"בפעם הראשונה הבאנו הסכמה לאומית על המושג 'שתי מדינות לשני עמים'". את הדברים לא אמרה לבני, גם לא ברק, אפילו לא אבו מאזן. נתניהו. בנימין. ראש הממשלה אמר זאת היום (א') בממשלה הימנית שלו כהישג שלה, במלאת מאה ימים לכהונתה.
יודעים מה? הבעיה כבר אינה המצח הנחושה, אלא מה שנמצא מאחוריה. על מה הוא מדבר? מה השתנה מאז הבחירות? האם אותו גוש ימין חזר בו מהתנגדותו? לא. מי שהתנגד אז מתנגד היום. אז איפה "ההסכמה הלאומית"?
המשיח עשה סיבוב פרסה
בכלל, עכשיו הופך נתניהו את נוסחת שתי המדינות להמצאה שלו, שאולי יבקש עליה פטנט. בבחירות הוא הלהיב את הימין שהחל להאמין שהנה הגיע המשיח - מדינת ישראל מהפרת עד החידקל, או לפחות מהים התיכון עד הירדן.
הם האמינו, אף שרק האלוהים שלהם אולי יודע למה. כי בני תמותה הרי יודעים שנתניהו באמת לא עשה דבר שיצדיק אמון בו. אם בכלל, הוא עשה הכל, ויותר מכך, כדי שבעניין חוסר אמינותו יהיה קונצנזוס. אבל המשיח שוב עשה סיבוב פרסה, ותומכיו שוב אכלו אותה.
מזל שקדימה בחוץ
מזל שקדימה נשארה בחוץ, אחרת היו מאוכזבי נתניהו הימנים מטילים עליה את ה"אשמה" להידרדרות נתניהו, מנהיג הימין, אל חיק השמאל-מרכז. כי נגררי נתניהו אינם מעניקים יותר מדי משקל לעובדות, ומשתוקקים לדבוק בו גם בניגוד להן.
שוב הימין אינו מסוגל
אודה ולא אבוש, אני מאוכזב לא פחות מאנשי הימין. למה? כי קיוויתי שאחת ולתמיד תיבדק השאלה אם הימין יכול לשלוט על סמך המצע שלו. עד היום זה לא קרה, כי ממשלות הימין תמיד התפשרו על עקרונותיהן. אז זה קורה, ושוב לא נדע, ולכן יוכל הימין שוב לבוא בבחירות ולבלבל לאנשים את המוח עם הימניות שלו, למרות ההוכחות שזו אינה מאפשרת לו לנהל את המדינה.
גם שמאלני, גם מפסידן
עכשיו נותרה רק השאלה אם נתניהו הוא ראש ממשלה לגיטימי, ואפילו לגאלי. את ראשות הממשלה הוא הרי לא קיבל בזכות ניצחון בבחירות. הוא קיבל את המנדט מהנשיא עקב תמיכת גוש הימין. עכשיו נתניהו, כצפוי בעצם, נוטש את האידיאולוגיה של "הגוש המנצח".
האם לא ראוי, הוגן, דמוקרטי וחוקי להעביר את ראשות הממשלה למי שמלכתחילה הטיפה לשתי מדינות - וגם ניצחה בבחירות?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
