מזוז מתלבט על עבירת השוחד - ליברמן ינסה למשוך זמן

היועמ"ש צפוי להכריע עוד לפני פרישתו בינואר 2010 האם ובאילו עבירות להעמיד לדין את ליברמן ■ סימן השאלה המרכזי הוא סביב עבירת השוחד הקשה להוכחה בנסיבות אלה, ומזוז עשוי לוותר עליה ולהתמקד ביתר העבירות

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, צפוי להכריע עוד לפני פרישתו הצפויה בינואר 2010 האם ובאילו עבירות להעמיד לדין את שר החוץ, אביגדור ליברמן.

המשמעות היא שההכרעה בתיק ליברמן תיפול בתוך חצי שנה - אלא אם ליברמן יביא לדחיות ועיכובים בשימוע, כדי שלא מזוז אלא היועץ הבא יכריע בעניינו.

כזכור, אתמול (א') פירסמה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להעמיד לדין את ליברמן בעבירות של קבלת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט, הטרדת עד והלבנת הון.

מזוז - שעקב מקרוב אחר החקירה, עודכן בקביעות במתרחש בה והנחה את המשטרה בחלק מהעניינים - צפוי לאמץ את רוב המלצות המשטרה. סימן השאלה המרכזי ניצב סביב עבירת השוחד, הקשה מאוד להוכחה בנסיבות אלה, ומזוז עשוי לוותר עליה ולהתמקד ביתר העבירות, לגביהן קיימות ראיות חזקות.

ליברמן חשוד כי קיבל מיליוני דולרים כשוחד מאנשי עסקים, ובהם מרטין שלאף ומיכאל צ'רנוי, דרך חשבונות בנק פיקטיביים בחו"ל. לפי החשד, הכספים שימשו למימון קמפיינים פוליטיים, כשהתמורה היתה קידום ענייניהם בישראל.

במשטרה אומרים כי החוקרים התחקו אחר תנועות כספים בהיקף של כ-10 מיליון שקל, שהועברו מגורמים שונים לחברות וחשבונות בנק שליברמן עמד מאחוריהם, הגם שבפועל נרשמו תחת חברות-קש או אנשי-קש, שהיו מקורביו של ליברמן.

במשטרה ממליצים להעמיד לדין את גם פרקליטו של ליברמן, עו"ד יואב מני, ואת יועצו לשעבר, שרון שלום. בניגוד לפרסומים, במשטרה לא המליצו להעמיד לדין את בתו של ליברמן, מיכל גלון-ליברמן.

בפרשה נחקרו גם אליעזר שולדינר, בנו של יוסף שולדינר, מחבריו הקרובים של ליברמן; דוד שלום, בנו של שרון שלום; מוריס ניסן, מקורבו של ליברמן; ואנדי בויאנג'יו, שניהל שתי חברות שלפי החשד הקים ליברמן באמצעות בתו ועוזרו. האחרונים קשורים לעסקיו וחשודים שניהלו או נרשמו כבעלי חברות-הקש.

מסמכים מפלילים

ב-2001 נפתחה נגד ליברמן חקירה בעקבות דו"ח מבקר המדינה. החקירה הראשונה עסקה בחשדות לעבירות על חוק מימון מפלגות, בחשדות לעבירות מירמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד בנוגע ל"ישראל ביתנו", ובחשדות לקבלת שוחד מדוד אפל. החקירה התנהלה בעצלתיים בשל קשיים ראייתיים, אך בסוף 2005 קיבלו רשויות האכיפה מטמון זהב.

ליברמן, שידע כי הוא נתון תחת חקירה וחשד כי מאזינים לו, נהג לנהל חלק משיחותיו ממשרדים אחרים. אחת השיחות נוהלה מחדרו של ח"כ מיכאל נודלמן מ"ישראל ביתנו". אלא שליברמן שכח בחדרו קבוצת מסמכים, חלקם תדפיסי חשבונות בנק והעברות כספים שנעשו ב-2001 לחשבונות של ליברמן בקפריסין, ובהם מוזכר שמו של צ'רנוי. מסמכים אלה היוו את החלק החסר בפאזל של החוקרים.

נודלמן, שהפך בינתיים ליריב פוליטי של ליברמן, ועוזרו דוד אדלמן העבירו את המסמכים למבקר המדינה ומשם לפרקליטות. החומר הביא את מזוז להורות על פתיחת תיק חקירה נפרד שיתמקד בחשדות של שוחד, רישומים כוזבים והלבנת הון, ולפני שנה גנז מזוז מחוסר ראיות את תיק החקירה הראשון. עם זאת, היבטים מסוימים שלו, שהיתה להם זיקה לחשדות בתיק החדש, נבחנו על-ידי המשטרה.

במסגרת החקירה נחקרו עשרות חשודים ועדים בארץ ובחו"ל, נתפסו אלפי מסמכים, ובוצעו 5 חיקורי דין במדינות שונות, בעיקר בקפריסין.