פשעים ועבירות קלות

יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הורה לועדת הפנים להתכנס כדי לדון ברצח בטיילת בתל אביב, ובהזדמנות הזאת גם ברציחות אחרות. כמובן שלצורך יכונסו כל "החשודים" הרגילים: השר לבטחון פנים, שר החינוך וגם שר האוצר. מההרכב אנחנו יכולים להסיק שהדיון יהיה שוב! על יותר כסף ויותר שוטרים. אין לי הרבה רחמים לפוליטיקאים, אבל לקטוע את מנוחת הקיץ שלהם בשביל כלום, זו התעללות לשמה שצריך לכנס ועדה כלשהי לדון בה.

עוד שוטרים ועוד שוטרים

ברור שהפשעים הם נתעבים. אבל אני שומע את ההצעות ל"פתרון", גם של פוליטיקאים וגם של עתונאים, ולא מצליח לאתר אמירה שלא חוזרים עליה אחרי כל פשע. צריך להגדיל את תקציב המשטרה כדי שיהיו יותר שוטרים? בטח. ואחרי שיהיו עוד שוטרים, יהיה צורך בעוד שוטרים. כי הפשיעה לא תסתיים. מקרה הרצח בטיילת בתל אביב הוא הוכחה לקשר הלא קיים בין מספר השוטרים לבין הפשע. אלא אם כן מישהו מאמין שאפשר לכסות על כל שטחי המדינה עם שוטר על כל מטר מרובע או משולש.

לא רק אצלנו, ולא הכי גרועים

מדובר בבעיה כל כך קשה ורצינית שהיא ממש מתחננת לטיפול עניני נטול היסטריה ודמגוגיה. כי הדיווחים הצעקניים הפכו לבסיס הכלכלי של אמצעי תקשורת רבים. לכן מהדיווחים מתקבל הרושם כי מה שקורה בישראל זו מגיפת פשע שכמותה אין בעולם כולו, ולא היתה אף פעם.

עוד מעט ידרשו מהממשלה לרכוש חיסונים נגד המגיפה הזאת. אבל זה ממש לא מדויק. לא ישראל שטופה באלימות ופשע אלא העולם כולו. מקרי רצח מזוויעים קיימים כל יום בכל פינה על הגלובוס. יש אצלנו נטייה להוסיף לכל התרחשות את המלים "רק אצלנו זה כך וכך"... ברוב המקרים זה לא רק אצלנו. ובמקרים רבים אנחנו גם לא הכי גרועים. שזה לא מנחם, אבל זו עובדה שצריך לדעת אותה.

דיווחים מעודדי אלימות

גנבות, רציחות, מעילות, אונס תמיד היו ותמיד יהיו חלק מהחיים. אז מה השתנה? השתנה שיש טלויזיה ורדיו ועתונות צעקניים והיסטריים, המעניקים לכל פשע כותרות ענק, ללא ההבחנה הנדרשת בין פשעים של ממש לבין עבירות קלות, כשמו של אחד מסרטי וודי אלן. ופרסום כזה מעודד פשעים נוספים, כידוע לכל מי שעוסק בפסיכולוגיה של ההמונים.

אולי צריך יותר שוטרים, זה תמיד טוב ומועיל. אולי צריך יותר תקציב, גם זה תמיד טוב ומועיל. אבל אולי בעיקר צריך גם פחות עתונאים ועתונים שדיווחיהם הצהובים והצעקניים שופכים דלק על מדורת הפשעים. אבל על זה, כמובן, לא ידונו.