דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ארגון ה-OECD: מערכת החינוך בישראל - מהגרועות בעולם

לפי דו"ח של ארגון המדינות המפותחות שדווח בגלי צה"ל, הכיתות בישראל הן מהצפופות במערב; ההישגים של ילדינו נמוכים ואין לנו כמעט מצטיינים ■ משרד החינוך: הדו"ח מתייחס לשנים 2006-2007, מאז המצב השתפר

תלמידי ישראל ממשיכים ללמוד בכיתות הצפופות בעולם - כך עולה מדו"ח מיוחד שהוציא היום (ג') ארגון ה-OECD תחת הכותרת "Education at A Glance", המתייחס לשנת 2007.

בחינוך היסודי לומדים 27.6 תלמידים בכיתה בישראל לעומת ממוצע של 21.4 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים המצב קשה עוד יותר - 32.7 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 23.9 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. למעשה, על פי הדו"ח, ישראל ניצבת במקום השלישי במדד הצפיפות - אחרי קוריאה ויפן.

מעבר להתמודדות עם הצפיפות בכיתות, התלמידים עצמם מקבלים גם פחות מאשר מדינות ה-OECD. בישראל ההוצאה על חינוך אמנם גבוהה יותר מממוצע ה-OECD שעומד על 4.4% לעומת 4.0% בהתאמה - אך ההשקעה פר תלמיד נמוכה מאוד: 4,923 דולר לתלמיד ביסודי בישראל לעומת 6,437 דולר ב-OECD ו-5,858 דולר לתלמיד בעל-יסודי בישראל לעומת 8,006 דולר ב-OECD.

בהסתכלות לטווח ארוך, עולה כי בין השנים 1995-2006 גדלה ההשקעה בחינוך פר תלמיד ב-OECD במונחים ריאליים ב-39% לעומת גידול של 9% בלבד בישראל. בניתוח הנתונים לאורך לימודיו היסודיים והעל-יסודיים של תלמיד, ניתן לראות כי מדינות ה-OECD משקיעות בממוצע 93,775 דולר (במונחי כוח קנייה) פר תלמיד, בעוד בישראל הוקצו בממוצע רק 64,683 דולר פר תלמיד.

גם שכר המורים בישראל ב-2007, טרום רפורמת "אופק חדש", נותר בפער רציני מזה שבשאר מדינות ה-OECD והוא ניצב בתחתית הדירוג העולמי. שכר המורה אחרי 15 שנות ותק יחסית לתמ"ג לנפש עומד על 62% בכל הרמות - מחצית מיחס השכר במדינות ה-OECD. גם מבחינת נתונים כספיים ניכר הפער. השכר השנתי למורה מתחיל בחינוך היסודי בישראל אמנם עלה ב-2007 לעומת השנה שקדמה לה - מ-13,257 דולר ל-14,099 דולר (עלייה של 5%) אך גם במדינות ה-OECD נרשמה עלייה בשכר מ-27,828 דולר ב-2006 ל-28,687 דולר ב-2007 (עלייה של 3%).

עם זאת, יש לציין כי המורים בישראל בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה נדרשים לפחות שעות עבודה מעמיתיהם בחו"ל. מורים בחטיבות הביניים בישראל עובדים 945 שעות בשנה לעומת 1,214 שעות ב-OECD ו-945 שעות בחטיבה העליונה בישראל לעומת 1,159 שעות ב-OECD.

נתון מעודד שעולה מהדו"ח הוא אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה (שלישונית) בישראל. על פי הנתונים, ב-2007 44% מגילאי 25-64 היו בעלי השכלה גבוהה לעומת ממוצע של 28% במדינות ה-OECD. עם זאת, בישראל נרשמה אחוז נמוך יותר של בעלי השכלה תיכונית (36%) לעומת 44% ב-OECD. עוד עולה מהדו"ח כי רוב בעלי ההשכלה הגבוהה (28%) הם בוגרי מסלולים אקדמיים לעומת בוגרי מסלולים מקצועיים (13%) - זאת, בדומה לתמונה המצטיירת בשאר מדינות ההשוואה.

בתגובה לנתוני הדו"ח שהוצגו היום במסיבת עיתונאים מיוחדת במשרד החינוך, אמרה פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה) כי "אני מקווה ומצפה שחלק מהפרמטרים השליליים שכר מורים, למשל - שהוצגו בדו"ח ישתפרו בדו"ח הבא, שיכלול כבר את כניסתה של רפורמת 'אופק חדש'".

שר החינוך, גדעון סער, התייחס אף הוא לנתונים ואמר כי "הפערים שנפתחו בחלק מהפרמטרים בין ישראל למדינות ה-OECD מחייבים אסטרטגיה לאומית של השקעה בחינוך. כדי להתחרות באחרים, צריך להשקיע והמסקנה הזאת מאוד ברורה". באשר לשכר המורים ולשעות הלימוד להם הם מחויבים, אמר סער כי "חלק מזה השתנה ב'אופק חדש' וזה מהלך שצריך להמשיך אותו ולהגיע איתו גם לרפורמה בחטיבה העליונה על מנת לתת מענה לפער בפרמטרים האלה". לסיכום ציין השר כי "חשוב שלא רק נראה נתונים סטטיסטיים אלא גם נסיק מהם את המסקנות לעתיד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות