בעקבות המשבר והאבטלה: יותר מתאבדים ורוצחים באירופה

החוקרים ניתחו את ההשפעה של השינויים הכלכליים בעולם על שיעורי התמותה ב-26 מדינות באירופה במהלך השנים 1970-2007. את המסקנות המפורטות אפשר לקרוא באתר האינטרנט של כתב העת לענייני רפואה "לנסט".

מחברי הדו"ח השתמשו בתיאוריות מנוגדות ובראיות סותרות על השפעת המיתון על הבריאות כדי להפיק מהן מסקנות הגיוניות.

אירופה - 40 שנה של גאות ושפל

מרבית האנליסטים מדגישים את הנזק שנגרם מהלחץ הגובר ומהבעיות הנפשיות, אך חלק מהם טוען שבריאותם של אנשים משתפרת בתקופות של שפל כלכלי. זאת, כמובן, אם נניח למשל, שבעקבות ניסיון לחסוך הם נאלצים ללכת ברגל במקום לנסוע במכונית.

מתוצאות הניתוח עולה שההשפעות השונות מאזנות פחות או יותר זו את זו, ושהשינוי הכולל בשיעורי התמותה ברחבי אירופה לאורך 40 שנה של שפל וגאות היה מזערי. עם זאת, נצפו הבדלים משמעותיים בין מדינות שונות, כמו גם הבדלים בסיבות המוות הנפוצות.

פחות רווחה - יותר חולים

ההשפעה החמורה ביותר של המיתון על הבריאות היא כאשר תקציב הרווחה קטן, כמו במזרח-אירופה. לעומת זאת, ההשפעה הקטנה ביותר היא כאשר תקציב הרווחה גדול, כמו במדינות סקנדינביה. גידול של 3% באבטלה הוביל לעלייה של כ-4% במספר מקרי ההתאבדות ושל 6% במקרי הרצח, אך לירידה של 4% במספר ההרוגים בתאונות דרכים.

ההשפעה הגדולה ביותר על שיעור התמותה היתה בתחום מקרי המוות כתוצאה משימוש מופרז באלכוהול - זינוק של 28%. למרות שמחלות הלב בכללותן לא השתנו בהרבה, במקביל לשינויים בתנאים הכלכליים, נצפה מתאם משמעותי בין מיתון להתקפי-לב בקרב גברים בגילאים 30-44.

מקרי המוות מהתקפי לב בקבוצת גיל זו גדלו ב-0.86% על כל עלייה של 1% באבטלה. החוקרים גילו שתמיכה ממשלתית משמעותית בהבטחת תעסוקה לעובדים ובסיוע למובטלים למצוא עבודה, עשויה לצמצם חלק מהשפעותיו השליליות של המיתון על הבריאות.

הממשלה יכולה לעזור

החוקרים הגיעו למסקנה שאם הממשלה מתקצבת את תוכניות התעסוקה שלה ביותר מ-190 דולר לאדם מדי שנה - הדבר מונע את העלייה בשיעורי ההתאבדות במקביל לגידול באבטלה לפי המתאמים הסטטיסטיים שנמצאו.