ארה"ב: מנכ"ל חברה שהונתה משקיעים נדרש להחזיר כספים

מי מאיתנו לא זוכר את פרשת הבונוסים שקיבלו והחזירו צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים היוצא, דני דנקנר, אז סגן היו"ר, ושלמה נחמה, היו"ר לשעבר. השלושה, שקיבלו בונוסים עבור פעילות שנכפתה על המערכת הבנקאית בכללותה (מכירת נכסי קופות הגמל וקרנות הנאמנות), נכנעו ללחץ הציבורי שהופעל על הבנק הגדול במדינה - לפחות אז - ולבדיקת רשות ני"ע בעניין, וכך נפרדו בפנים חמוצות מעשרות מיליוני שקלים.

אם זיכרוננו אינו מטעה אותנו, זו הייתה הפעם הראשונה בה בכירים במשק הישראלי החזירו תגמולים שקיבלו, ותתפלאו, גם בארה"ב זה קרה בשבוע שעבר לראשונה, על רקע דרישה של הרשות לני"ע האמריקנית.

מעשה שהיה כך היה. מיינרד ג'נקינס (Maynard Jenkin), שכיהן עד לפני כשנתיים כיו"ר וכמנכ"ל חברת CSK Auto, פרש מתפקידו על רקע בעיות חשבונאיות אליהן נקלעה החברה, וחשדות כבדים כי הונתה את ציבור המשקיעים בפרסום נתונים שגויים על פעילותה, כאשר ניפחה את רווחיה בעשרות מיליוני דולרים. CSK, שלפני שנה התמזגה עם המתחרה O'Reilly Auto Parts, נחשבת לאחת מספקיות אביזרי רכב הגדולות בארה"ב ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 5.6 מיליארד דולר.

ג'נקינס עצמו לא הואשם בדבר (פרישתו הייתה סוג של פשרה בין החברה לרשות לני"ע), אך ביום רביעי האחרון הורתה הרשות לני"ע האמריקנית לג'נקינס להחזיר לחברה סכום של 4 מיליון דולר שקיבל בצורת בונוסים ורווחים ממכירת מניות - בין השנים 2002-2004.

"הקפטן של הספינה"

למען האמת, הדרישה של הרשות האמריקנית - ראשונה מסוגה כאמור - יכולה להיות בעלת השלכות רבות מעבר לפגיעה המינורית בכיסו של ג'נקינס. הרשות דרשה מביהמ"ש המחוזי של אריזונה להוציא צו שיכפה על ג'נקינס את דרישתה, וזאת בטענה כי ג'נקינס הפר את חוקי סרבנס אוקסלי (SOX) שנכנסו לתוקפם לפני שבע שנים.

דרישת הרשות האמריקנית נחשבת לצעד הנועז ביותר שביצעה במסגרת תנאי שנקרא Clawback (שפירושו החזרת הטבות על רקע תנאים מסוימים) ונכלל בחוקי SOX. תנאי זה דורש ממנכ"לים ומסמנכ"לי כספים להחזיר לחברה הטבות שקיבלו, במזומן ו/או במניות, אם החברות בהן עבדו הונו את ציבור המשקיעים.

"ג'נקינס היה הקפטן של הספינה, והצמיח תועלת לעצמו בזמן שהחברה הטעתה את ציבור המשקיעים", ציין רוזלינד טייסון, מנכ"ל הסניף האזורי של הרשות לני"ע בלוס אנג'לס בהודעת הרשות. לפי התביעה האזרחית שהגישה הרשות באותו ביהמ"ש מחוזי באריזונה, ג'נקינס קיבל בונוסים בשווי של 2.09 מיליון דולר ומכר מניות בשווי דומה.

אז נכון, 4 מיליון דולר הם לא סכום גבוה (בהשוואה לשכר מנכ"לי החברות הציבוריות בארה"ב), אך התקדים שיצרה במקרה זה הרשות לני"ע הוא המשמעותי. מטבע הדברים, המהלך של הרשות הוא גם תוצאה של המשבר הכלכלי (שיצר ביקורת ציבורית חריפה נגד שכר מנכ"לים), ולכן עם הזמן יותר ויותר חברות מאמצות את קוד ה-Clawback. לפי חברת המחקר Equilar, 64% ממאה החברות שנכללות בדירוג של מגזין פורצ'ן כבר אימצו אשתקד את הקוד לעומת 42% בשנה שלפני.

כך או אחרת, לחברות הציבוריות בארה"ב ברור שמעתה והלאה הרשות לני"ע תהיה פחות גמישה בגישתה כלפיהן, במיוחד כשהן חשודות בהטעיית ציבור המשקיעים - ומבחינה זו, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.