יורם גלובוס, אייקון קולנוע, מקווה להפי-אנד: "פעם אני מצליח, פעם מפסיד"

יורם גלובוס היה שמח להישאר מאחורי הקלעים, אבל בסרט הזה הוא הכוכב הראשי ■ האיש והמותג, החולש על עשרות אקרנים ברחבי הארץ, נקלע למצוקת מזומנים - ויש כבר מי שמדברים על כינוס נכסים

ספק אם את הסרט הזה יורם גלובוס, האיש ששמו מתנוסס על למעלה מ-200 סרטים, היה שש להקרין באחד הקומפלקסים של החברות שלו - גלובוס גרופ (הפרטית) או של גלובוס מקס (הציבורית). אבל ירצה או לא ירצה, יזם הקולנוע ואחד המפיקים הוותיקים בשוק המקומי, הוא השחקן הראשי בדרמה פיננסית, שאת סופה ניתן רק לנחש.

ראשיתה האופטימית של הדרמה היתה ברצונו העז של גלובוס להנפיק לציבור. באחד הראיונות הנדירים שלו לתקשורת, ל"גלובס" בפברואר 2002, גילה גלובוס שהוא רוצה להנפיק ולשם כך מוכן לחשיפה הנדרשת של קרביה של אימפריית הקולנוע שלו, שהוערכה על-ידיו בכ-100 מיליון שקל. באותו ראיון גלובוס נימק זאת בכך, שחשובה לו יציבות הקבוצה שהקים, גם כשהוא עצמו לא יהיה שם כדי לנהל אותה. "ראיתי מה קורה במשפחות הכי טובות, כשבני הדור השני והשלישי נכנסו לעסק שהקימו הוריהם והחלו להרוס אותו מבפנים", אמר.

במארס 2007 גלובוס גם הגיע לבורסה. גלובוס מקס, שבין היתר מפעילה בתי-קולנוע בטכנולוגיית IMAX - שיטת הקרנה תלת-ממדית, על מסך בגודל של כ-500 מ"ר, גייסה כ-55 מיליון שקל באג"ח לצורך רכישת 4 קומפלקסים חדשים. עוד שנתיים חלפו ויציבות היא הדבר האחרון שממנה נהנים עסקיו של גלובוס. מחזיקי האג"ח שבממונם נעזר, מאיימים ליטול את המושכות והצעתו ל"תספורת", במסגרתה ירכוש את האג"ח בכמחצית מערכן, לא התקבלה בברכה, וזאת בלשון המעטה.

החוב הבעייתי עומד על כ-20 מיליון שקל שאותם אמורה לשלם גלובוס מקס במאי 2010. לנוכח גירעונה השוטף של החברה, העומד על 25 מיליון שקל, וההפסדים התפעוליים, הסיכוי שהחברה תחזיר אותו נראה קטן במיוחד, ועם הדברים הללו מסכימה גם הנהלת החברה. "תשלום צפוי זה מעורר ספקות רציניים, בדבר קיומה של החברה כעסק חי", כתבה גלובוס מקס בהודעה לבורסה.

גלובוס, ושותפו בנט קפלן, שמשמש כמנכ"ל גלובוס מקס, ביקשו ארכה עד אוקטובר, כדי להציג תוכנית פעולה שתשרת את החוב. מחזיקי האג"ח הגיבו בכינוס התכנסות בהולה ביום רביעי השבוע (לאחר מועד סגירת הגיליון), שבה לפי הערכות, ידרשו לקבל החלטה על פירעון מיידי של האג"ח. אם הצעד יצא אל הפועל הוא עלול לגרור את גלובוס לטלטלה, ואולי אף להביא את גלובוס מקס לכינוס נכסים.

"עד השנה הבאה אלוהים גדול", אמר גלובוס בתגובה ל-G. "כינוס נכסים לא יצליח להם. אין להם סיבה משפטית למהלך כזה".

רק מחצית מזהות מחזיקי האג"ח ידועה. זהותם של חלק מהאחרים תיחשף מן הסתם בישיבה המכרעת ועד שזה יקרה השמועות חוגגות. כבר באפריל השנה פורסם שקבוצות פרטיות רכשו 50% מהאג"ח, והוזכרו שמותיהם של המפיק ובעלי רשת לב, איז'ו שני ושל משה אדרי, בעלי סינמה סיטי, כמי שינסו להשתלט על גלובוס מקס.

"זה פלילי", אומר גלובס בכעס בהתייחסו לשמועות שבעלי החוב פנו לגורמים חיצוניים והציעו להם להשתלט על החברה. גם שני מכחיש שהוא מעורב בדרך כלשהי. "זה קשקוש מוחלט", אומר שני, בעלי רשת לב החולשת על כ-25 בתי-קולנוע ברחבי הארץ. "אני בכלל מכרתי את האג"ח שלי לפני 4 חודשים. רכשתי אותם בזמנו ב-70-60 אגורות בממוצע, ערך נקוב של כמיליון שקל. חשבתי שזה יהיה נבון, יורם המליץ לי. חטפתי הפסדים של כ-200 אלף שקל, והלכתי להשקיע את כספי במקום אחר, שבו אכן הרווחתי". גלובוס, אגב, כועס גם על הדבים הללו: "אני המלצתי לו לקנות? שקר וכזב", הוא אומר. "מה יוצא לי מזה? אם יפסיד, ישנא אותי. אם ירוויח, יתחלק אתי?"

גורם המעורה בשוק ההון, אומר כי ייתכן ששני מכר בהפסד גם משום שאם יחליט להיענות להצעות מטעם מחזיקי האג"ח, הוא לא היה רוצה שיאשימו אותו באי-ניקיון כפיים. אדרי מצדו, סירב להגיב לתיאוריות ההשתלטות על עסקי גלובוס, ואילו מוקי גרדינגר, הגורם הגדול בעסקי הקולנוע בישראל, אמר כי אינו מחזיק באג"ח של גלובוס מקס וטען כי לא היתה אליו שום פנייה בנושא.

כבר לא באופנה

הקשיים אליהם נקלעה אימפריית הקולנוע של גלובוס, שעם הסרטים שהפיק בעבר עם מנחם גולן, ניתן למנות את סדרת "אסקימו לימון", "מבצע יהונתן" ו"קזבלן", נחשפו במהלך הקיץ. ביולי נודע על פינוי בתי-הקולנוע של גלובוס מקס מקניון עזריאלי, 8 שנים לפני תום החוזה, לטובת רשת האופנה H&M. תמורת הפינוי, יקבל גלובוס פיצוי של 2.3 מיליון דולר (כ-8 מיליון שקל). במקביל הוא אמור לפנות את מסכיה של החברה הפרטית שבבעלותו - גלובוס גרופ, מקניון מלחה בירושלים. סכום הפיצוי הכולל בשתי העסקות מגיע לכ-20 מיליון שקל. ההסכם הזה מרגיז חלק מחזיקי האג"ח, שמרגישים כמי שהסתירו מהם מידע. לטענתם את המשא-ומתן ניהל גלובוס ללא ידיעתם במשך חודשים.

הכעס והחשדנות שסביב ההסכם פרצו בפגישת בעלי אג"ח שהתקיימה בחודש שעבר והמיסו את מעטה המקצוענות המצופה משחקנים משופשפים בשוק ההון. קפלן עוד יכול היה לסגת לשפת אמו - האנגלית, להאט את קצב חילופי הדברים ולבקש תרגום, אבל גלובוס, יו"ר הדירקטוריון, נותר בקו האש. שוב ושוב הוא הרים את הקול ואיבד את סבלנותו מול בעלי חובו.

השאלה שהכי הטרידה את הנוכחים היתה כיצד זה קיבל גלובוס רק כ-8 מיליון שקל תמורת פינוי האולמות של גלובוס מקס מקניון עזריאלי, בעוד תמורת הפינוי מקניון מלחה, שם נמצאים האולמות הפרטיים שלו, הוא קיבל 12 מיליון שקל. עו"ד זאב הולנדר, היועץ המשפטי, ניסה לענות: "עזריאלי מקום נחמד, אבל הרבה רווח הוא לא הביא. הקולנוע שם עבד באיזון. עשינו את החשבון ומצאנו ש-2.3 מיליון דולרי זה הרבה מעבר לתחזיות שלנו לגבי רווחי 8 השנים הבאות". גלובוס עצמו הודה בישיבה בעובדה הידועה לכל ש"סינמה סיטי ויס פלאנט לקחו נוכחות מעזריאלי. לפני שנה החלטנו לשפר את איכות הקולנוע, חשבנו שישפר גם נוכחות, אבל זה לא הועיל, מכירת הכרטיסים לא עלתה".

ההערכות לגבי בתי-הקולנוע בעזריאלי מדברות על ירידה מ-750 אלף צופים בשנים הטובות ל-250 אלף בלבד. בעקבות זאת הגיעו גם הלחצים לפנות את השטח היקר לטובת דיירים מוצלחים יותר. "ירושלים עזרה לתל-אביב, לא להפך", ניסה גלובוס להרגיע, "נתתי להם להבין שלא אצא מירושלים בלי תל-אביב, ובירושלים הרווח היה גדול. אני הפסדתי אישית לטובת גלובוס מקס. הם היו יותר מעוניינים שאצא מירושלים, כי ל-H&M היה כבר מקום במתחם ארנה (מרינה הרצליה, ד' ש'). אבל כל משא-ומתן התנהל בנפרד".

גורם המעורה בעסקי הקולנוע, תומך בגרסת גלובוס: "ירושלים זועקת לקולנוע. אין בה איפה לבנות, וגלובוס סוגר את הקולנוע הכי טוב בעיר. אם סגר וקיבל מזומן, זה אומר שהיה צריך כסף. לא ממהרים לסגור קולנוע כזה".

האיימקס ושברו

גלובוס מקס הוקמה בקיץ 2006, לאחר שגלובוס וקפלן, הודיעו על חבירתם לחברה משותפת (ביחס של 60% לגלובוס, השאר לקפלן ושותפיו). לקפלן, בעל הזיכיון להפעלת איימקס בישראל, כבר היה מתחם מצליח באילת שהקרין סרטי איימקס, ואילו גלובוס החזיק באותה תקופה כ-140 מסכים ב-23 קומפלקסים במסגרת קבוצתו הפרטית.

על-פי ההסכם, התחייבה גלובוס גרופ שלא לפתוח בתי-קולנוע נוספים וכן כי בכל מקום שבו גלובוס מקס מקימה בתי-קולנוע, גרופ תסגור את בתי-הקולנוע שלה. כך, למשל, פתחה גלובוס מקס מתחם בנתניה, ליד איקאה, בקיץ 2007 על חשבון פינוי מתחם בתי-הקולנוע של גלובוס גרופ בקניון הדרים. כוונתם של גלובוס וקפלן היתה להקים מרכזי איימקס נוספים ברחבי הארץ על בסיס תשתית המתחמים הקיימים של גלובוס גרופ. לצורך הזה הונפקו האג"ח, כאשר הצפי של גלובוס מקס היה להגיע להכנסה כוללת של כ-150 מיליון שקל בתוך 3 שנים.

במתחמים החדשים, כמו בנתניה ובקריון שבקריית-ביאליק, שההשקעה הכוללת בהקמתם הוערכה ב-30 מיליון שקל, דובר גם על שטחי מסחר להשכרה. בדצמבר 2008 נפתח מתחם נוסף, בבאר-שבע, ונכון לעכשיו, החברה מחזיקה ב-3 מגה-פלקסים חדשים, ובהם 38 מסכים וכן 29 מסכים נוספים ב-4 הקומפלקסים הישנים.

באותו דצמבר התגלו לראשונה גם הבעיות. הדו"חות הכספיים של החברה לרבעון השני הצביעו על תזרים מזומנים שלילי של 2.1 מיליון שקל. ואם בעבר החברה הציגה רווח תפעולי של 2.6 מיליון שקל ברבעון, כעת המאזנים הציגו הפסדים.

כאשר גלובוס וקפלן חברו, האיימקס היה להיט. החברה הקנדית המפתחת נמכרה ב-400 מיליון דולר והאולמות היו מלאים. מאז השתנתה האסטרטגיה של החברה והמכות נחתו על גלובוס מקס האחת אחרי השנייה.

מספר ימים לאחר ההודעה על הפינוי המוקדם מעזריאלי, התבשרה הנהלת גלובוס מקס על ביטול ההסכם לרכישת מקרני איימקס לקומפלקסים החדשים, עליו היתה חתומה מול איימקס העולמית. גלובוס מקס שילמה לאיימקס העולמית עבור 3 מקרנים שעלות כל אחד מהם מוערכת בכמיליון דולר כדי לקבל הנחה כוללת, אולם נותרה ללא הציוד, למעט המקרן באילת, ששועבד לצורכי גיוס ההון.

עד כמה המכה הזאת היתה כואבת ניתן היה להבין מההסבר של קפלן בפגישת בעלי האג"ח. "יש היום 100 מקרני איימקס בעולם שאי אפשר לעשות איתם כלום. איימקס שינתה טכנולוגיה בששת החודשים האחרונים. הם כבר לא מוכרים מכונות חדשות, אלא בג'וינט ונצ'רס, ולא מעוניינים בנו, אלא בארצות כמו ארצות-הברית, גרמניה, סין. למקרני איימקס יש ערך אפס, הם טובים למחסן שלנו", הוא אמר.

היסטוריה של סכסוכים

גלובוס, 66, אושיית קולנוע ישראלית, רחוק היום מימי תהילתו בשנות ה-80' בארצות-הברית, אז רכש עם מנחם גולן, חברה מקומית כושלת בשם קנון, שעיקר נכסיה היה ספריית הסרטים שלה. השניים החלו להפיק סרטים בשיטת הסרט הנע, סרטים שנעו ממפגנים מופרכים כמו "מעבר לפסגה" של סילבסטר סטאלון ועד "המלך ליר", סרט אקספרימנטלי של ז'אן לוק גודאר, הגאון הצרפתי. שיטות העבודה הלא-אורתודוקסיות של השניים עוררו זלזול, קנאה ומבוכה בקהילה ההוליוודית. "נערי הגו-גו", כינו אותם. זה לא שינה את העובדה שבני הדודים הפכו להצלחה כלכלית מסחררת, ובשנת השיא שלהם, 1985, הגיע המחזור של קנון למיליארד דולר.

אבל קצב ההפקה הבולמי הביא להידרדרות שהרחיקה בין גולן וגלובוס והובילה לסכסוך רב-שנים, שפרטיו המדויקים נשמרים בין השניים. לפחות כלפי חוץ, השלימו השניים, וגלובוס אף כיבד את גולן בחגיגות יום ההולדת ה-80 שנערכו לו לאחרונה, אך מאז דבק בגלובוס שם של איש קשה ולא תמיד סימפטי. לתדמית הזאת תרמו סכסוכים מתוקשרים נוספים, עם אחיו אמנון, עם המפיק דן דימבורט, ועם הבמאים בועז דווידזון ויואל זילברג.

בעוד גולן פרש לסרטיו, רחוק מענייני כספים, גלובוס התמנה ב-1990 לנשיא חברת MGM העולמית, אבל גם בצמרת הזאת הוא לא נשאר הרבה זמן. רשויות החוק החלו לחקור אי-סדרים בחברה (שלא היו קשורים אליו), והוא מצא את הזמן הנכון לחזור לארץ. ב-1993 התמנה ליו"ר גלובוס גרופ בישראל, קונגלומרט מקומי שהכיל חברת הפקות, חברת אולפנים, חברת שירותים והפצה, השכרת סרטים לגורמי שידור ומה לא.

בסיס כוחו העצום של גלובוס בתעשייה היא הבלעדיות שלו כנציגם בישראל של כמה מהאולפנים הגדולים בהוליווד - יוניברסל, פראמונט, וורנר ודרימוורקס. בניגוד לחוק האמריקאי, שאוסר על הגורם המפיץ להיות גם זה המשדר, בישראל המפיצים הם גם בעלי האולמות, וגלובוס כמו גרדינגר (יס פלאנט, רשת רב חן וחברת ההפצה פורום פילם) ושני (סרטי שני ורשת קולנוע לב), נהנה משני העולמות. את הסרטים הוא משנע גם לשוק הביתי שבו יצר עם שותפו-מתחרהו מסינמה סיטי, משה אדרי, את חברת ההפצה גלובוס-יונייטד, ממנה הספיק לפרוש.

כמפיק טלוויזיה חתום גלובוס על אופרת הסבון הראשונה בציון, "רמת-אביב ג'", שהצליחה כנגד כל הסיכויים והציפיות, אבל "סיטי טאוור", שבאה לאחר מכן, כבר היתה לכישלון. גם כמפיק סרטים גלובוס כבר לא מה שהיה, והחמיץ את פריחת הקולנוע הישראלי של העשור האחרון. הוא בוודאי לא יוכל להתהדר כמו עמיתו אדרי, הסובב במיטב פסטיבלי אירופה עם האסים הישראלים. בעוד אדרי מעורב בהפקות מדוברות ומצליחות כמו "בופור" ו"סיפור גדול", גלובוס נגרר לסרטים כמו "רק כלבים רצים חופשי", "ימים של אהבה" ו"ריקוד מסוכן". מנגד, יש מי שטוען כי גלובוס מהמר בסרטים, כטבעם של אנשי קולנוע, והשקיע בסרטים שפשוט לא צלחו.

מגה-פלקס, מגה צרות

אין זו הפעם הראשונה שגלובוס נקלע לצרות פיננסיות. ב-1997 הוכרז על כינוס נכסים של הקבוצה, שים החברות שלה היו בערבויות צולבות. גלובוס גרופ נכנסה אז לתהליך הבראה, והגיעה לאיזון ולרווחים. אבל אז הגיעה לשכונה הדיירת החדשה, סינמה סיטי, המגה-פלקס הראשון בישראל, שבו 21 אולמות קולנוע. ההשפעה על גלובוס היתה חד משמעית והוא נאלץ לסגור את הקומפלקס הקולנועי הוד ואת קולנועי פאר בתל-אביב.

למרבה האירוניה, המגה-פלקס היה זה דווקא רעיון של קבוצת גלובוס. הכוונה היתה להקים את קריית הסרטים בקנטרי קלאב בצומת גלילות, אולם לאחר שהמשא-ומתן לא עלה יפה, השותף משה אדרי חצה את הכביש והקים את סינמה סיטי. הקומפלקס החדש החל לזנב בכולם, כולל בגלובוס, ששוב נכנס לתוכנית הבראה וקיצוצים. "גם גרדינגר וגם אני האמנו פחות ברעיון ההוא בזמנו", אומר השבוע גלובוס. "זכותנו. פעם אני מצליח, פעם מפסיד. אלה החיים".

תוכנית גרנדיוזית נוספת של גלובוס היתה בניית מתחם "גלובוס וורלד" בראשון-לציון. התכנון היה לשכור שטח עצום בראשון-לציון, לבנות 18 בתי-קולנוע על חלקו ולהשכיר בהשכרת משנה את היתר לעסקים כמו מסעדות, בתי-קפה וכו'. אלא שהעסקה כשלה. הבעלים החדשים של הקרקע, גזית גלוב, לא התלהבו מההסכם שחתמו הבעלים הקודמים עם גלובוס, וסופו של דבר יהיה זה שוב אדרי, שתחילה חשב לשתף פעולה עם גלובוס "כדי לא להיכנס למלחמות מיותרות", שיבנה שם.

"מתנהלת עדיין בוררות בינינו וגזית בלוב", מגיב גלובוס לכך. "אדרי בונה שם? הוא חבר, שיהיה לו לבריאות". ההערכה היא, שברגע שאדרי יפתח את המגה-פלקס בראשון-לציון, גלובוס יפסיד גם את הקהל של ראשון-לציון וגם את זה של חולון.

האם ישרוד גלובוס את המשבר? האם הצרות בחברה הציבורית ישפיעו על החברה הפרטית או להפך? אדם המעורה בפרטים טוען שגלובוס נתן לחברה הציבורית ליהנות מהקצפת, והוא נשאר עם החובות בפרטית: "אם גלובוס לא היה מנפיק לא היתה בעיה. הוא היה ממשיך רגיל עם קצת לחץ מהבנקים. אבל כשאתה מול ציבור ולא עמדת בפרמטרים, לא ייתנו לך ארכה. בבנק אם תשלם ריבית, ייתנו לך ארכה".

גם שני אופטימי: "יורם הוא איש עסקים טוב. ושרדן. הוא יצא כבר ממצבים יותר קשים. אני לא יודע איך הוא יעשה את זה, אבל בטוח שייצא גם הפעם". כמוהו גם גלובוס עצמו, שמאמין שהחברה שלו תתגבר.

מה יהיה סוף הסרט? צריך להמתין ולראות, אבל עד אז, נדמה כי האבחנה הבאה, של אחד ממכריו של גלובוס, מתמצתת את דמותו השנויה במחלוקת: "גלובוס איש מבריק, אדם שהיה בטופ העולמי. איך זה שאדם שמגיע להיות הנשיא של חברת MGM, חברה של מיליונים, נשאר עם צרות פה בישראל?".

David-s@globes.co.il