הסופר עודד בורלא הלך לעולמו בגיל 94

בורלא נחשב לאבי הנונסנס בספרות הילדים הישראלית, ובעצמו הושפע מרודיארד קיפלינג

צירציר הצרצר, ניקודימוס הסרטן, וייזתא הקוף, אצרץ הארנב והעורב שמדבר במבטא הונגרי - אלה הם רק חלק קטנטן ממאות החיות שברא עודד בורלא בספרי הילדים שלו. בורלא, שהלך לעולמו אתמול בגיל 94, כתב לילדים כתיבה לא דידקטית, נונסנסית, משועשעת, וליווה את הספרים באיורים פרי מכחולו.

בורלא נחשב לאבי הנונסנס (אי-גיון) בספרות הילדים הישראלית, ובעצמו הושפע מרודיארד קיפלינג. הוא המציא לילדים מאות מינים של בעלי חיים מדברים, מבולבלים, חולמים, שמתנהגים בדיוק כמו הקוראים שלהם - הילדים.

"יום אחד גיליתי שכבר כתבתי על כל החיות שאני מכיר, אז פתחתי אטלס כדי להכיר את החיות במזרח הרחוק", סיפר בורלא בראיון ל"מעריב" לפני כשנה. "כשגמרתי גם אותן, המצאתי חיות. בעיקר כאלה שהן הכלאה של שני בעלי חיים, למשל הצפרגול שהוא הכלאה של צפרדע וחרגול, וממנה נולד הספר 'בארץ הצפרגול'".

בין הספרים הידועים שכתב בורלא והיו לחלק בלתי נפרד ממדף הספרים לילדים ולנוער: "מכתבים לליאורה", "הביטי טליה" ו"איך נברא העולם". בורלא זכה בפרסים ספרותיים ובהם פרס ביאליק לספרות ילדים ב-2008.

ספרו הידוע "מכתבים לליאורה", שראה אור ב-1960, נולד בשנים שבהן חי בורלא בארה"ב. הוא שלח משם מכתבים לאחייניתו ליאורה, שחיה אז בקיבוץ גינוסר. חלופת המכתבים ביניהם הפכה ליצירה ספרותית רבת קסם. בורלא כתב תמיד לילדים, ופירסם גם ספרי שירה, אך למבוגרים נמנע מלכתוב. "לא רציתי להתחרות באבי", הסביר לא פעם.

בורלא נולד בירושלים ב-1915. אביו היה הסופר יהודה בורלא, ואחיו המתרגם יאיר בורלא. בצעירותו הוא נדד עם משפחתו לזכרון יעקב, חיפה, מקווה ישראל, ובבגרותו למד ב"בצלאל" בירושלים.

בין השנים 1949 ל-1955 שהה בארה"ב לצורך לימודים, ושם לימד בבתי ספר עבריים, עבד כקריין וככותב תוכניות בתחנת "קול אמריקה", והשתלם בציור ובעיצוב אריגים. כששב לישראל עסק בגרפיקה ולימד ציור. ציוריו הוצגו בתערוכות בארץ ובחו"ל.

בשנה האחרונה נאבק בורלא במחלת הסרטן ואמש הוא נפטר בגיל 94. הוא השאיר אחריו את רעייתו טליה, ואת בתו ובנו מנישואיו הקודמים, לירון ותמיר. *