והאמונה צריך לגרוס ששחיתותו של הדתי חמורה יותר מזו של החילוני, שכן הדתי עובר גם על חוקי האדם - אבל גם על חוקי האלוהים שהוא מאמין בו. מעבר לכך, גם אלה וגם אלה מוקצים מחמת מיאוס.