הנה סיפור על מתעמל יפני, אנליסט שוויצרי ובנק ישראלי. המתעמל היפני מיטסואו צוקאהארה זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בזכות הביצועים שהפגין על מכשיר המתח, באולימפיאדות מינכן 1972, ומונטריאול 1976.
הסמל המסחרי של צוקאהארה היה אקט סיום התרגיל: בזמן הירידה מהמתח הוא היה מבצע פליק פלאק כפול לאחור, ומקנח עם בורג. הוא זכה לכבוד נדיר והאלמנט שהמציא נקרא על שמו, "צוקאהארה". אבל המורשת של צוקאהרה, כך מתברר, הטביעה חותם לא רק על תחום התעמלות המכשירים - יש גם אנליסטים שבקיאים בה היטב.
בפברואר השנה פרסמה מחלקת המחקר של UBS תחזית מפחידה לגבי מצבם של הבנקים הישראלים. "2009 עומדת להיות בעייתית מאוד, ו-2010 עלולה להיות אפילו גרועה יותר", כתב דארן שאו, ראש המחלקה, והזהיר כי כדי להגן על המערכת הפיננסית בישראל הבנקים זקוקים בדחיפות להזרמת הון ממשלתית של 22.5 מיליארד שקל! שאו חזה כי הרווח המצרפי של הבנקים ב-2009 יהיה פחות ממיליארד שקל, וכי בנק דיסקונט אף יעבור להפסד.
UBS אינו בנק זניח, וגם מחלקת המחקר שלו בישראל אינה קוטלת קנים. לפני שבוע התבשרנו כי היא זכתה בפעם השנייה ברציפות במקום הראשון בסקר אקסטל של רויטרס תומפסון בו השתתפו 5,000 מנהלי השקעות.
עם פרסום התחזית של UBS לקחנו אותה ברצינות וניסינו להבין מה עומד מאחוריה, אבל למען האמת לא הצלחנו. לא נותר לנו אלא להעלות בעדינות את הסברה שאולי ב-UBS פשוט טעו.
והנה, חלפו להם חמישה חודשים, ובשבוע שעבר פרסם שאו דו"ח מקיף, שכמובן כלל גם התייחסות נרחבת לבנקים. והפלא ופלא, האפוקליפסה כבר לא עכשיו. התחזית המפחידה התפוגגה, ועל הזרמה של 22 מיליארד שקל אין ולו מילה אחת. UBS העלה בשקט בשקט את התחזיות לרווחיות הבנקים, והאמירות על המחסור בהון הוצנעו להן.
ומה לגבי דיסקונט? בפברואר הנפיק לנו שאו כזכור תחזית מאיימת. דיסקונט, כך טען, יסיים את 2009 בהפסד של 136 מיליון שקל. זו הייתה תחזית חריגה לפי כל קנה מידה, וגם האנליסט הישראלי הפסימי ביותר לא ציפה שהבנק יפסיד. בתחזית הנוכחית כבר מדגים שאו את יכולותיו בהתעמלות מכשירים, ובפליק פלאק מרשים הוא מיישר קו עם האנליסטים המקומיים. כעת דיסקונט צפוי להרוויח להערכתו 393 מיליון שקל.
דפדפנו בטקסט כדי לראות כיצד מנמק שאו את השינוי בתחזיתו ונחלנו אכזבה מרה. הוא מכפיל את מחיר היעד למניה, מדבר על אמון המשקיעים בבנק שישפיע לטובה על מחיר המניה, על התמודדות הבנק עם דרישות בנק ישראל לגבי הלימות ההון, וכמעט לא מקדיש אף מילה לרווחיות.
בסעיף צדדי קטן מציין שאו כי להערכתו ההפרשה לחובות מסופקים תקטן מ-1.6% ל-1.2%, עניין שאמור להגדיל את הרווח ב-250 מיליון שקל. אבל זה לא מסביר מהיכן נוספו לדיסקונט רווחים של 529 מיליון שקל, ובוודאי שלא את הפליק פלאק המדהים של UBS.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
