במשך 51 שנים חלם הבמאי-מתרגם יובל זמיר לעבד גרסה עברית חדשה של "סלומה", מאת אוסקר וויילד. המחזה נחשב בשעתו (המאה ה-91) ליצירה נועזת, פרובוקטיבית, שהעזה לגעת לראשונה בשאלת זהות מינית ומשיכה בין גברים, גם אם לא במודע.
הגרסה של זמיר, כיאה למעוז פרינג' כתיאטרון הסמטה ביפו שבו מועלה "סלומה", אינטימית בהרבה מהגרסה המקורית.
העלילה מתרחשת במהלך לילה אחד במגורי החיילים בארמונו של המלך הורדוס.הורדוס מקיים בארמונו משתה לכבוד קיסר רומא. בעוד הוא ואשתו הרודיה מארחים את מכובדי האימפריה, מגיעה בתה של הרודיה, הנסיכה שלומית, למגורי החיילים, במטרה לפגוש את הנביא המסתורי יוחנן, שאותו כלא אביה החורג.
החיילים מציגים בפניה את הנביא, אך כאשר המלך ואשתו מגיעים למקום, מסתיים העימות בחשיפת פשעי הנוכחים וזהותה האמיתית של שלומית, העתידה לערער לנצח את מלכות יהודה.
הבימוי של זמיר מערב אלמנטים של שפה מליצית בשפת יומיום, ותלבושות ואבזרים מודרניים בירושלים לפני אלפיים שנה. הקהל שומע קולות רקע של מסיבת קוקטייל; הורדוס (אותו מגלם להפליא רונן יפרח) חנוט בחליפת עסקים מהודרת; את שלומית מגלם שחקן (יואב אמיר) עם איפור דראג-שואו; והנביא יוחנן (עזר קלמוביץ') נראה כדמות מתיאטרון קבוקי יפני.
"סלומה", א' 13.9, 20:30, תיאטרון הסמטה, יפו העתיקה, 60 שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
