קסלמן וקסלמן: "בקופות הגמל חייבים ניהול סיכונים אמיתי"

טלי מישוד ואייל בן אבי מסבירים לגופים המוסדיים איך מנהלים סיכונים, מנסים לשכנע אותם להתייחס ברצינות לתרחישים אפשריים, וגם מציגים ארבעה עקרונות לניהול סיכונים אפקטיבי

הגופים המוסדיים אוהבים לקטר על כמות החוזרים, ההנחיות וההוראות שמנפיק אגף שוק ההון באוצר. טחו עיניהם מלהבין שהם מנהלים כספי ציבור וככאלה עליהם לעמוד ברף מינימלי של כללי התנהגות שבהם הרגולטור צריך לעשות סדר.

הבכי והנהי לא חדשים. הם מוכרים לנו היטב עוד מימיו של אייל בן שלוש, קודמו של ידין ענתבי בתפקיד המפקח על הביטוח. אחד החוזרים האחרונים של ענתבי נגע בנושא חיוני מאין כמוהו וקבע את הצורך במינוי מנהל סיכונים בחברה המנהלת קופות גמל. על פי ההנחיות עד דצמבר 2009 תקים חברה מנהלת יחידת ניהול ובקרת סיכונים נפרדת מיחידת ניהול ההשקעות, ותמנה מנהל סיכונים בדרג של חבר הנהלה. חברה מנהלת שהיקף נכסיה אינו עולה על 3 מיליארד שקל, תוכל למנות מנהל סיכונים במיקור חוץ.

מנהלי ההשקעות אמרו שאין מצב

"גם עכשיו בקופות הגמל לא קולטים שצריך לעשות ניהול סיכונים אמיתי. לא לעשות וי על מינוי בעל תפקיד, לקנות תוכנה מתאימה ולעשות כמה חישובים שיוצגו להנהלה", אומרים האקטוארית טלי מישוד ורו"ח אייל בן אבי המנהלים את יחידת ניהול הסיכונים ואקטואריה בקבוצת היעוץ של קסלמן וקסלמן PwC.

מישוד הייתה בעבר מנהלת הסיכונים של קבוצת כלל ביטוח. בן אבי, שמלווה בתחום ניהול הסיכונים גופים כמו בנק ישראל, שימש עד 2006 כסגן המבקר הפנימי של קבוצת כלל ביטוח.

*אז מה כן צריך לעשות?

"קודם כל צריך לזהות את הסיכונים כמו שצריך, לחוש את הסיכון ואז לבנות תרחישים, מה יקרה לתיק אם כך וכך יקרה, להבין איך ישפיעו עלינו אירועים מסוימים".

אילו תרחישים ניתן לבנות? מישוד ממפה שלושה סוגים עיקריים: "תרחישים היסטוריים: לך לעבר, חפש מה קרה ואיך התנהגו השווקים בעקבות האירוע. תבדוק מה קרה לפרמטרים כמו ריביות, מניות, דולר, ואז תשליך את ההתפתחות על מצב התיק שלך היום. אירוע כזה יכול להיות, למשל, פיגועי ה-11 בספטמבר".

"תרחישים דמיוניים: יושבים עם אנליסטים ומתחילים לחשוב מה יכול לקרות. למשל, קפיצה חדה במחירי הנפט, מה יקרה אז לכל המשתנים, לדולר, למניות, לאינפלציה".

"תרחישים דמיוניים שמשפיעים על התיק: כאן עובדים הפוך, בודקים מה יגרום לתיק הקיים להפסיד כסף, ולאלו אירועים התיק חשוף".

"הבעיה", מסבירה מישוד, "היא שאם אתה בא עם אירוע דמיוני לוועדת ההשקעות הם אומרים לך שזה לעולם לא יקרה. נניח שאתה מעלה תרחיש שטרוריסטים מפוצצים מטוס על מגדל משרדים בניו יורק, זה נשמע רציני? זה הרי לא יכול לקרות. לשמחתי לתרחישים היסטוריים כבר מאמינים, עובדה, זה כבר קרה פעם".

"ניקח אירוע אחר", הם מדגימים, "במהלך 2007 היה ברור שיהיה הפסד גדול אם הבורסות יקרסו אבל הדולר לא יעלה. מנהלי השקעות ששמעו את התרחיש אמרו שאין כזה מצב, כי ברור שאם הבורסות יפלו הדולר יקפוץ. ומה קרה בשנת 2008? התממש תרחיש חמור יותר, הבורסות נפלו והדולר ירד".

*אוקי, מיפינו תרחישים, מה הלאה?

"מכל תרחיש נגזר הפסד מסוים. עכשיו צריכה ועדת ההשקעות לשבת ולהחליט אם ההפסד מקובל עליה. אם כן אז בסדר. אם לא, צריך לשנות את התיק כדי להימנע מהסיכון או להפחית אותו".

*איך עובדים היום?

"הרוב המכריע של הגופים מנהל סיכון בתפיסה בסיסית. מניות זה מסוכן אז אקנה פחות מניות, או בודקים אג"ח ארוך מול קצר. זו תפיסה אינטואיטיבית לא כמותית. צריך לתרגם את ההחלטות לכסף ולשים אותן מול העיניים כדי להבין משמעויות. לראות לאלו סקטורים התיק חשוף, לכמת כמה רוצים להיות חשופים לסקטור ספציפי ולהטיל מגבלות, להבין אלו סקטורים קשורים זה לזה כך שהתממשות סיכון בסקטור אחד משליכה על השני. היום אין את זה ברוב החברות המנהלות. אולי יש מבחני רגישות פשוטים בסגנון, מה יקרה אם הריבית תעלה, אבל אין הבנה של ההקשרים".

"קופה קטנה היא לא תירוץ"

מחלקת ניהול הסיכונים של קסלמן וקסלמן מתמחה באיתור וזיהוי סיכונים פיננסיים, ובבחינת השפעתם על חברות עסקיות. מישוד ובן אבי מסייעים במסגרת תפקידם גם בגיבוש פתרונות ובתכנון תהליכי בקרה לצמצום נקודות הכשל. הם מגדירים ארבעה עקרונות לניהול סיכונים אפקטיבי: 1.לבחון את מגוון הסיכונים כולל סיכונים אסטרטגיים ולא להתמקד רק בסיכונים התפעולים. 2. לפעול בגישה אקטיבית שמקדימה את הסיכון וזניחת הגישה הפסיבית לפיה מטפלים בסיכון רק כאשר הוא מתרחש. 3. גיבוש תרחישים שעשויים להביא להתממשות הסיכונים ולפעול על פיהם. 4. לאחר זיהוי הסיכון יש להעריך את הפעולות שננקטות בארגון להתמודד עימו.

*למנהלי סיכונים יש תדמית של "הורסי מסיבות" שמפריעים לעסקים.

"רמת הסיכון צריכה בסוף להיות לפי תיאבון הסיכון של החברה המנהלת. מנהל סיכונים טוב צריך לתת כלים כדי לבחור בין חלופות, ולהצביע על מקומות בהם יחס תשואה/סיכון משתלם. הוא לא הורס מסיבות שרק אומר 'אי אפשר', אלא מסביר מה אפשרי ומה הסיכון הנלווה".

*בסופו של דבר קופות גמל מנהלות כסף לעשרות שנים לא לשנה הבאה.

"זו אחת הבעיות. סיכוני טווח ארוך שונים מסיכוני טווח קצר. בסוף צריך לתת ערך אמיתי לחוסכים וצמצום הסיכונים בטווח קצר מצמצם את היכולת לקבל תשואה סבירה בטווח הארוך. מעבר לכך כלי המדידה של ניהול הסיכונים מכווננים לטווח קצר לא ארוך".

*ישנה תחושה שאגף שוק ההון פועל דרך החמרת הרגולציה כדי להקטין את כמות השחקנים בשוק.

"מכלול החוזרים והתקנות סביר, כי יש צורך שהגופים יפעלו בצורה תקינה וזה מעלה את רף הכניסה. מצד אחד התחרות מצטמצמת, מצד שני זה יוצר איזון. יש בהחלט מקום לצמצום כמות הגופים בשוק".

מה עושים גופים קטנים?

"קופה קטנה אינה תירוץ לניהול סיכונים לא תקין. כשאדם שם את כספו בגוף קטן הוא צריך להיות בטוח שהכסף מנוהל כמו שצריך. אנחנו מלווים כמה גופים קטנים במיקור חוץ של ניהול סיכונים, עוזרים להם לבנות את התשתית, ועושים הטמעה והדרכה".

"ללא קשר לגודל הגוף, ההטמעה מאוד חשובה", מוסיפה מישוד. "בשנתיים הראשונות שלי בכלל ביטוח הקדשתי 80% מהזמן כדי לחנך, לדבר על דילמות, להסביר מה זה תרחיש ואיך מטפלים בסיכונים ולא בורחים מהם".

"הרמה הכי גבוהה - בבנקים"

איך אתם מסכמים את מצב ניהול הסיכונים בשוק הפיננסי?

"הרמה הכי גבוהה היא בבנקים. גם שם יש שונות בין בנקים שמייצרים רק ניירות לבין כאלו שניהול הסיכונים בהם הוא חלק אינטגרטיבי מקבלת החלטות שוטפות. אחר כך באות חברות הביטוח. יש כאלה שאין להם כלום חוץ מהמינימום, ויש כאלה, למשל מגדל וכלל ביטוח, שעוסקות בזה כמה שנים, וניהול הסיכונים לא בא מרגולציה אלא מהחלטת הנהלה".

*ובגופים המוסדיים?

"הם אחרי חברות הביטוח. מוסדיים לא צריכים ניהול סיכונים כמו בנקים, אבל אי אפשר לעשות שני חישובים ולהגיד יש לנו ניהול סיכונים. יש גופים עם אסטרטגיה, חזון והנהלה רצינית, ויש כאלו חסרי אנשי מקצוע ותשתית שקשה להתלהב מאופי הפעילות שלהם".

22