ההתערבות המאסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח מצליחה לעת עתה להרים את הדולר, אשר התחזק בכ-4% ביומיים האחרונים. לא רק בבנק ישראל נושמים לרווחה, אלא גם בקרב היצואנים, אשר קראו זה מכבר לחיזוק הדולר. היחלשותו של המטבע האמריקני מול השקל פוגעת, כידוע, ביצואנים בישראל, ובמדינה בה היצוא מהווה יותר מ-40% מהתמ"ג, לפגיעה זו משמעות רבה.
לייזי ינאי, נשיא וריפון ישראל, מברך בשיחה עם "גלובס" על המהלך של פישר וטוען כי יש להחזיק את הדולר ברמה של כ-4 שקלים, אחרת היצוא הישראלי יספוג פגיעה קשה שיזעזע את כלכלת ישראל. וריפון, כזכור, רכשה ב-2006 את ליפמן הישראלית ב-793 מיליון דולר, וינאי (49) שהגיע לליפמן בשנת 2001 מסאייטקס, נכנס לתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות ומשם התקדם לתפקיד הנשיא.
מה דעתך על המהלך של פישר?
"זהו מהלך מתקן שפישר נדרש לעשות כדי לשמור על המדיניות הקודמת שלו - הגדלת יתרות המט"ח. הוא נותן התקפה מסודרת כדי להחזיר את הדולר חזרה למקום שבו הוא רוצה שיהיה. להערכתי, פישר מעוניין להחזיק את הדולר קרוב ל-4 שקלים. מבחינתי כתעשיין ויצואן, דולר שקרוב ל-4 שקלים טוב לי ולכל היצואנים".
אך האבסורד הוא שדווקא הגדלת יתרות המט"ח מחזקת את כלכלת ישראל ומכאן תומכת בהתחזקות השקל
"נכון, יש פה מלכוד לא מבוטל. אם אני מנסה למצוא צידוקים לכך מעבר לצידוק התעשייתי, נראה שפישר מייצר מגן ששומר על כלכלת ישראל מפני העמקת המשבר, כפי שקורה בשווקים אחרים בעולם".
ובינתיים הדולר מוחזק בצורה מלאכותית; זה לא בעייתי?
"אני חושב שהשאלה צריכה להיות אחרת: 'ישראל אכן נראית כמי שיוצאת מהמשבר עם נזקים קלים יחסית לשאר העולם - אך האם זה לא קשור בכך שפישר מייצר שער דולר שמאפשר ליצואנים להחזיק תעסוקה בישראל? לדעתי התשובה חיובית. ישנו קשר ישיר בין הדברים. לשם ההדגמה, שהיצוא השנתי שלי הוא 10 מיליון דולר, לצד הוצאות קבועות של 3 מיליון שקל. במידה והדולר יירד ל-3 שקלים, ההכנסות שלי הן 30 מיליון שקל וההוצאות מהוות 10% מההכנסות. אך אם הדולר יהיה 4 שקלים, אזי ההוצאות ירדו ל-7.5%".
היחלשות הדולר בחודשים האחרונים פגעה בכם?
"הרגשנו את הירידה. הייתה פגיעה ונראה את ההשפעה הזו בהמשך".
פישר אומר בעצמו שהוא לא יוכל להתערב בשוק המט"ח לנצח. כיצד אתם נערכים לתרחיש של נפילת הדולר בעתיד, כפי שקרה ב-2008?
"היה לנו מאוד מאוד קשה בפעם הקודמת. אי אפשר להתמודד עם זה. אם הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים יהיה זה חזון אחרית הימים, אסון לתעשיית הייצוא בישראל. היות והממשלה לא תומכת בתעשייה כפי שעליה לעשות - התעשייה תיהרס במידה והדולר יירד מתחת ל-3 שקלים. אי אפשר להתגונן מהיחלשות הדולר לאורך זמן. פעולות גידור מסייעות באופן נקודתי אך לא לאורך זמן".
ההתערבות של פישר יוצרת בעיות אחרות, בעיקר אינפלציה. אם היית הנגיד - כיצד היית פועל?
"כיצואן, אני מוטה בסוגיה הזו. למרות זאת, אני חושב שכנגיד הייתי מנסה להחזיק את הדולר כמה שיותר קרוב ל-4 שקלים כדי לתמוך בייצוא, כיוון שזה מה שמחזיק את הכלכלה הישראלית. אין לנו תעשיית מכוניות או תעשייה המייצרת את המוצרים החשובים בעולם המערבי. הכל מיובא אצלנו. לכן, עלינו ליצור ייצוא כדי להחזיר לפה את הכסף. אם לא יהיה יצוא - אני לא רואה איך ישראל תשרוד. אנו תעשייה מוטת ייצוא וזה בולט מאוד. קחו לדוגמה את אינטל - היא המעסיק הגדול בישראל אחרי הממשלה. היא משלמת משכורות בשקלים ואם היא תראה שלא כדאי לה לייצר בישראל, היא לא תעשה זאת ועשרות אלפי אנשים יפוטרו".
נראה כי פישר קרוב למיצוי הכלים העומדים לרשותו. אתה מצפה מהממשלה להתערב?
"ממשלת ישראל לא עושה אפילו 10% ממה שניתן לעשות כדי לעזור למפעלי ייצוא. היא לא מייצרת שום רשתות הגנה ליצואנים. ישנם מנגנונים חכמים המיושמים במדינות אחרות בעולם. סינגפור, למשל, מאפשרת לחברות להעביר דרכה הכנסות באופן וירטואלי והיא לא מטילה עליהן מיסים על עוד החברות מתחייבות להעסיק כמות מסוימת של עובדים אשר גדלה מדי שנה. חייבים להבין את החשיבות של המפעלים, בייחוד בישראל: מפעל שמעסיק 400 עובדים מעסיק גם כ-3,000 איש מסביב - שמירה, ניקיון, עו"ד, פקידים, קבלני משנה ועוד. כל מפעל מייצר עבודה להרבה מאוד אנשים סביבו. חשוב לשמור על המפעלים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
