איכילוב נקנס במקרה של סיבוכים - הרופאים משתדלים יותר

תוכנית ניסיונית שפועלת בבית החולים איכילוב בת"א מינואר עשויה לחולל בעתיד מהפכה באיכות ובשירות של בתי החולים בישראל, כמו גם במצבם הכלכלי. התוכנית, שממצאי ביניים שלה מתפרסמים כאן לראשונה, מאמצת את העיקרון של המודל האמריקני "P4P" (Pay for Performance), לפיו יש לקשור בין התשלום שמעבירות קופות החולים לבית החולים לבין איכות הטיפול בפועל שמעניק ביה"ח.

נתחיל מהשורה התחתונה: מאז החל לפעול הפיילוט במחלקה לניתוחי לב באיכילוב, נרשמה ירידה של 50% בשיעורי התמותה בקרב 389 מנותחי לב ביחס לשיעור המצופה לאותה תקופה. ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית נרשמה גם בשיעור הסיבוכים בכל רמות הקושי.

בנוסף, וכאן גם בא לידי ביטוי אלמנט החיסכון הפוטנציאלי לבית החולים, נרשמה ירידה מוכחת בימי האשפוז של המנותחים - זאת כאפקט נלווה לירידה בשיעור הסיבוכים. בסופו של תהליך, על כל שקל שישקיע בית החולים, כך לפחות מאמינים האמריקנים, הוא ירוויח ארבעה. הנתונים הללו יוצגו מחר (ד') בסדנה מיוחדת שעורך המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, בעניין מודל התגמול לפי ביצועים.

קנס במקרה של חוסר הצלחה

אז איך פועלת השיטה שיובאה מארה"ב? באיכילוב פנו אל קופות החולים בהצעה מפתה: אנחנו נדווח לכם בשקיפות מלאה על כל צעד שיעבור אצלנו מבוטח שלכן במחלקה לניתוחי לב, ואם לא נעמוד בפרמטר אחד מתוך שישה, תטילו עלינו קנס.

כך למשל, אם המנותח עבר לאחר הניתוח אירוע מוחי, אם התפתח אצלו זיהום בבית החזה שדורש התערבות כירורגית או אם הוא נדרש לניתוח חוזר - בית החולים ישלם על כך. באותה מידה, הוא ישלם גם על אי עמידה באחד משלושה קריטריונים הקשורים להליך הניתוח, ולא בהכרח לתוצאה שלו.

מדוע ביה"ח מסכים לקבל קנסות אך לא דורש תגמול כספי על תוצאות טובות כפי שעושים האמריקנים? "בכל הספרות הכלכלית בעולם ידוע שאתה מושפע יותר מהשקל שאתה עלול לאבד, מאשר השקל שאתה עשוי להרוויח", מסביר ד"ר רוני גמזו, מנהל בית החולים הכללי שבמרכז הרפואי ת"א (איכילוב).

גמזו, שנחשב לתומך הנלהב ביותר בארץ של השיטה, מבהיר כי הוא כן יתמוך בתמרוץ כספי לרופאים ולבית החולים בשלב הבא, אולם בהתחלה היה עליו להקטין את החשש מצד קופות החולים. "אם הקופות יחשבו שהן רק צריכות לשלם יותר, זה ייצור חסם", הוא מוסיף.

אז מה איכילוב בכל זאת מרוויח בשלב הזה? "אנחנו מרוויחים מעצם הדינמיקה של השקיפות", מסבירה ד"ר אהובה וייס-מייליק, מנהלת היחידה לחקר ביצועים קליניים שעוקבת מקרוב אחר התוכנית. "השקיפות מאלצת את המחלקה להיות הרבה יותר ערנית והיום הצוות הרפואי חושב פעמיים איך לעשות כל דבר.

"הרופאים מתלהבים מעצם המדידה ומהאתגר שעומד בפניהם, אבל בהחלט יש הרבה שאומרים שצריך תמרוץ כספי. זה מתחלק די שווה בשווה בין אלה שמעוניינים בתמרוץ הכספי לבין אלה שחוששים מההשלכות של תמרוץ כזה", היא מציינת.

*מהן אותן השלכות בעייתיות של השיטה, בין אם מדובר בתמרוץ כספי ובין אם לאו?

"מי שבודק את השימושים השונים של השיטה הזו די נבהל ויש היגיון בבהלה הזו. החשש הוא שבתיה"ח יבקשו להחריג אוכלוסיות כמו קשישים וחולים, למשל, כדי שלא ייפגעו בנתוני ההצלחה. בנוסף, יש גם סיבות ביורוקרטיות: בארה"ב קבעו 40 קריטריונים כדי לאמוד הצלחה, וכך אם מנתח רואה שהוא לא מצליח לעמוד בהם, הוא לעתים דוחה ניתוח ובכך פוגע בשירות".

ביום ראשון הקרוב יתפרסם ב"גלובס" ראיון בעניין עם מנהל איכילוב, ד"ר רוני גמזו, ונשיא פדרציית בתיה"ח בארה"ב, צ'ארלס קהאן.