נדחתה עתירה נגד מינוי היועצת המשפטית לחברת נמלי ישראל

לאחר פרישתו של היועץ המשפטי הקודם, פירסמה החברה מכרז פנימי למציאת מחליף ואף הקימה ועדת איתור. מאחר שעוה"ד גלט היתה המועמדת היחידה, החליטה החברה לפתוח בהליך איתור בכירים חיצוני, ובמסגרתו חויבו המועמדים לעבור מבחני התאמה. גלט סירבה לעבור מבחני התאמה, ועל כן נפסלה מועמדותה.

באמצעות עוה"ד אייל בוטון ורוני דאודי טענה גלט כי החברה היתה צריכה לקיים מכרז לפי נוהל איוש משרות "רגילות" (שלפיו מפורסם מכרז פנימי, ואם ועדת המכרזים לא מצאה מועמד מתאים יפורסם מכרז חיצוני) - ולא לפי נוהל איוש משרות פקידים בכירים (שלפיו ועדת איתור מחפשת מועמד פנימי, ואין אם מתאים מחפשים מועמד חיצוני), שכן היועץ המשפטי אינו בכיר. לחלופין, היא ביקשה לשחררה מהצורך לעמוד במבחני התאמה במסגרת ועדת האיתור החיצונית.

דרישה ראויה

השופטת מיכל לויט קיבלה את רוב טענות נמלי ישראל, שיוצגה על-ידי עוה"ד נחום פינברג ויעקב מלישקביץ'. ראשית נקבע כי אמנם "יועץ משפטי" אכן אינו נכלל בהגדרת "הפקידים הבכירים" על-פי חוק החברות הממשלתיות והנוהל, אולם מעמדו ההיררכי הוא בכיר ומקביל לסמנכ"ל או לפחות לראש אגף.

אמנם לא ברור מדוע פורסם "מכרז פנימי" בשעה שהחברה נקטה בהליך איתור, ציינה השופטת, אולם כל עקרונות המכרז יושמו גם בהליך האיתור, ובכל מקרה מאחר שדובר בתפקיד בכיר, הבחירה לפעול מלכתחילה על-פי נוהל איתור היא סבירה.

כן נקבע כי "דרישת הוועדה כי התובעת תיבחן במבדקי ההתאמה כמו יתר המועמדים לתפקיד היתה נכונה וראויה", משום שמבחנים שעברה נערכו לפני שנים רבות ולתפקיד בכיר פחות.

בעניין הבחירה להרחיב את מספר המועמדים על-ידי קיום הליך חיצוני, קבעה לויט כי "בחירה אוטומטית של גלט לתפקיד רק בשל היותה המועמדת היחידה בהליך הפנימי, סותרת את עקרונות דיני המכרזים שעיקרם בחירת המועמד המתאים ביותר. כאשר ישנו מועמד יחיד לתפקיד העומד בפני ועדה, הרי שמהות המכרז לא מתקיימת - שכן אין כל תחרות בין מועמדים שונים".

אמנם נקבע כי חל עיכוב מסוים במסירת ההודעה לגלט על פסילת מועמדותה, ואולם נקבע כי גלט השתהתה בעצמה בפנייה לבית הדין, ו"שיהוי זה מאיין למעשה את הפגם שנפל במועד מסירת ההודעה כמעט לחלוטין, ומכל מקום אין בו כדי להביא לפסלות ההליך". (עב' 11184/07).