נזיפה אינה מספיקה

"אם מישהו לא שלם עם מדיניות הממשלה - הדרך היא לא להשמיץ ולהדליף אלא להתפטר" כה אמר באמצע השבוע שר החוץ אביגדור ליברמן. דבריו כוונו כמובן אל נדב תמיר, הקונסול הכללי בבוסטון, אגב מכתב הביקורת שלו נגד מדיניות הממשלה כלפי וושינגטון. ומה אם הקונסול לא רוצה להתפטר? ליברמן לא אמר, אבל גם לא עשה. במקום לפטר את הקונסול לאלתר, הוא נתן לו נזיפה.

מצעד המכותבים

עכשיו אסביר למה לדעתי ראוי היה לשקול את הפסקת עבודתו של הקונסול. קודם כל הסיבות הברורות: כך לא שולחים מכתב. בטח לא דיפלומטים, בוודאי שלא בענין כל כך רגיש. שימו לב לרשימת המכותבים ("גורמי תפוצה"): אוטבה, אטלנטה, וושינגטון, טורונטו וכך הלאה כל נציגויות ישראל בארה"ב. ובנוסף: שר החוץ; ראש הממשלה; ועוד כמה פקידים בכירים במשרד החוץ.

אפשר להבין שיגור מכתב כזה לשר החוץ וראש הממשלה, אבל למה חשוב שגם קונסולים ופקידים יקבלו אותו? מתוך היכרות שיש לי עם משרד החוץ, הסיבות הן שתיים.

תראו כמה אני חכם ואמיץ

הסיבה האחת היא הרצון להשוויץ. מקריאת המכתב עולה בבירור שתמיר מאוד מרוצה מעצמו. הוא מתמוגג מגאווה על "אומץ לבו", והוא רוצה שכמה שיותר אנשים יכירו את שיעור חוכמתו ואומץ לבו.
הסיבה השנייה: ככל שיגדל מספר המכותבים כך זה יגיע מהר יותר לתקשורת. כי פקידי משרד החוץ, רובם ככולם, לא יחמיצו הזדמנות "להכניס" לליברמן, או לכל שר שאינו נחשב "משלהם", כלומר משהו מעין שמאל-מרכז. ואז, לאחר הפרסום שתבוא ההדלפה המצופה, עוד יותר אנשים יכירו את נדב תמיר, שעד כה היה בגדר אלמוני.

מכתב למערכת

אבל החטא הגדול ביותר של הדיווח הדיפלומטי מטעם הקונסול הוא שמה אשר הופיע במכתב, אינו דיווח, ולא דיפלומטי. מדובר במעין מאמר שכמותו רואים עשרות מדי יום מפוזרים בעיתונות ובאתרי האינטרנט. צריך לשמור על יחסים טובים עם אובאמה וממשלו זה המסר.
כשנוחת מכתב כזה על שולחנו של העורך, הוא מקסימום שולח אותו למכתבים למערכת, לאחר שהוא מקצר אותו בשני שליש לפחות.

חשיבותה של "דעה"

מילת המפתח במכתב היא "לדעתי". עם כל הכבוד, דעה של שליח דיפלומטי יכולה להיות מעניינת אך ורק אם היא מגובה בעובדות. אצל תמיר אין דבר כזה. דוגמא: "אשר לחשדנות לגבי כוונותיו של אובמה להקריב אינטרסים ישראלים לטובת התקרבות לעולם המוסלמי, הרי אני לא מזהה שום אידיקציה לכך".

יפה, וכאן המקום לשמוע מהקונסול עובדות שימחישו את העדר האינדיקציה. העובדה שהקונסול מציע היא ש"להערכתי מימשל אובמה מבין שהאתגר המשמעותי ביותר לאינטרסים האמריקאים נובע מהמזרח התיכון". כלומר, תמיר משוכנע שהערכה שלו כמוה כעובדה.

דיווח לתועלת הקונסול

בשביל לכתוב מאמר-מכתב כזה אפשר לשבת בירושלים, לא צריך לבזבז כספי ציבור בבוסטון. הערך המוסף של דיווחי נציגים דיפלומטיים הוא המידע הפנימי שהם יכולים, או לא יכולים, לספק. כלומר, לא מה אתה הקונסול חושב ומעריך, אלא מה שמעת מפיו של מושל המדינה, למשל. או אם יצא לך לדבר עם הסנטור של המדינה, או עם כל אישיות שהיא בעלת משקל.

נציג טוב שולח דיווחים על דיונים פנימיים, על התייעצויות בממשל, על שיחות עם אנשים בכירים. מה שקרוי: מידע. דיווח מן הסוג ששלח תמיר מעיד שהוא לא נכתב בשביל להועיל למדינה, אלא בשביל להועיל לאדון הקונסול.

חירטוט במקום כיתות

קשה לראות את תמי ממשיך לעבוד בגלל שהוכיח במכתבו כי אינו מבין את מהות תפקידו; בגלל שהוא הצליח להחדיר לכותרות התקשורת מכתב שבגלל התואר של הכותב יכול לגרום רק נזק הסברתי; מכיוון שמדובר במכתב בנאלי, לא מקורי, המעיד על על יכולת ניתוח דלה; ומשום שמן המכתב עולה שמדובר באדם לא חרוץ, שבמקום לכתת את רגליו כדי לחפש ולשגר מידע עובדתי מועיל, יושב במשרדו ומחרטט דעות והערכות בנאליות.