מדונה אינה רק פלז'ר, היא גם ביזנס

אוי כמה שעתונאים מסוימים, וגם קריקטוריסטים, אהבו לעלות על מנהיגינו שנפגשו עם מדונה. המוביל בענין הזה היה עתון "הארץ" עם כותרת ענקית "רק בישראל ראש הממשלה רץ להיפגש עם מדונה".

אם את הארץ באמת קוראים אנשים חושבים, אז מהכותרת הזאת הם צריכים להבין שהחומר שנותנים להם למחשבה הוא פגום, שלא לומר מופרך. רק בישראל? הכותב, או העורך, או שניהם לא יודעים שנשיאים וראשי ממשלות בכל המדינות נפגשים עם אמנים וסלבריטאים חלקם, כמו ברלוסקוני, בכל מיני נסיבות?

לגופו של עניין, טוב מאד שציפי לבני וביבי נתניהו נפגשו (בנפרד) עם מדונה. אני לא יודע אם פגישה כזאת מעניקה ענין או עונג לדעתי זו עבודה, ואפילו חשובה מאד. מדונה, כמו כל אמן צמרת, היא דמות משפיעה מאין כמותה.

כל מילה שלה מדווחת בכל רחבי העולם. כל דעה שלה מקבלת כותרות. אין אמצעי תקשורת שאינו מיחל לפתחה כדי לקבל ראיונות. אם היא תגיד מילה טובה על ישראל, על אנשיה, על מנהיגיה זה שווה לפחות שנת עבודה של כל ההסברה הישראלית. ואם על ביטול זמן מדובר הזמן שמקדישים לפגישה עם מדונה וכמותה לא מועיל יותר מהזמן שפוליטיקאים מקדישים לביקורים בבר מצווה או חתונות של עסקנים?

בשביל מה הסודיות?

מתי שהוא בשנת 1975, כשהייתי הכתב המדיני של "הארץ" , פרסמתי ידיעה ראשית על ביקורה בארץ של משלחת רוסית סודית, והמדינה, בעיקר הממשלה, רעשה. נזכרתי בסיפור הזה בהקשר המובן של ביקור נתניהו ברוסיה. סיפור מאד מוזר בעיני.

כשהמשלחת הרוסית ביקרה בארץ, זה היה בתקופה בה לא היו יחסים דיפלומטיים בין ישראל ורוסיה הקומוניסטית שהיתה אז המחמשת העיקרית של מדינות ערב. לכן היה לרוסים אינטרס חשוב שלא ייוודע על הביקור בישראל.

אבל עכשיו? ממש לא ברור למה ביקור של ראש הממשלה במוסקבה צריך להיות סודי. אני בהחלט מבין שבביקור כזה יכולות להערך שיחות רגישות שיישארו סודיות. אבל עצם הביקור? למה? הרי כל הזמן יש ביקורים כאלה. אדרבא, כאשר מסווגים את הביקור כסודי זה מה שמעורר ענין והתענינות. ממש לא מבין.

מי רוצה לגלות מדליפים?

עוזי ארד דורש חקירה לגילוי מדליף מסעו של ראש הממשלה. אז שמע סיפור, עוזי: לאחר שפורסמה הידיעה על המשלחת הסודית, הטיל ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, על שרותי הבטחון והמשטרה לגלות את המדליף. למחרת "הוזמנתי" אל לשכת ראש אגף חקירות במטה הארצי של המשטרה שהפציר בי לגלות את שם המדליף תוך הבטחה ששמו לא יוכתם, אלא לאחר כמה חודשים הוא יתבקש להתפטר בשקט.

"יצחק רבין", אמרתי מיד. לא נכון, הוא הגיב. "אתה צודק", אמרתי, "אבל אם יתפרסם שאני הצבעתי על רבין ..." הוא קם, קרע את רשימותיו, הושיט לי יד ונפרדנו כידידים. ברור שזה לא היה רבין, שכאמור יזם את החקירה. (רבין מצידו, כתב בספרו האוטוביוגרפי "פנקס שרות", כי המדליף היה שמעון פרס וגם זה לא נכון).

מי מדליף? מי לא?

בוודאי ידוע לך, עוזי ארד, שהמדליף לא נמצא במקרה ההוא, ובעצם גם בכל מקרה אחר. אתה זוכר בתולדות המדינה ולו פעם אחת שנחשף מדליף בדרגים הבכירים? שאלת את עצמך למה זה? עם כל אמצעי החקירה שבידי המדינה?

אם תחשוב ותבדוק, מובטחני שתגיע למסקנה כי הסיבה היא שלא ממש רוצים. למה? כי חוששים פן המדליף הוא שר חשוב, למשל, וחשיפתו עלולה לגרום למשבר כזה או אחר. וגם כי בסופו ותחילתו של דבר מי לא מדליף?

צבועים עליך, א-שאפעי

טונות של צביעות יש בטענות של ערוץ 2 וכמה עתונים אל סלימאן א-שאפעי. רק הפרסום שלו גורם נזק לגלעד שליט? וכל הפרסומים הצהובים האחרים, בכל אמצעי התקשורת אלה לא מזיקים? תראו על מה משעים את א-שאפעי בערוץ 2. לא על כך שספרו אולי גורם נזק לשליט אלא בגלל שאת הפרסום הראשוני הוא לא נתן לערוץ 2!! כלומר, א-שאפעי בעצם מושעה מעבודתו כי לא איפשר לערוץ 2 להיות הראשון שיזיק לגלעד שליט.

אני גם תמה קצת על משפחת שליט. אם המכתב של גלעד שפורסם בידיעות אמנם מזיק לענינו של בנם למה בכלל מסרו אותו לידיו של עתונאי, עם או בלי תנאים?