העניין במניית טבע

נסחרת במחירי שיא, מרכזת הרבה "עניין" אך לא בעלי עניין ומילה על הטלטלה באלווריון

מניית טבע , למי שלא הבחין, נושמת בימים אלו אוויר פסגות ונסחרת לפי מחירי שיא שמעולם לא ביקרה בהם. נכון ליום שישי שעבר, עומד מחיר המניה על 53.34 דולר המשקף חברה בשווי 46.9 מיליארד דולר.

שוק ההון הוא כידוע שוק של קונים ומוכרים ואם מניית טבע טיפסה במעלה ההר בחודשים האחרונים, פירוש הדבר הוא שהיו יותר קונים ממוכרים. המעניין הוא שאף אחד מהם לא הפך ל"בעל עניין" בחברה הישראלית - בעל מניות שמחזיק בשיעור של 5% ומעלה מהון החברה.

הסיבה לכך היא די פשוטה. 5% מההון של טבע פירושו השקעה של 2.3 מיליארד דולר - לא סכום שהולך ברגל גם עבור חברות המנהלות קרנות נאמנות או קרנות השקעה שונות בסדרי גודל של מיליארדים. וכך, נותרת טבע (לפי מסמכיה האחרונים) עם בעל עניין אחד שלבטח מאוד מאושר מההשקעה שביצע - Capital Research and Management Company - שמחזיקה בשיעור של 6.8% מהון החברה (שווי אחזקה של 3.2 מיליארד דולר).

Capital Research and Management Company, שחיה ובועטת כבר 78 שנים, מגדירה עצמה כקבוצה אמריקנית של חברות השקעה, שהוקמה פוסט המשבר הכלכלי בארה"ב של שנת 1929, ובזכות מייסדה - Jonathan Bell Lovelace - התרוממה לאחר המשבר כעוף החול והפכה לאחת מהמובילות בתחומה.

המקרה של צביקה פרידמן באלווריון

לעיתים קרובות, כשמנכ"ל של חברה ציבורית עוזב את תפקידו אין צורך בדיון מקיף על נסיבות עזיבתו. לפעמים, כמו שקורה לרבים מאיתנו, פשוט נמאס לו. ייתכן שזהו גם המקרה של צביקה פרידמן, מנכ"ל אלווריון, המספקת מערכות תקשורת אלחוטית בפס רחב, ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 228 מיליון דולר.

ביום רביעי האחרון, כשפרידמן הודיע על פרישתו (לאחר ארבע שנים כמנכ"ל ותשע שנים בחברה, עוד מימיה כפלאוור) ציבור המשקיעים החליט להיפטר מהמניה. מניית אלווריון , שנגעה יום לפני כן בשיא חצי שנתי, איבדה תוך יום 17% בקירוב, ונפלה למחיר של 3.94 דולר, נכון ליום שישי האחרון.

אל תהיו בטוחים שהנפילה נוצרה על רקע אכזבה מעזיבתו של פרידמן. שוק ההון הראה לנו פעמים רבות שכאשר מנכ"ל עוזב - עתיד החברה צפוי להשתנות לרעה, ודו"חות אלווריון לרבעון השני של השנה אולי מוכיחים זאת. ההפסד הנקי (GAAP, עזבו אותנו מנתוני GAAP Non) עמד על 6 סנט למניה, ותחזיות החברה לרבעון השלישי נמוכות בהרבה מאלו של קונצנזוס האנליסטים.

ושלא תבינו אותנו לא נכון. פרידמן עשה עבודה כנראה לא רעה באלווריון במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל, אך לא מספיק טובה. נכון, הוא מיצב את החברה כמובילה בתחום ה-Wimax והגדיל את הכנסותיה. הוא גם הפך אותה לרווחית (באופן משמעותי), אך למשך שנה אחת ויחידה (2007), וגם זה רק בזכות סעיף ששמו "הכנסות אחרות" שתרם 8.3 מיליון דולר לשורה התחתונה, אך גם הותיר את אלווריון עם הפסד תפעולי של 7.6 מיליון דולר.

אגב, שורת אותו סעיף - "הכנסות אחרות" - הייתה ריקה בשנים שלפני 2007 ואחריה. עכשיו אולי אפשר להבין מדוע פרידמן מרשה לעצמו לקוות כי יעזוב חברה רווחית. אם יטעה, אף אחד כבר לא יבוא אליו בטענות. *