הקמת עיר הבה"דים של צה"ל ומעברן של יחידות צבאיות רבות לנגב יכולים להיות תחילתו של עידן חדש של שגשוג ופריחה בדרום. אבל אם קברניטי המדינה, מערכת הביטחון והצבא לא ישכילו לנהוג בפרויקט ברגישות ובהבנה הנדרשות, הוא עלול לגרום לחלקת הארץ הבתולית הזו (אולי מאחרונות שנותרו לנו) נזקים בלתי הפיכים, בדומה לאלו שיצרנו ברצועת הכורכר של מישור החוף או בדיונות החול המרהיבות של מרכז הארץ.
ב-17 בינואר 1955, נשא דוד בן גוריון את נאומו: "משמעות הנגב". קשה להאמין היום, שדברים כל כך אקטואליים נאמרו על ידו לפני למעלה מיובל: "...על אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים שלעמי הצפון לא היה בהם צורך: מחקר להמתקת מי הים בתהליכים זולים, ניצול אנרגיה שמשית המרובה בארצנו ובייחוד בנגב, ניצול כוח הרוחות לייצור כוח חשמלי, מניעת בזבוז מי הגשמים המועטים הזורמים לשווא לים התיכון ולים המלח, בניית אגמים לאגירת מי גשמים יקרים, חקירת הצמחייה המצויה בנגב על אף הצחיחות...".
מאז נשא בן גוריון דברים אלו החמצנו אינספור הזדמנויות להגשים את חזונו עבור חלקת הארץ מלאת הפוטנציאל הזו. כיום, לא רק אנחנו, אלא גם 'עמי הצפון', עומדים מול משאבי טבע הולכים ומתדלדלים ומול נזקים אדירים לסביבה הטבעית, לאיכות החיים ולבריאות - מנסים לתקן נזקים שלא הייתה לנו זכות לגרום מלכתחילה.
עדיין לא התחלנו לממש ולו חלקיק מחזונו של בן גוריון בנוגע לנגב - חזון, שיכול להוציא אותנו מתחושת החידלון ולאפשר לנו הזדמנות לתקן את כל מה שקלקלנו באופן שבו בנינו את האזורים המיושבים יותר בארץ. יש לנו הזדמנות להתחיל ולבנות מאפס ערים שלמות, שלא בדרך של כיבוש אלים של הקרקע, ובלי שהבנייה תיעשה כתגובה לצרכי הדיור של מדינה קולטת עלייה בראשית ימיה, כי אם בדרך של חשיבה לטווח ארוך, תכנון חכם ומחשבה על שילוב אופטימאלי בין אוצרות הטבע לצרכים האנושיים.
במסגרת מפעל "צה"ל עולה דרומה" עתידים לעבור לדרום אלפי אנשי קבע ובני משפחותיהם. הצפי של הצבא הוא, כי עד 2014 מספר אנשי הקבע והחיילים הסדירים שישרתו בבסיסים בנגב יעלה על 20 אלף איש. לשם כך, יידרשו אלפי משרות לתושבי הנגב; יהיה צורך להאריך את כביש 6; להקים תשתית רכבת מפותחת; לתגבר תחבורה ציבורית; לבנות שכונות מגורים חדשות וכד' - עשייה מורכבת, שאם לא תתחשב בסביבה הטבעית, עלולה להפוך לאסון אקולוגי.
לפני שמתחילים בטקסים, ולפני שמתחילים לחפור ולבנות, חשוב לחזור אל חזון בן גוריון. לאמץ אותו לאורך כל תהליכי התכנון, הבנייה והפיתוח, כדי שאלו ייעשו במחשבה תחילה, ברגישות ובחכמה. *
הכותבת היא סמנכ"ל תכנון וקיימות בקבוצת שיכון ובינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
