בנק ישראל לא צריך להציל אף אחד

למה היצואנים מצפים לקיבוע מלאכותי של שער השקל במקום לגדר סיכונים?

אורן קפלן, מנכ"ל מיטב ניהול סיכונים

היצואנים מעדיפים לעסוק במתן עצות לאוצר ובנק ישראל מאשר שכל אחד מהם יבצע בדק בית עצמאי ויבחן האם יש מקום לאמץ אסטרטגיה שונה לנושא החשיפה לדולר.

"לקבע את שער הדולר" היה המסר שבו יצאו אתמול תעשיינים בכירים במסיבת עיתונאים דחופה שכינסו והתקבלה בתקשורת בחיבוק רחב וכותרות גדולות. שער הדולר נהפך בשנה האחרונה לנושא בעל חשיבות עליונה למשק הישראלי, כפי שאפשר לראות גם בפעולותיו הנמרצות של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח.

האמת היא, שהשער שבו נסחר השקל כנגד הדולר השפיע תמיד באופן מהותי על ביצועי החברות, אולם בשנים האחרונות גברה מאוד התנודתיות במסחר בשוק המט"ח המקומי, ולכן השפעתו על השורות התחתונות של החברות בולטת יותר מאי פעם.

עם זאת, קשה להאמין כי קריאתם של התעשיינים הבכירים לקבע את שער הדולר תיענה. לכן, גידור סיכוני מטבע הוא צורך קריטי עבור כל חברה שיש לה יחסי מסחר כלשהם עם גורמים בחו"ל.

למרבה הצער, מנהלי כספים בחברות רבות לא אימצו מדיניות ברורה לנושא ההתמודדות שלהם עם חשיפות שוק (מט"ח, חומרי גלם, אינפלציה וריבית) וחוששים מביצוע הגנות. היצואנים מעדיפים לעסוק במתן עצות לאוצר ובנק ישראל מאשר שכל אחד מהם יבצע בדק בית עצמאי ויבחן האם יש מקום לאמץ אסטרטגיה שונה לנושא החשיפה לדולר.

בבנק ישראל הדגישו לאחרונה ש"היצואנים חייבים להתמודד עם ירידת הדולר". מנסיוני בליווי חברות בתהליך בחינת האסטרטגיה שלהם בנושא זה מצאתי, כי התהליך מורכב. הקושי נובע לא מזיהוי החשיפה (במקרה של יצואן החשיפה לתיסוף השקל ברורה) אלא נובע ממקור אחר והוא תהליך קבלת ההחלטות בחברה.

על הגדר

במקרים בהם דירקטוריון החברה נכשל בהגדרת האסטרטגיה, המנהלים הממונים על הנושא שרויים בדילמה תמידית - האם לגדר או לשבת על הגדר - ולרוב בוחרים בברירת המחדל, אשר במקרה הזה היא שלא להחליט ובכך להשאיר את החברה חשופה.

מדובר במצב שאינו בריא ברמה העסקית. בחברות רבות קיימת תלות רבה בשערי החליפין והשאלה שצריכה להישאל היא לא האם לגדר או לא, אלא האם להיות או לחדול במקרה של תנודה חריפה של שער החליפין לכיוון לא רצוי.

במקום לחכות להצלה מבנק ישראל, חשוב שכל חברה תקבע לעצמה אסטרטגיה לנושא חשיפות שוק. מהלך שכזה יסייע רבות לניהול תקין של הפירמה ויימנע קטסטרופות במקרים של תנודות חריפות שאינן ניתנות לחיזוי.

צריך לזכור שהמטרה של עסקאות הגנה היא להגן על רווחיות הפירמה ולא ליצור רווחים נוספים. יש להפוך את הליך ביצוע עסקאות ההגנה לברירת המחדל של מנהלי הכספים, אשר רק במקרים חריגים יפנו לדירקטוריון בבקשה לחרוג מהמדיניות אשר נקבעה.