משקיעים במיזם קלינטק תובעים מפלמח זאבי 500 אלף דולר

זאת לאחר שפוטר מהמיזם ■ מקורבי זאבי: "מדובר בניסיון מצד מחזיק מניות המיעוט לבצע השתלטות באמצעי רמייה על החברה, ואין ספק כי הניסיון הזה יבוטל בשבועות הקרובים, ומנגד תוגש תביעה חמורה שכנגד"

קבוצת משקיעים מארה"ב פתחה בשבועות האחרונים בהליכים משפטיים בבית המשפט הגבוה בניו-יורק נגד איש העסקים פלמח זאבי, בנו של השר המנוח רחבעם זאבי. בהליך אחד נטען כי זאבי ניהל חברה משותפת באופן בלתי ראוי, תוך הסטת כספי משקיעים לחברה ישראלית בשליטתו. בהליך המשפטי השני דורשים המשקיעים 500 אלף דולר שזאבי קיבל מהם כהלוואה.

בראש קבוצת המשקיעים עומד עו"ד מרטי קפלן, בעל משרד עורכי דין בוול סטריט, המשקיע באופן אישי בעיקר בפרויקטים של קלינטק. הקשר בינו לבין זאבי נוצר בתחילת 2008, כאשר זאבי חיפש משקיעים לחברה הישראלית בה הוא שולט (LTD P2W WATER 2 POLUTION), שעיסוקה בטיהור מים של מפעלים מזהמים.

הטכנולוגיה שהוצגה למשקיעים אמנם לא היתה לדעתם בשלה לגמרי, אך היא נראתה להם מבטיחה, בעיקר בשימושים כבדים כמו מכרות זהב ומפעלים המזהמים את המים בציאניד או במתכות כבדות כמו קדמיום.

הקשר בין זאבי לבין קפלן התהדק במהרה על רקע העמדות הפוליטיות הדומות של השניים. התוכנית היתה שקפלן ושותפיו ייכנסו מיידית להשקעה של כחצי מיליון דולר בטכנולוגיה, ובהמשך ידאגו לגיוס פרטי נוסף.

מטעמי מיסוי הקימו השותפים מערך חברות, שבראשו חברת אם במדינת דלאוור, ארה"ב, בשם LLC-P2W, השולטת בחברת אחזקות בקפריסין בשם P2W-PS, שאמורה היתה בהמשך להיות החברה הפעילה בקבוצה.

מכרה זהב

לטענת המשקיעים, ביוני 2008 הם העבירו הלוואה של 500 אלף דולר לחברה הישראלית שבשליטת זאבי, עם אופציה להמרת ההלוואה למניות, והחלו במהלכים לגיוס הון נוסף בספטמבר בגובה 3 מיליון דולר. גיוס ההון נכשל בעקבות המשבר בשווקים.

עד ינואר 2009 קפלן ושותפיו השקיעו, לדבריהם, עוד כמיליון דולר בחברה המשותפת בדלאוור, כסף שהועבר גם הוא לחברה של זאבי בישראל כנגד שטר חוב להמרה, בנימוק של המשך פיתוח. המשקיעים של עו"ד קפלן החזיקו כ-10% בחברה בדלאוור, כאשר זאבי החזיק בה 70%, בת-זוגו יעל פרץ 10%, וקבוצת משקיעים קטנים החזיקה יחד עוד כ-10%.

הפרויקט העיקרי של הקבוצה היה מערך טיהור שפכים במכרה זהב בגאנה, בו חברת המכרות שילמה מקדמה של 1.5 מיליון דולר. המערכת, כך נטען, התחילה לעבוד במאי 2009, באיחור של מספר חודשים ובהוצאות של כ-2.5 מיליון דולר, במקום השקעה של 1.5 מיליון דולר.

התנפחות התקציב

הפרויקט בגאנה יצר מתחים בקבוצה, ולאחרונה הוא נקלע לקשיי תזרים. לטענת קפלן, זאבי דרש לקבל עוד כספים בנימוק של המשך הפיתוח, כאשר מצד שני הוא התעקש על שליטה מוחלטת בחשבונות קבוצת החברות וסירב לקבל שותפים לחתימה מלבד חתימתו. השותפים, לטענת קפלן, לא קיבלו דיווחים ותקציב הפרויקט בגאנה התנפח.

בתחילת יוני החליטו המשקיעים להדיח את זאבי מתפקיד המנכ"ל בקבוצת החברות ולדלל את חלקו בחברה בדלאוור ל-30%, תוך שהם מתחייבים לקו אשראי חדש של 250 אלף דולר, על מנת להמשיך לתפעל את המתקן בגאנה.

כאמור, המשקיעים הגישו נגד זאבי שתי תביעות - האחת להחזרת ההלוואה של 500 אלף דולר שקיבלה החברה הישראלית בשליטתו; והשנייה בטענה על חריגות בפעולותיו כמנהל בקבוצת החברות, ובעיקר על מה שהמשקיעים רואים כהסטת כספי המשקיעים לחברה הישראלית שבשליטת זאבי.

השתלטות עוינת

זאבי שולט במפעל "מי רחבעם" בשדרות, המצוי פורמלית בבעלות אשתו. המפעל קיבל בעבר ממרכז ההשקעות 250 אלף דולר לצורך הרחבת פרויקט מערכת טיהור מים מזוהמים בתעשייה. לפני שנים אחדות פורסם כי רון לאודר עומד להיכנס להשקעה עם זאבי, אך הדבר לא קרה.

חברת הטקסטיל של זאבי, ניו-פל טקסטיל 2000, שהפעילה מתפרות בעפולה ובאירביד שבירדן, התמוטטה ב-2002. לאחרונה ניסה זאבי להקים כפר נופש בבקעת יבנאל, אולם תוכניתו נדחתה בגלל פגיעתה בשטחים פתוחים.

מקורבים לזאבי מסרו: פלמח זאבי הגיש דרישה בבית משפט בניו-יורק לבטל את ההשתלטות העוינת שבה נקטו השותפים במסגרת פיטוריו מהחברה בדלאוור. לדבריהם, "מדובר בניסיון מצד מחזיק מניות מיעוט 11% לבצע השתלטות באמצעי רמייה על החברה, ואין ספק כי הניסיון הזה יבוטל בשבועות הקרובים, ומנגד תוגש תביעה חמורה שכנגד".