היטל הבצורת: העשירים ישלמו עוד עשרות אלפי ש' בשנה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול את היטל הבצורת שייכנס לתוקפו ביום רביעי הקרוב, ה-15 ביולי. ההיטל יעמוד על 20 שקל לכל קוב מים מעבר למכסת הצריכה הבסיסית. ההיטל צפוי להביא לגידול ניכר בחשבונות המים של משקי בית המשלמים תעריפי צריכה מוגברת.

"נהיה מאושרים אם לא נגבה שקל"

על פי נתוני רשות המים, מדובר נכון להיום ב-30% ממשקי הבית בישראל - מרביתם גרים ביישובים מבוססים בעלי גינות גדולות. בדיקת "גלובס" מגלה, כי חשבון המים של משק בית ממוצע בן חמש נפשות בסביון יגדל בלמעלה מ-4,000 שקל, שהם 25 אלף שקלים בשנה.

ברשות המים ביקשו להדגיש כי ההיטל לא נועד להביא לגידול בהכנסות מגבייה אלא לצמצום צריכת המים. "אנחנו נהיה מאושרים אם לא נצליח לגבות אפילו שקל אחד - כי זה אומר שהצלחנו" אומר דובר הרשות אורי שור. היעד שנקבע להיטל הוא צמצום צריכת המים הביתית ב-60 מיליון קוב לשנה, המהווים קרוב ל-10% מצריכת המים במגזר הביתי.

מכסת הצריכה הבסיסית למשק בית ממוצע עומדת כיום על 15 קוב לחודש. התעריף שמשלמים משקי הבית על 15 קוב אלה עומד על חמישה שקלים בממוצע לכל קוב. על פי החוק שאושר אתמול התשלום על כל קוב מים מעבר למכסה הבסיסית יעלה מ-8 שקלים לקוב ל-28 שקלים לקוב.

בישיבת ועדת הכספים שנערכה אתמול הוכנסו ברגע האחרון מספר שינויים. מכסת הצריכה הבסיסית למשק בית בן ארבע נפשות הוגדלה מ-15 קוב לחודש ל-16 קוב. בנוסף, הוגדל משמעותית הפטור עבור נפשות נוספות במשק בית.

כל משפחה מעל ארבע נפשות תקבל תוספת של 4.2 קוב לחודש לכל אדם נוסף. כלומר, כדי לא לשלם את ההיטל כלל תאלץ משפחה בת ארבע נפשות לצרוך לא יותר מ-16 קוב בחודש, משפחה בת חמש נפשות תיאלץ להסתפק ב-20.2 קוב בלבד לחודש ומשפחה בת שש נפשות תגביל עצמה ל-24.4 קוב.

בתוקף עד סוף שנת 2010

החוק מעניק הקלות מיוחדות לתושבי יישובים באזורים חמים במיוחד כמו אילת, הערבה וים המלח. בנוסף, החוק מקל על תושבים בעלי מוגבלויות מיוחדות המצריכות שימוש מוגבר במים. תושבים אלה ייאלצו לספק אישורים רפואיים ומסמכים מהביטוח הלאומי על מנת להיות זכאים להקלות. ההיטל יעמוד בתוקף עד לסוף שנת 2010 אולם ברשות המים העריכו כי אם החורף הקרוב יהיה ברוך בגשמים ההיטל יבוטל עוד קודם לכן.

הפרצות של חוק הבצורת

היטל המים החדש שנכנס אתמול לתוקף נועד לשרת מטרה ציבורית חשובה ולהביא לחיסכון של קרוב לעשרה אחוז בצריכת המים הביתית בישראל. ואולם, מספר בעיות בחוק עלולות להעיב על האפקטיביות של ההיטל. כך, למשל, במגזר היישובים החקלאיים בישראל החוק אינו מחייב כיום הפרדה בין שעוני המים לצריכה הביתית והשעונים לצריכה החקלאית. ההפרדה, שהייתה צריכה לחול מזמן, אמורה להיכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2010. עד אז, תושבי היישובים החקלאיים יכולים לדווח על כל צריכת המים שלהם כצריכה לחקלאות ללא אפשרות לפקח באופן יעיל על דיווחיהם.

סעיף אחר בחוק שעלול להפוך לבעייתי נוגע לדיווחים על מספר הנפשות במשק בית. על פי ההסדר שנקבע, כל צרכן צריך לבדוק את מספר הנפשות הרשומות בחשבון המים שלו ולהודיע לספק המים במידה והנתונים ברשומות אינם מעודכנים. הבעיה היא שהמחוקקים לא קבעו מנגנון פיקוח שיאמת את הדיווחים הללו. העובדה שהחוק קובע פטור גדול יחסית עבור כל נפש נוספת במשק הבית עלולה לשמש תמריץ שלילי עבור צרכנים שיבקשו לחמוק מתשלום. יהיה מעניין לעקוב אחר הדיווחים לחברות המים. אם יתברר למשל שמספר תושבי כפר שמריהו גבוה בהרבה מנתוני מרשם האוכלוסין, נדע שיש בחוק פרצה ענקית.