הכי גלילי שיש

מי שנמשך לביקור בקברים עתיקים יוכל לרוות רוב נחת בגוש חלב. מי לא נקבר פה, לפי המסורת: זוג חכמי הסנהדרין, שמעיה ואבטליון, ששימשו (בהתאמה) כנשיא וכאב בית הדין בסוף תקופת החשמונאים, כמאה שנים לפני חורבן הבית; עוד זוג קברים שייכים לאדרמלך ולשראצר, שהם לפי המסורת צאצאיו של סנחריב מלך אשור שהתגיירו; הנביא יואל, רבי יצחק בעל האקדמות, ואחרים.

כיום חיים במקום בעיקר מוסלמים ונוצרים, בני המיעוט המרוני נוצרי, שמקורם בלבנון. למרונים היסטוריה סבוכה ומרתקת, הקשורה בהרבה מאירועי שפיכות הדמים שבלבנון המודרנית, ולמרות זאת הם כלל אינם מוכרים לציבור הישראלי. רוב המרונים החיים כיום בגוש חלב הם מעקורי הכפר הסמוך בירעם, שאליו הם עדיין מייחלים לשוב. אף שרובם כבר נולדו בגוש חלב הם מדגישים את מוצאם מיישוב שאינו קיים עוד.

הטרגדיה של איקרית ובירעם ידועה: שני כפרים ערביים שהיו ידועים בקשריהם הטובים וההדוקים עם היהודים בסביבה. כשכבש צה"ל את האזור באוקטובר 1948, ביקש מהתושבים להתפנות ל"זמן מה", עד שלא תהיה מניעה ביטחונית לשובם. אלא שמאז ועד היום הם מבקשים לחזור לבתיהם ולאדמותיהם - ללא הצלחה. בני הכפר מקפידים להשתמש במונח "עקורים" כדי לתאר את מעמדם, ומבארים לפרטים פסיקת בג"ץ בעניינם, ולא "פליטים". "פליט זה אדם שאיבד את ביתו בקרב", הם אומרים. "אנחנו לא היינו מעורבים בקרב כלל".

בימים אלה קמה קבוצת צעירים בני הכפר שהחליטה לחדש את השימוש בשפה הארמית-מרונית הקדומה. ניב זה של השפה הארמית היה שפת היומיום בלבנון עד לכיבושה בידי המוסלמים (במאה השביעית), אז הושלטה הערבית, והארמית נשכחה בהדרגה. עד היום משמשת הארמית כשפת התפילה של המרונים, אבל רובם לא מבינים אותה, כפי שהייתה העברית בשעתה. המפעל החל בפנייתם לאנשי דת מרונים, שלימדו אותם את השפה. בהדרגה פתחו בית ספר ללימוד הארמית בכנסייה המרונית החדשה, ולאחרונה קיבלו ממשרד החינוך אישור לתוכנית הלימודים לכיתות הנמוכות.

"קטינתו, אנא אתא נו. זבנת קאי לחמו וזיתו?" שפירושו "אני עוד מעט מגיע. האם קנית לחם וזיתים?", מדבר שאדי עם אחיו בארמית קולחת. שאדי מודע היטב לאפקט שמעורר השימוש החי בשפה לגבי יהודי או נוצרי מאמין, שמבחינתו זוהי שפתו של ישוע. בכוונתו לכרוך את היוזמה החינוכית ביוזמה תיירותית, שתהווה מעין הצדקה לפרויקט.

מדי שבת בעשר בבוקר נערך על-ידי שאדי או על-ידי אחד מקרוביו סיור בכפר. במסגרת הסיור עורכים תצפית באזור, מבקרים בכנסיית בוטרוס הקדומה, הניצבת על שרידי בית כנסת קדום ממנה, זוכים לראות ספרי קודש מרוניים בני מאות שנים, ושומעים סקירה של תולדות העדה המרונית. בנוסף, פרטים על הקהילה הגדולה של דוברי הארמית בשוודיה (20 שקלים לאדם, לפרטים: טל' 054-7531785). אפשר לקבל פרטים גם על אירוח בבית משפחה, הכולל ארוחות ולינה.

הרוצים לפקוד את מושא כיסופיהם של עקורי בירעם מוזמנים לבקר בכפר הנטוש עצמו. גם מבלי להתעמק בסוגיה הפוליטית-חברתית, יפה להלך בין הבתים החרבים לאיטם ושרידי הבוסתנים, ולהשקיף על הרכסים המיוערים סביב. עושר העבר עודנו ניכר במידות הבתים ובסיתות האבנים. במרומי הכפר ניצבת הכנסייה, שעדיין משמשת את הקהילה באירועים מיוחדים.

וכך נוסעים לבירעם: חולפים על-פני גוש חלב וממשיכים בכביש 89 לצומת חירם. כאן פונים ימינה, וכעבור שני קילומטרים שמאלה ומיד ימינה. מהפנייה לגן ממשיכים לנסוע עוד חצי קילומטר, עד לבית הקברות של הכפר. מצדו הימני דרך עפר שעולה עד לכנסייה הישנה במרכז הכפר.

בסמוך לבירעם נמצא בית הכנסת הקדום של ברעם, בן המאות 5-4 לסה"נ, המתהדר בחזית מפוארת ומרשימה, וכדאי מאוד לבקר בו. שוחרי החורבות המסתוריות יכולים לבקר גם בבית הכנסת הסמוך לעין גוש חלב. כאן נח לו משקוף אבן גדול שעליו מגולף עיט פורס כנפיים. על אחד העמודים כתובת עתיקה.

ניתן לצעוד לכאן רגלית מגוש חלב, מהלך קילומטר וחצי לכל כיוון (סימון שבילים ירוק), וניתן גם לערוך לכאן סיור רכוב על סוסים, בטרקטורונים וברכבי שטח. חברת גליל אטרקטיבי, הנמצאת במושב ספסופה הסמוך, מציעה שפע פעילויות ומגוון מסלולים (לפרטים: טל' 050-2424001, 050-2424002).

איך מגיעים: בצומת גולני פונים צפונה, בכביש 65, לצומת נחל עמוד. בצומת פונים שמאלה בכביש 85 עד צומת חלפתא, ובה ימינה, לצפת. בצומת מירון פונים שמאלה בכביש הצפון (89) ונוסעים עד גוש חלב.