הפרויקט הסולארי השאפתני בעולם: חשמל לאירופה ממדבר סהרה

היקף התוכנית - 774 מיליארד דולר ■ מיזם דזרטק יחבר בין אירופה, המזה"ת וצפון-אפריקה

סוכנות "רויטרס" מדווחת כי תוכנית בהיקף 774 מיליארד דולר לספק לאירופה חשמל באמצעות אור השמש ממדבר סהרה צוברת מומנטום, למרות שהביקורות גורסות כי קיימים סיכונים רבים בפרויקט שמשתמש בטכנולוגיה חדשה במדינות צפון אפריקה, בהן שלטון החוק מקרטע.

היוזמה המכונה דזרטק (Desertec) תהיה הפרויקט הסולארי השאפתני ביותר בעולם, שיחבר בין אירופה, המזה"ת וצפון-אפריקה. תומכי הפרויקט, תריסר חברות מענפי התעשייה והפיננסים, בעיקר מגרמניה, אומרים כי הוא יציב את אירופה בחזית המאבק בשינוי האקלים ובתוך כך, יעזור לכלכלות אירופה וצפון-אפריקה לצמוח בתוך הגבולות של פליטת גזי החממה.

מנגד, יש המזהירים מאינספור מלכודות, כולל הפוליטיקה במדינות מגרב (שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה - מרוקו, תוניס ואלג'יריה. ש"ח), סופות חול במדבר סהרה והסיכון האפשרי לאוכלוסיית המדבר. לדבריהם, בטכנולוגיה העומדת בבסיס פרויקט - כוח שמש מרוכז (CSP) - מעורבים עלויות וסיכונים רבים בהרבה מאלו שבטכנולוגיה העושה שימוש בתאים פוטו-וולטאים (PV), הממירים אנרגיה מקרינת השמש ישירות לחשמל.

בטכנולוגיית CSP, מאות מראות ממקדות את קרני החשמל לתוך קולט, שמכיל נוזל מעביר חום, כמו נפט. אנרגיית חום זו משמשת להפקת קיטור, שמניע טורבינה, בדומה לתחנת חשמל מסורתית. בשיטה זו אפשר לייצר אנרגיה גם בשעות הלילה ובימים מעוננים, באמצעות אחסון החום שהם מפיקים בשעות השמש.

נציין כי שמה של ישראל לא נזכר בדיווח.

את יזמי דזרטק מפתה העובדה שאנרגיית השמש שמקבלים שטחי המדבר על כדור הארץ במהלך שש שעות, עולה למעשה על כמות האנרגיה החשמלית שצורך המין האנושי בשנה שלמה. "סהרה מציע כל יתרון שרק תרצה - קירבה לאירופה, אור שמש אינטנסיבי ואוכלוסייה דלילה עד לא-קיימת", אמר ל"רויטרס" ג'ורג' ג'ופה, מומחה למגרב מאוניברסיטת קיימברידג', שאינו קשור לתוכנית. "נהיה משוגעים אם נפספס את ההזדמנות הזו".

היוזמה, אותה הציע "מועדון רומא" - קבוצה בינלאומית של מומחים שמציעה פתרונות לבעיות גלובליות - הפכה בחודש שעבר לפרויקט תעשייתי, כשמבטחת המשנה, מוניק רה, אירחה את השקתו במטה שלה בגרמניה.

תומכי התוכנית מוסיפים כי היא תהווה גם מחווה חיובית מהמדינות המפותחות בעולם למדינות המתפתחות במזה"ת ובאפריקה, הצפויות לספוג בתדירות הרבה ביותר נזקים של מדבור ושטפונות, כתוצאה משינוי האקלים.

יוזמי הפרויקט טרם ערכו תוכנית עסקית, או פירטו כיצד הוא ימומן, אך הם מקווים לגייס בעלי מניות וחברות ממגוון מדינות. לדבריהם, דזרטק יוכל ביום מן הימים לספק 15% מצרכי החשמל באירופה, אך הם מצפים כי התוכנית תתקדם בצעדים קטנים ולא תושלם לפני 2050.

המדינות מאפריקה שמייבאות את רוב האנרגיה שלהן, כמו מרוקו, טוניס וירדן, ייהנו גם הן מדזרטק. מרוקו, למשל, קונה 96% מהאנרגיה שלה ומסבסדת נפט, כדי שיהיה במסגרת אפשרויותיהם של העניים - נטל מסיבי על משאבי המדינה. הממשלה המרוקאית אומרת שדזרטק תוכל לפתור את בעיות האנרגיה במדינה ואת התלות שלה.

סיכון נוסף הוא הצורך בתיאום הדוק בין ממשלות על מנת שהפרויקט יצליח, אך מדינות מגרב ניסו ונכשלו ב-20 השנים האחרונות להעמיק את קשריהן הכלכליים והפוליטיים. לדוגמה, הגבול בין מרוקו ואלג'יריה סגור ויחסיהן נפגעו בשל אי הסכמה לגבי מערב סהרה.

ועוד לא הזכרנו את אל-קאעידה.