הסיפור הבא מעניק משמעות מעניינת למדי למושג "השקעה לטווח ארוך". בשנת 1960 הקימו עשרות ישראלים את חברת "מרחבי פיתוח" ורכשו קרקע בגודל 275 דונם במערב ראשון לציון, על הגבול עם בת-ים. השכונות החדשות במערב ראשל"צ, שיכולות להיחשב היום כעיר בפני עצמה, לא היו קיימות אז, והיקף ההשקעה היה 4,000 לירות לדונם (כלומר 110 שקלים בערך נומינלי). כעת, המשקיעים מממשים חלק מהשקעתם ומקבלים דירות בפרויקט של אפריקה ישראל ואזורים במקום - בשווי של 225 מיליון שקל.
המשקיעים שרכשו את הקרקע ב-1960 הכניסו בעל כורחם את ההשקעה "למקפיא", בשל סיבות בירוקרטיות. במהלך השנים עוכב קידומם התכנוני של הקרקעות, בין היתר בשל "מאבק" על התחום השיפוטי של הקרקעות. הסיבה לכך הייתה הקמתה של ועדת גבולות אשר קבעה כי מחצית מהקרקעות תועבר לשטח שיפוטה של עיריית בת-ים באופן שהמקרקעין נמצאים כיום בצפון מערב העיר ראשון-לציון ובדרום מערב העיר בת-ים. מעין, "משפט שלמה" בשוק הנדל"ן, אם תרצו.
עו"ד משה שוב, אשר ניהל החברה וטיפל בקידומם התכנוני של מקרקעיה, יזם ואישר לפני מספר שנים בראשל"צ תוכנית בניין עיר. לאחר שאושרה לאחת החלקות התוכנית המאפשרת בניית 640 יח"ד בבניה רוויה, התקשרה החברה בעסקת קומבינציה עם חברות אפריקה ישראל ואזורים, במסגרתו היא זכאית לדירות שתבנינה החברות בפרויקט. התוצאה: עשרות בעלי מניות ב"מרחבי פיתוח" קיבלו כ-177 דירות חדשות בפרויקט "שער הים", בשווי שמוערך ב-225 מיליון שקל, או 1.27 מיליון שקל בממוצע לדירה.
פרויקט "שער הים" כולל 8 מבנים בני 80 דירות כל אחד (ב-20 קומות). לאחר קבלת היתר בניה לכל בניין, חולקו הדירות בין אפריקה ישראל ואזורים לחברת מרחבי פיתוח. לאחר שבוצעה החלוקה ל-4 המבנים הראשונים, קיבלה חברת מרחבי פיתוח החלטה בדבר אישור תכנית חלוקה של הרכוש לעשרות בעלי המניות בחברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
