קשה להאמין שיש ישראלים מעל גיל 30 שלא התנסו בחוויה הזאת: מסך הטלוויזיה מתכסה פתאום בשלג ובפסים, או סתם קופץ ורוטט. הצופה מזנק קדימה, חוטף את האנטנה, ותוך כדי פזילה לטלוויזיה, הוא מטלטל אותה ומזיז את מחושיה בניסיון נואש להחזיר לעצמו את שידורי הערוץ הראשון שחמקו מבין אצבעותיו.
במדינות רבות לא יהיה מי שיכיר את הסצנה הזאת. טכנולוגיית שידורי הטלוויזיה בכבלים, על התמונה החדה ונטולת ההפרעות שהיא מספקת, נמצאת בשימוש נרחב מאז סוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, והעובדה שהגיעה לישראל באיחור של כארבעים שנה היא רק עוד פרק עגום בהתפתחות האיטית של התשתיות המקומיות. האם בעוד כמה שנים נחלוק שוב סיפורי נוסטלגיה, שיתבססו על פיגור טכנולוגי של תשתית הטלקומוניקציה מול העולם ("נתק את הממיר מהתקע וחבר שוב")? יש מקום לקוות שלא: בזק משדרגת בימים אלה את הרשת שלה, ולשוק נכנס שחקן חדש ומשמעותי - איש העסקים הצרפתי-יהודי פטריק דרהי, שרכש בשבועות האחרונים 20% מהוט, אחזקה שאותה הוא מנסה להגדיל. אם יפעל דרהי בישראל כשם שפעל בצרפת, תשתדרג הרשת המקומית בטכנולוגיה ובתמחור, ובתוך שנים ספורות לא ניתן יהיה להכירה. ימות המשיח של הכבלים? לדרהי התשובה.
אלוף הכבלים
מבחינות רבות, יש דמיון לא מועט באיטיות שבה התפתחו תשתיות הטלקומוניקציה בישראל ובצרפת. לישראל הגיעו הכבלים רק בסוף שנות ה-80, ושנים ארוכות שימשו רק למטרת טלוויזיה רב-ערוצית. לצרפת הם הגיעו עשור מוקדם יותר, אלא שבעיות ביורוקרטיות שנבעו משאלת הבעלות על הקרקע הקשו על פרישת רשת נגישה לכול. רק בדצמבר 2003, הרבה לאחר שמהפכת האינטרנט פרצה לכל בית, הסדירה חקיקה את הסוגייה ואפשרה פרישה מואצת של כבלים.
כשאושרה החקיקה, כבר היה דרהי מוכן להסתערות הגדולה. בשיתוף עם משקיעים בריטים ואמריקאים, ועל בסיס חברות כבלים מקומיות וקטנות יחסית שאסף במשך שנים, הוא רכש את מפעילת הכבלים הלאומית - הידועה בצרפת בשמה העממי NOOS - והחל לשדרג את תשתיותיה.
בראיון נדיר ויוצא דופן שנתן לפני כשלוש שנים לאתר האינטרנט "ז'ורנל די נט", זמן קצר לאחר הרכישה, דרהי התחייב לחבר ארבעה מיליון בתי אב בצרפת בסיב אופטי עד 2008. בזמנו נראתה ההבטחה מופרכת, משום שלפי לוח הזמנים של הבעלים הקודמים של NOOS - ממשלת צרפת - הפרויקט היה אמור להסתיים רק ב-2012. דרהי עמד בהבטחה, ואז הצליח להפתיע שוב: לאחר שהסתיים השדרוג הרכיבה NOOS חבילות תקשורת כוללות, שהיו מהאטרקטיביות לצרכן באירופה - אינטרנט מהיר, טלוויזיה בכבלים עם יותר מ-220 ערוצים, וטלפוניה קווית שמציעה חיוג חינם ל-53 מדינות בעולם. הסכום הכולל בעבור החבילה אינו עולה כיום על 30 אירו לחודש, הרבה פחות ממה שגובה הוט הישראלית על חבילה מצומצמת יותר.
ההצלחה הייתה גדולה, והעובדה שהחברה הפכה למונופול בתחום התשתיות בוודאי לא הזיקה, אלא שגם התלונות היו מרובות. אלה מזכירות כמו בהעתק מדויק את התלונות הנפוצות נגד הוט: שירות לקוחות מסתורי עד לא קיים, בעיות טכניות מרובות וחשבונות מנופחים.
עם קשר לתלונות או בלעדיו, דרהי כבר עשה את דרכו לשלב חדש: הוא אפשר לחברות טלקומוניקציה נוספות, ובהן free ,neuf ,alice ו-orange, להשתמש בתשתית הכבלים שלו. עד כמה מהפכנית התפיסה הזאת, אפשר להבין כשמביטים במאבק שמנהלות כיום חברות הסלולר הישראליות נגד הכנסת מפעיל וירטואלי שיפעל על-גבי התשתיות שלהן. לדרהי זה השתלם: כניסתן של מפעילות נוספות למשק ה-COM (הכינוי שבו מכנים בצרפת את עולם הטלקומוניקציה והנגזרות שלו) עודדה תחרות, שבסופו של דבר הביאה גם לשיפור בביצועיה של NOOS עצמה, הן מבחינת השירות לאזרח והן ברמת הרווחיות.
מפיליפס לעסקים
מעט מאוד אנשים מכירים את פטריק דרהי. במשך השנים הוא הקפיד להתרחק מאמצעי התקשורת, כמעט שלא התרועע עם הקהילה העסקית, ושמר את חייו הפרטיים הרחק מאור הזרקורים.
הוא בן 46, ומתגורר בג'נבה עם אשתו ועם ארבעת ילדיהם. הוא נולד וגדל בפריז, ובה גם למד הנדסה. את הקריירה העסקית החל לאחר שעבד כמנהל מחלקה בענקית האלקטרוניקה פיליפס. ההשקעות העצמאיות הראשונות שלו היו בתחילת שנות ה-90, כשהחל לרכוש חברות כבלים צנועות בפריפריה. בתקופות של גאות הוא לא היסס למכור חלק מאותן חברות, כדי לקנות אותן מחדש בתקופות של שפל. מסוף שנות ה-90 ואילך הוא רכש גם חברות כבלים שפעלו מחוץ לצרפת - באירופה ואחר כך ביבשות אחרות. הרכישה האחרונה (מלבד הוט) נעשתה בסוף 2008 באמצעות חברת אלטיס, וכללה שלוש רשתות באיים האקזוטיים גואדלופ ומרטיניק תמורת 22 מיליון דולרים, במטרה "ליצור שיתופי פעולה מקומיים ולהתפתח באזור האנטילים" באגן הים הקריבי.
אדם שעבד בעבר עם דרהי אומר שמדובר באיש מבריק בצורה יוצאת דופן, מהיר מחשבה ומהיר תפיסה. לדבריו, דרהי עובד עם צוות מצומצם של שלושה אנשים בלבד, והם שמוציאים לפועל את כל המהלכים העסקיים. הצוות, לדבריו, לעולם אינו מתקשר באמצעות טלפון אלא רק באימיילים. דרהי, מוסיף האיש, מעדיף להישאר באלמוניותו, אין לו איש יחסי ציבור, ואין לו שום קשרים עם עיתונאים.
לא נראה שרצונו להשתלט על חברת הכבלים הישראלים מגיע ממניע של השפעה פוליטית, בניגוד לאנשים שונים בסצינה המקומית. דרהי אינו מקושר ומזוהה פוליטית עם שום מפלגה בצרפת, אף שקשר עקיף בכל זאת יש לו. מאז תחילת 2008 הוא מושקע ב-Bouygues Telecom, חברת הסלולר של מרטן בוויג, חבר קרוב של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי. דרהי נכנס לשותפות הזאת לאחר שלא הצליח לקבל רישיון עצמאי להפעלת רשת סלולרית רביעית בצרפת. ואולם, גם השותפות הנוצצת לא שינתה את התנהלותו בכל הנוגע לחשיפה, והוא נותר מאחורי הקלעים.
השילוב של רשתות הפריפריה הקטנות שנאספו לאורך השנים, בוודאי לאחר הרכישה הגדולה של NOOS, יצרה בשקט-בשקט רשת מונופוליסטית עם פרישה נרחבת ומגוון שירותים. וכך, ב-2008 כבר שלט דרהי על כ-99% מרשתות הכבלים בצרפת. לקבוצה שלו היו באותה שנה 9.4 מיליון משקי בית מינויים, שוויה הכולל הוערך בכ-6.5 מיליארד אירו, והכנסותיה השנתיות בכ-1.4 מיליארד אירו. פרט טריוויה מעניין הקשור לחברות של דרהי, הוא העובדה שכולן חברות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה.
דרהי עצמו דורג ב-2008 במקום ה-46 ברשימת האנשים העשירים בצרפת, עם הון שהוערך בכמיליארד אירו. שנה לפני כן הוערך שוויו במיליון אירו בלבד, עובדה שמלמדת על מסך הערפל סביבו הרבה יותר מאשר על היקף נכסיו האמיתי.
מסיבות ציוניות?
מכל מקום, את כניסתו להוט הוא מבצע במהירות. רק בסוף אפריל השלים דרהי את רכישת מניות בנק לאומי בהוט, ובשבועות שלאחר מכן רכש מניות נוספות בחברה עד לאחזקה של 20%. משא ומתן נוסף התקיים עם בעלי מניות אחרים, והשבוע הוא כבר פרסם הצעת רכש לציבור. אגב, דרהי עצמו השתתף רק בחלק מהפגישות. העסקה מול בנק דיסקונט, למשל, נסגרה על ידי עורך הדין שלו בארץ, יוסי עבאדי, וללא נוכחותו של איש העסקים. במשא ומתן עם קבוצת דלק, לעומת זאת, הוא השתתף. גורם בדלק סיפר השבוע כי התרשם שדרהי הוא איש נעים, אך ציין שקשיים במשא ומתן הקשו את סגירת העסקה. לדבריו, הקבוצה תשמח לשמוע מדרהי בהמשך.
מדוע דווקא ישראל, ועוד בתקופה שבה מופעלים לחצים כבדים על חברות אירופיות שמשקיעות כאן? גורמים בסביבתו של דרהי אומרים כי יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא ציונות - דרהי אוהב את ישראל והוא אף מחזיק כאן דירה. השנייה היא עסקית - הוא משוכנע שהתמחותו בתחום יכולה להביא לשיפור בתוצאות של הוט: היכולת הטכנולוגית של החברות שלו תשדרג את רשת הכבלים של החברה לרמה שתאפשר לה להתמודד מול רשת ה-NGN שפורשת בזק, ודרהי חושב שאף יוכל לעבור את בזק בהיקף הפעילות הכולל. חבילת שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית-חינמית, שאמורה להתחיל לפעול בקיץ, אינה מאיימת עליו. "הוא מאמין שבזכות הידע והניסיון שלו, הוט תדע להתמודד עם התחרות ועם הקשיים", אומר מומחה טלקומוניקציה בצרפת שמכיר את דרהי.
יש לו תוכניות לשנות את התכנים של הוט?
"מסייה דרהי הוא מהנדס ואיש טכני בהכשרתו. האוריינטציה שלו היא תשתיתית למהדרין, ואין לו כל שאיפה לשלוט בתכנים המשודרים של המפעילה; מה גם שהתכנים של הוט הם בידוריים בעיקרם - סדרות וסרטים, ואין לחברה השפעה חדשותית חזקה. בכל מקרה, לדרהי אין אג'נדה בתכנים. הוא רוצה לפתח את התשתית, כי זו ההתמחות שלו באירופה".
לרכישה הזאת יש אספקט פוליטי כלשהו? הוא מכיר פוליטיקאים בישראל?
"אין לרכישה הזאת שום אספקט מדיני או פוליטי. הוא לא מעורב ולא מכיר פוליטיקאים בארץ".**
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
