כיצד יסתיים המרדף אחר השוק?

האם החוסכים הפנסיוניים ישלמו את מחיר הגדלת החשיפה לאפיקים "המסוכנים" יותר?

לפסיכולוגיה של המשקיעים יש משקל כבד בחריצת גורלות בשוק ההון. בדוגמאות לעובדה זו אנחנו נתקלים מדי יום, כאשר משקיעים מוכרים את נכסיהם מוקדם מדי ומפספסים את העלייה הגדולה שתבוא, מוכרים מאוחר מדי, כשכבר לא נותר מהשקעתם דבר, או שאולי נכנסים להשקעה מאוחר מדי, הרבה אחרי שפוטנציאל העליות מוצה במלואו. עדויות לכך ניתן למצוא גם בשוק הגמל המקומי, שספג אשתקד מהלומה שגרמה לרבים מעקרונות פסיכולוגיית ההשקעה הבסיסיים ביותר להתערער.

אצבע קלה על ההדק

אחד העקרונות הללו התנפץ בשיאו של המשבר, לאחר קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, כאשר חוסכים רבים בקופות הגמל, בעיקר אוכלוסיות מבוגרות יותר מיהרו למשוך את כספי הגמל שלהם ולהעבירם לאפיקים סולידיים במיוחד, קופות גמל מסלוליות סולידיות או פיקדונות בנקאיים סופר-סולידיים. משקיעים אלה היכו על חטא לאחר הראלי של חמשת החודשים הראשונים של 2009, כשהקופות החזירו בממוצע 67% מהפסדיהן ב-2008.

המשיכות הגדולות מקופות הגמל הוכיחו כי האצבע של המשקיעים על ההדק קלה, אך חשפו גם את החיסרון הגדול בניהול החיסכון הפנסיוני של המשקיעים בישראל לאורך השנים. חוסר ההתאמה בין פרופיל הסיכון של החוסכים, ובעיקר גילם, לבין מסלול ההשקעה שבהם נוהל החיסכון שלהם היה לרועץ עבור משקיעים מבוגרים רבים, שבחרו כאמור גם למשוך את הכספים בשיאו של המשבר, לאחר שצברו הפסדים רבים שחתכו באופן ניכר את החיסכון שלהם ולמעשה "קיבעו" אותם. את הבעיה הזו ינסו לשנות בשנים הקרובות עם אימוץ המודל הצ'יליאני, שעוד צפוי לעבור חבלי לידה קשים עד שייושם במלואו.

הראלי בשווקים הפיננסים מתחילת מארס האחרון הבליט אלמנט פסיכולוגי נוסף של המשקיעים, הפעם מצידם של המנהלים המוסדיים, והוא הרדיפה אחר השוק. בחודשים האחרונים הגדילו המנהלים המוסדיים את החשיפה שלהם לאפיקים בעלי אופי "מסוכן" יותר, דוגמת מניות ואג"ח קונצרניות, ככל שהראלי המשיך לצבור תאוצה. כך עמד שיעור המניות, קרנות הנאמנות ותעודות הסל המנייתיות בתיקי הגמל על 18.5% במאי האחרון - קפיצה משפל של 14.8% בדצמבר האחרון בחזרה לרמת הסיכון של ספטמבר 2008, רגע לפני פרוץ המשבר.

פסימיות באוויר

בתופעה דומה נתקלנו כבר בסיומו של השוק השורי הקודם במהלך שנת 2007, וקשה שלא לתהות האם הטעויות של המנהלים המוסדיים אינן חוזרות על עצמן גם הפעם. בניגוד לעבר, הפעם אין ודאות לנקודת הזמן בה צפוי המשבר הריאלי להסתיים, והתחזיות אינן אופטימיות כלל וכלל. כעת נותר רק לקוות שעל ההגדלה של רכיבי הסיכון בקופות הגמל בחודשים האחרונים, לאחר הראלי, החוסכים הפנסיוניים לא ישלמו בגל המימושים הבא.