אם תרצו אין זו אגדה

שר החוץ הסעודי, סעוד אל פייסל, הציע לאחרונה בראיון ל"ניוזוויק", אמצעי לחץ חדש על ישראל. הוא המליץ לוושינגטון להתנות את המשך הסיוע האמריקני בוויתורים ישראליים לקראת הסדר מדיני. "צריך להגיד להם שאם הם רוצים שימשיכו לסייע להם, הם חייבים להיות הגיוניים ולעשות ויתורים". לשאלת המראיין - "מה סעודיה יכולה לתרום לקידום המו"מ", ענה: "הדבר היחיד שיש לנו להציע לישראל הוא נורמליזציה. אם נעשה זאת לפני שתוחזר האדמה הערבית, נאבד את היתרון שיש למדינות ערב".

ההתבטאויות של שר החוץ הסעודי, למרות אופיין העוין לישראל, חושפות גם פוטנציאל חיובי. שכן, למעט ה"יוזמה הסעודית" ב-2004, בית המלוכה מקפיד להדיר את רגליו באדיקות מכל מגע עם ישראל ונמנע מכל מעורבות במגעים לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. סעודיה אמנם התרצתה להשתתף בוועידת אנאפוליס, אך נהגה כמי שכפאה השד ונציגה שמר על שתיקה מנומסת.

עתה, כששר החוץ הסעודי התעורר מתרדמתו העמוקה, כדאי לנצל את חלון ההזדמנויות ולנסות לעניין אותו בעסקה שעשויה לענג את בית המלוכה, וגם לתרום משמעותית להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים: הסעודים יממנו את פתרון בעיית הפליטים ויישובם מחוץ לישראל, ובתמורה יקבלו את השליטה על נכסי הוואקף במתחם אל-אקצא. בהיותו המקום השלישי בחשיבותו לאסלאם, הריבונות על המתחם תועבר לסעודיה ודגל הממלכה יתנוסס לעד מעל כיפת הסלע.

האם יש לסעודים אינטרס לצרף את מתחם אל-אקצא לשליטתם? ניתן לשער שכן. העלות המוערכת של פתרון בעיית הפליטים, פחות ממאה מיליארד דולר, היא סכום שהסעודים מגייסים ללא קושי. אינטרס ויכולת אכן קיימים. לפיכך, אם יאות בית המלוכה להתנער מקיפאונו ולשנס מותניו, אפשר שכניסתו לעובי הקורה של המו"מ ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי תחולל רעידת אדמה אזורית.

פתרון בעיית הפליטים מחוץ לגבולות ישראל ייכרך בביטול "זכות השיבה". ביטול "זכות השיבה" והעברת השליטה במתחם אל-אקצא לידי בית המלוכה הסעודי, יותנו ע"י הסעודים והפלסטינים בתמורה ישראלית מקבילה, בדמות הסכמה לחלוקת ירושלים, העברת אוכלוסייתה הערבית לריבונות פלסטינית והכרה בירושלים המזרחית כבירת פלסטין.

מאחר שכבר כיום ישנה הסכמה ציבורית שקטה לחלוקת ירושלים, ביטול "זכות השיבה" יסחף את דעת הקהל בישראל לתמיכה מסיבית בחלוקת העיר ולביצור הרוב היהודי בה. לאחר פתרון בעיית הפליטים, ביטול "זכות השיבה" וההסכמה לחלוקת ירושלים, הסוגיות שייוותרו על שולחן המו"מ יהיו סימון הגבול בין שתי המדינות, גורל ההתנחלויות, פירוז המדינה הפלסטינית וסידורי הביטחון.

קשים ככל שיהיו גורל גושי ההתנחלויות, החלפת שטחים בתמורה לסיפוח חלק מהן, והסדרי הפירוז והביטחון, כדי שקמפ דייויד של אובמה בשנת 2011 או 2012 יסתיים בהצלחה, כדאי לנסות לשכנע את הסעודים להצטרף למו"מ ולוועידה, ובנמרצות רבה יותר מתפקודם עד כה.

הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל