הייתי כאן!

מכבי ת"א עשתה עוד צעד בדרך להתאיידותה הסופית: היא עברה מבעלים אחד שאין לו עניין בה לבעלים אחר שהוא בדיוק אותו הדבר. משניידר לגולדהאר. מקנדי אחד לקנדי אחר. ובשנה הבאה יגיע תורו של מישהו אחר ■ חיים שדמי מיואש

1. את הטקסט הזה ניתן יהיה להעתיק ולפרסם שוב בעוד שנה, אולי פחות. לגאידמק נדרשו ארבע שנים בטרם עזב את הכדורגל הישראלי, ליאמר שלוש ולשניידר שנה וחצי. העקומה הולכת ומתקצרת, השורה התחתונה זהה.

2. הכדורגל הישראלי - על דרך ניהולו, רמת השחקנים שצומחים בו והאווירה שסביבו - לא יכול להכיל את עשרות המיליונים שנשפכים אליו מבחוץ. מיליארדרים מכל העולם מפסידים כספים עצומים במועדונים גדולים הרבה יותר באירופה. המסר לצורך בריסון ההשתוללות הזאת ברור. אבל שעה שבאירופה נלווים לצד ההשקעות האלה הכרה כלשהי ומיתוג מסוים, לכדורגל הישראלי אין מה למכור במישורים האלה. אדם שעשה מיליארדים בקנדה או שהתחתן נכון בגרמניה, לא יכול להתייחס לכמה אלפים ביציעי בטון דוחים כקידום. זאת לא ביקורת ואין כאן טענה כלפי אף אחד. זה מצב נתון. צריך להכיר בו.

אחת מהרעות החולות של הכדורגל הישראלי היא התלישות במסגרתה הוא פועל. הצהרות של מיליונים נוצצים, אבל אם תנענע את הקופה תשמע שם מטבע אחד מצלצל. הכדורגל הישראלי לא יכבוש את אירופה גם אם ישפכו על קבוצה ישראלית שמונים מיליון שקל בשנה. הבעיה היא שהתלישות מונעת מהכדורגל הישראלי להתקדם באמת.

3. מכבי ת"א רשמה אתמול צעד חשוב בדרך להתאיידותה הסופית. מכבי היתה מועדון שמסורתית נבנה על כל מה שהפוך מהישראליות המוכרת דרך הכדורגל. הפועל תל אביב נבנתה בצל מוקד הכח של מפא"י. המפלגה נזדקקה לקופת חולים וארגון עובדים כדי להגביר את אחיזתה בעם, וכשם שנדרשה להם - הזדקקה גם לקבוצות ספורט. המפלגה דאגה לכל, גם למשכורות וגם לאצטדיון. הדימוי של הפועל תל אביב כקבוצת הפרולטריון הניצבת מול הכח הכלכלי, הוא אחד השקרים הגדולים ביותר שמזינים את תרבות הספורט בארץ.

קפיטליזם הוא גילום של כוח רודני. את מה שמהווה הקפיטליזם בספורט היום, היוותה מפא"י בעשורים הראשונים. כך שאם כבר, הפועל משולה לריאל מדריד של פרנקו או צסק"א מוסקבה הסובייטית. ההוכחה לכך היא הפיכתה של בית"ר ירושלים למועדון מוביל רק לאחר עליית הליכוד לשלטון. אבל בין בית"ר והפועל לספורט אמיתי ומה שהוא ייצג אין ולא היה כלום.

מכבי היתה שונה מכל אלה. היא נבנתה מבפנים בידי אנשים שהזיקה שלהם היתה למועדון ואליו בלבד. המחויבות שלהם היתה לקהילה בתוכה הם פעלו, ולספורט. המועדון לא נסמך על גורמים זרים שיושיעו אותו. התוצאה היתה שהתפתח המועדון המוביל בארץ רק מפני שהוא נבנה על עקרונות נכונים. אם הפועל היתה קבוצת הממסד, מכבי הפכה להיות הקבוצה שהממסד רוצה לאמץ אליו. ברגע בו נטשה מכבי את הערכים האלה היא איבדה כיוון.

4. החיים בנויים מאירועים נקודתיים שמרכיבים תהליך. האירוע הנקודתי הראשון בתהליך התאיידותה של מכבי היה כניסתו של לוני הרציקוביץ' למועדון לפני 13 שנה. הוא היה זר למועדון ותלוש ממנו, ומכאן שלא היה לו סיכוי להצליח במסגרתו. והוא אכן כשל. לוני השאיר אחריו ירושה כפולה: 12 שנים של הרס שיטתי במועדון ואת התופעה העל-אנושית המוכרת בשם אבי נמני. השיוך האוטומטי של נמני למכביזם ראוי שייחקר יום אחד בפקולטות למדעי ההתנהגות.

נמני הפוך למכביזם והוא איננו מכביסט. מכביסט לא פועל לרעתה של קבוצתו. נמני, בהתנהלותו, חתר נגד מכבי תמיד.

5. מכבי היא מופת להידרדרותה ואובדנה של המדינה. מיעוט סהרורי, פונדמנטליסטי ואלים שמשליט את סדר יומו על חברה שלמה. עם השנים, חלקם של אלה באוכלוסיה הולך וגדל. בקנאות עיוורת ומשחיתה הרחיקו מעליהם אוהדיו של נמני את כל השפויים שביקשו לראות בטובת קבוצתם, והמליכו עליהם ועל המועדון את נמני.

אותם קנאים יסגדו תמיד למושיע חיצוני. עיוורונם מונע מהם לראות כי הדרך להושיע את הקבוצה שלהם מקורה בהדחת אלילם, והם נתלים פעם אחר פעם בגורם החיצוני שיביא איתו את הכסף הגדול. אלא שמכבי מעולם לא סבלה מבעיות כלכליות. לא אצל לוני ולא הקיץ. היא סבלה ועוד איך מבעיות ניהוליות וכאלה של אובדן דרך. אלה יצרו בעיות כלכליות. חוסר ההכרה בפער שבין השניים, הוא בעוכריה של מכבי שנים. הקהל מאס הקיץ בשניידר, כשם שימאס בכל אחד אחר. חוץ מבעצמו.

6. שניידר הולך שולל. במסגרת אותו תהליך אבולוציוני של השחתה, פינה לוני את מקומו לשניידר. אם לוני עוד מכאן, הרי שלשניידר בוודאי שלא היה עניין במכבי. שניידר - ככל אדם אחר במקומו - נדהם מההפסדים האדירים שנגרמו לו בלי תשורה בצדם. צריך להיות אשף, שרלטן אחיזת עיניים של ממש, כדי לשכנע דמות כזאת להיכנס למכבי, להביא אותו להוציא סכום חסר פרופורציה של שמונים מיליון שקל לעונה, לגרום לו לחשוב שהפקיד את ההשקעה המטורפת הזאת בידיים של איש מקצוע, ועוד למצוא לו רוכש מחליף אחר כך.

את התחנה הראשונה שלו בציבוריות הישראלית עשה אביב בושינסקי עם ביבי נתניהו. נתניהו למדינה הוא מה שבושינסקי למכבי. "מצד אחד אני שמח שהכול כנראה נסגר, מצד שני אני עצוב בשביל שניידר כיוון שהוא השקיע כספים רבים מכיסו הפרטי. הוא כיסה את גרעון המועדון ונתן אשתקד תקציב גדול מאוד בשביל להגיע להישגים, ולכן הרגשות מעורבים. בנקודה מסוימת אני אולי גם שמח שהוא השתחרר מהעול. חבל, כי מדובר באדם שבא עם כוונות טובות מאוד. הוא לא בא לפה לעשות סיבוב פוליטי או עסקי ולא לצרכי פרסום. חבל שככה זה נגמר", אמר בושינסקי. על האדם שהוא עצמו הביא למכבי והשתולל בלי הכרה בכספיו.

7. כמו בכל תהליך הידרדרות, רק המשחיתים וההורסים נשארים במקומם. היום גדושה מכבי באנשים שאין דבר בינם לטובת המועדון. נמני שם, בושינסקי, ואיתם הקהל של נמני. וגם טומאסיץ', עליו אמר גורם בהנהלה שאין לו מקום בקבוצה כבר אחרי מחנה האימונים בקיץ שעבר, ומירר בגללו את חייו של המאמן רן בן שמעון, קודמו בתפקיד.

8. עכשיו נמצא פראייר תורן אחר. הפראייר לא באמת פראייר. הוא שקל את שיקוליו, ומאחר ועל-פי הפרסומים שניידר הוא שמצא את גולדהאר, סביר יותר שנסגר ביניהם איזה תן-קח עסקי מעבר לים. מכבי היא סחבה מסמורטטת המועברת מיד ליד, ספוגה כולה במים מעופשים שהצטברו בדלי. יבוא הרגע וגם הוא ישליך אותה.

9. הדבר המדאיג באמת באשר לעתידה של מכבי הוא יציאתה הסופית של האגודה ממנה. אם לפני שנה וחצי התעקשה האגודה להשאיר בידיה 20% ממניות המועדון כלקח מימי הרציקוביץ', הרי שכעת היא ויתרה עליהם בקלות. עד כדי כך נשחק ערכה של מכבי, שאפילו בעייני אוהדיה המדומים היא איננה ראויה ליחס.