מנכ"ל אונדס, החברה שמזעזעת את השוק הביטחוני, מדבר לראשונה

שלוש שנים חלפו מאז נכנסה חברת אונדס (Ondas) - חברת אחזקות הנסחרת בנאסד"ק - לזירה הביטחונית הישראלית, עם רכישת איירובוטיקס (Airobotics), יצרנית הרחפנים הישראלית שקרסה בבורסת תל אביב, תמורת 15 מיליון דולר בלבד.

כיום, אונדס מסתמנת כאחת מחברות הביטחון המסקרנות בתעשייה. היא ממזגת לתוכה חברה ישראלית בממוצע אחת לחודש, מגייסת לשורותיה בכירים מצמרת רפאל והתעשיות הביטחוניות, ושווי השוק שלה מתקרב ל־5 מיליארד דולר.

למרות מעמדה כחברה ציבורית, המסתורין סביבה רק העמיק בשנה האחרונה; בכיריה מסרבים להתראיין ולהסביר לאן פניה של החברה ומה עומד מאחורי 25 הרכישות שביצעה עד כה. עם זאת, נתוני המסחר מדברים בעד עצמם: אונדס היא אחת המניות הישראליות הצומחות ביותר בנאסד"ק בשנה האחרונה, עם זינוק של 488% בערכה, זאת למרות ירידה של 6% שנרשמה בחודש האחרון.

● "אם לא מביאים פרויקט לבשלות תוך שנה-שנה וחצי, כבר מגלים איומים חדשים"
● לארה"ב נמאס מטילים יקרים. זו התוכנית החדשה שלה

תא"ל (במיל') אושרי לוגסי, בכיר נוסף שעבר מרפאל להנהלה המשותפת של אונדס ומנהל את הפעילות הביטחונית של החברה, מנסה לפזר את הערפל סביבה בריאיון ראשון לגלובס, ששודר בכנס TECH IL. לוגסי (54), לשעבר קצין הנדסה ראשי וקצין ההנדסה של פיקוד צפון, שימש במשך שבע שנים כנציג חברת רפאל מול צה"ל ומשרד הביטחון, והיה אחראי לעסקאות ענק באספקת מערכות כמו "כיפת ברזל" ו"מעיל רוח".

בשנה שעברה גויס לתפקידו הנוכחי באונדס, ששמה לה למטרה להנגיש למערכת הביטחון בישראל ובמערב מערכות במחירים נגישים ובמהירות שעולה על זו של ענקיות התעשייה הביטחונית - בהן רפאל, התעשייה האווירית ואלביט.

"אנחנו רוצים לתת מענה מהיר לאיומים מתפתחים", אומר לוגסי בראיון. "זה לא קורה בתעשיות הביטחוניות הקלאסיות, לא בישראל ולא בעולם. חברות ה'פריים' אינן זולות ומתנהלות באיטיות רבה. המחיר שישראל משלמת היום על ביטחונה אינו נורמלי בשום קנה מידה. היעד שלנו הוא להכניס למערכת את רכיבי המהירות והחיסכון, ולבנות כאן מפעלי ייצור רובוטיים שיצמצמו את התלות בכוח אדם בקווי הייצור - מה שיאפשר לספק ציוד במחירים שפויים בהרבה".

המרוץ לעצירת רחפני הנפץ

בשונה מענקיות כמו רפאל או אלביט, אונדס - שהוקמה ב־2018 כחברת אחזקות, לאחר שרכשה את חברת התקשורת Zev - מתמקדת מלכתחילה בפתרונות רובוטיים בלבד, בהם רחפנים, כלי טיס בלתי מאוישים ופלטפורמות קרקעיות אוטונומיות כגון רכבים, משאיות וטרקטורים. לדברי לוגסי, לאחר סדרת מיזוגים ורכישות, החברה כבר קיבלה אישור מזרוע היבשה לצייד כוחות בלבנון ברובוטים מבצעיים למשימות גילוי אויב, איתור מטענים והשמדתם.

לשיטתו של לוגסי, איום רחפני הנפץ של חיזבאללה התגבר בלבנון מאז חודש מרץ הוא בעיה פתירה בטווח הזמן הקרוב: "כדי להתמודד איתו לא נצטרך להמתין את פרק הזמן שנדרש בעבר לפתרון איומי הנ"ט או התלול־מסלול. אני מעריך שתוך חודשים בודדים יהיה למערכת הביטחון מענה טוב מאוד".

לדברי לוגסי, אונדס מפתחת פתרון רב־שכבתי לאיום הרחפנים, המבוסס על שילוב של חיישנים אקוסטיים, אופטיים ואלקטרומגנטיים, לצד מערכות לשיגור רחפני יירוט המסוגלים לנטרל את רחפני הסיב של ארגון הטרור חיזבאללה באמצעות הטלת רשתות או ירי טילים מונחים. היכולת הזו היא פרי "בולמוס" הרכישות של החברה: מלבד רכישת אירובוטיקס, הביאה אונדס לשורותיה את "איירון דרון" (Iron Drone) - המפתחת רחפן תקיפה המשליך רשתות על רחפנים מתאבדים; את חברת החיישנים אינסייט (Insight); ואת חברת סנטריקס (Sentrycs), המתמחה במערכות לשיבוש תדרי רדיו.

"בשבועות האחרונים אנחנו מבצעים אינטגרציה למערכות שלנו בלבנון יחד עם מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), תוך שילוב צוותים של אירובוטיקס ואונדס בשטח", הוא אומר. "תוך שבועות בודדים - לכל היותר חודשיים - נספק מענה אפקטיבי לאיומים הללו".

עשור אחרי שהמדינה הגדירה את איום הרחפנים בהחלטת קבינט, איך הגענו למצב הנוכחי שבו אין לנו אמצעי התגוננות מספקים?
"האתגר הגדול ברחפני הסייבר הוא ביכולת הגילוי שלהם; המכ"מים הקיימים אינם מותאמים לזיהוי טכנולוגיה מהסוג הזה. המדינה נמצאת כבר למעלה משנתיים וחצי תחת מתקפות של טילים בליסטיים, טילי שיוט, אלפי מל"טים ששוגרו לעברנו מכל הזירות, וכמובן איומי התת־קרקע. אני חושב שהמדינה, בהובלת משרד הביטחון, עושה כל שביכולתה כדי לספק מענה, ולהערכתי נראה את הפתרונות הראשונים פועלים בשטח בתוך שבועות ספורים. מדובר באיום טקטי משמעותי שמצא פרצה, אבל מערכת הביטחון ומפא"ת יידעו לסגור את הפערים הללו מהר מאוד - יחד איתנו ועם יתר החברות בתעשייה".

מניה שמרתקת את וול סטריט

אונדס הוקמה בארצותה ברית כחברת אחזקות בניהולו של המשקיע אריק ברוק - בנקאי לשעבר ב"בר סטרנס" ומייסד קרן הגידור "קלו קפיטל" (Clough Capital), המחזיקה בין השאר במניות של ענקיות טכנולוגיה דוגמת גוגל ואנבידיה. לאחר רכישת אירובוטיקס ב־2023, החלה החברה להיסחר דואלית בתל אביב, אך במאי 2024 נמחקה מהבורסה המקומית. אז עמד שווי השוק שלה על 50 מיליון דולר בלבד; כיום, לאחר 25 רכישות, נסחרת אונדס בבורסת נאסד"ק לפי שווי של כ־4.75 מיליארד דולר.

החברה מתאפיינת במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, העומדים על ממוצע של כ-70 מיליון מניות ביום. לוגסי שואב מכך עידוד: "המשקיעים בנאסד"ק מביעים בנו אמון רב. בחצי השנה האחרונה, מחזורי המסחר שלנו אינם נופלים מאלו של מניות דוגמת אנבידיה או טסלה, עם היקפים של מעל מיליארד דולר ביום מסחר. כמו כן, בתקופה האחרונה אנחנו גם שומרים על רף גבוה של 700-800 מיליון דולר ביום - זהו דלק שמאפשר לנו לרוץ הרבה יותר מהר".

על אף הצמיחה המרשימה שלכם, עולות טענות על כך שאונדס, כחברה אמריקאית, מרכזת טאלנטים מרפאל ורוכשת חברות ביטחוניות ישראליות - מה שמעורר חשש לתלות מסוכנת בגורם זר.

"אין הבדל מהותי בין אונדס לחברות בינלאומיות אחרות שפועלות כאן בישראל, כמו לדוגמא אלביט, מוטורולה, או חברות שרכשו לאחרונה פעילות בישראל, כמו RADA או D-Fend. השוק הביטחוני הוא שמרני, והרגולציה הביטחונית - בין אם בישראל, בארה"ב ובאירופה - היא נוקשה ואחידה בכל מקום. בפועל, אין לי גישה לפרויקטים מסווגים בארה"ב, ולעמיתיי בהנהלה האמריקאית אין גישה לתכנים רגישים בחברות הישראליות. הקמנו את הפעילות בישראל כחברה עצמאית, הכפופה לרגולציה ישראלית מלאה. שום מוצר לא ייצא מישראל ללא אישור מפורש ממשרד הביטחון".

סוגיה נוספת שמרחפת מעל החברה היא זהות בעלי המניות של החברה. כיום, לאחר מחזורי מסחר עמוסים, כ־40% ממניות החברה מוחזקים בידי גופים מוסדיים אמריקאים, בהם ואנגארד (כ־3.5%), דפיאנס (Defiance), ואן-אק (VanEck), בלקרוק וג'יי.פי מורגן. יתרת המניות (כ־56%) מוחזקת בידי משקיעים פרטיים וקרנות קטנות. "היו הרבה סיפורים סביב הנושא הזה, אבל העובדות הן פשוטות למעשה", הודף לוגסי את הטענות. "בדיקה פשוטה של רשימת המשקיעים שלנו מראה שמדובר בקרנות אמריקאיות מהנאסד"ק - למעשה, גייסנו 1.8 מיליארד דולר ממשקיעים מוסדיים אמריקאים בלבד. כל המשקיעים שלנו, מקצה לקצה, הם אמריקאים".

"לא כל השכל נמצא אצלנו"

אסטרטגיית הרכישות של אונדס אינה עוצרת בעולם הרחפנים. באמצעות רשימה של 25 רכישות, נבנתה החברה הצעירה כמערך הטרוגני של טכנולוגיות, ללא קשר קוהרנטי חד־משמעי ביניהן: החל מכלים הנדסיים אוטונומיים וטכנולוגיית לוויינים, דרך כלי טיס בלתי מאוישים ועד מערכות לפינוי מוקשים - לצד דיווחים בתקשורת על כוונות רכישה של חברות דוגמת אירונאוטיקס (Aeronautics Defense Systems) ומערכת ההפעלה לכיפת ברזל "אם־פרסט".

מה עומד מאחורי בולמוס הרכישות של אונדס, שאינו מאפיין את שאר חברות הציוד הביטחוני המסורתיות בישראל?
"זוהי ליבת האסטרטגיה שלנו - אנחנו מבינים שלא כל השכל נמצא אצלנו", מסביר לוגסי. "אם עשית משהו טוב יותר או מהיר יותר מאיתנו, נשמח לשתף פעולה איתך. אם תרצה, נשמח לבוא לרכוש את המוצר; ואם לא - אפשר גם לחתום על הסכם לשיתוף פעולה. אנחנו מביאים את המערכת שלנו לשדה הקרב ומאפשרים לשלב בה את הטכנולוגיה שלך בבלעדיות מוחלטת, מבלי לגעת בקניין הרוחני שלך. המטרה היא לייצר אקו־סיסטם של שיתופי פעולה עם חברות ביטחוניות ישראליות - גדולות כקטנות - לצד חברות הביטחון הגדולות בעולם".

מצד שני, היסטוריה של הרבה מיזוגים בזמן קצר מלמדת שרובם נכשלים בשל פערי תרבות וניהול - ואתם בניתם אסטרטגיה שלמה על אינטגרציה מהירה של חברות רבות.
"המשקיעים בנאסד"ק מאמינים בנו, ומחזורי המסחר הגבוהים מעניקים לנו את האפשרות לרוץ קדימה, לרכוש חברות ולמזג אותן לסגמנטים התפעוליים שלנו. הגישה שלנו ברורה: לא אני ולא אריק ברוק (מנכ"ל משותף אונדס ארה"ב - א"ג) ננהל עשרות חברות. המבנה שלנו מבוסס על ניהול של מספר מנכ"לים, שכל אחד מהם אחראי על סגמנט פעילות נפרד תחתיו. כך אנחנו ממשיכים בליבת האסטרטגיה שלנו - להמשיך לרכוש, לסנכרן ולבנות מערכות־על שנותנות מענה ליישומים רלוונטיים בשדה הקרב".

 מרחפנים, דרך רובוטים ועד ציוד הנדסי. הרכש של אונדס / צילום: מצגת החברה

המלחמות טובות לעסקים?

ברקע המאמצים של המערב לקדם הסכמי הפסקת אש - באיראן, באוקראינה ובזירות נוספות בעולם - ניכרת ירידה במדדי החברות הביטחוניות. גם מניית אונדס השלימה ירידה של 10% בחודש האחרון.

"אני סבור שהאתגרים הביטחוניים העולמיים הם מהמורכבים שראינו. אנחנו עדים למתיחות הגוברת בין המערב למזרח, למלחמה לא נגמרת באירופה ולחוסר יציבות במזרח התיכון כולו - יש לזכור כי לא רק ישראל מותקפת, איראן תקפה לא פחות מ־15 מדינות בחודשים האחרונים. במקביל, גם הביקוש לפתרונות ביטחון לאומי בשווקים האזרחיים נמצא בנסיקה אדירה, בזמן שתקציבי הביטחון במדינות המערב השונות הוכפלו ושולשו.

כך, בשלוש השנים האחרונות ראינו תנודתיות גדולה במכפילי ושוקי החברות הביטחוניות, אך לצד זאת במקרים אחרים ראינו גם צמיחה של מאות אחוזים בחברות מובילות. העולם משווע כיום לפתרונות מהירים, זולים ובקנה מידה גדול, בעוד שלתעשיות הביטחוניות המסורתיות לוקח שנים בודדות עד שנים רבות לפתח ולהשלים את אספקת המערכות".

מה מידת היכולת שלכם לגדול - ולאתגר באמת את החברות הביטחוניות הענקיות?
"אני חושב שהחברות הגדולות כיום יקרות ומתנהלות באיטיות רבה, ואלו בדיוק שני האתגרים שאנחנו מתכוונים לפתור. אנחנו נבנה בישראל מפעלים רובוטיים לייצור בהיקפים אדירים, עם דגש על צמצום כוח האדם בקווי הייצור - מה שיהפוך את המערכות שלנו לזולות משמעותית בהשוואה למוצרי הענק. עד סוף השנה נעסיק כאן אלפי עובדים".

***גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL : קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP , אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.