בלי חוק וסדר

משטרת ישראל משופעת בפטפטנים שיושבים בצמרת הפיקוד. ברגע שצריך לבצע ולהשליט את שלטון החוק, הם עושים מעט מדי וגורמים לאזרחים תחושת פחד מול הפשע. כל הדיבורים על חוסר תקציבים וכוח-אדם הם תירוצים עלובים של צמרת המשטרה והמשרד לביטחון פנים, שאינם מסוגלים להתמודד עם הפשע. שמענו מבכירי המשטרה הסברים חסרי היגיון בהרצאות ודיונים, וברור כי יכולת ההתמודדות עם הפשע מצויה בשפל חמור.

המשטרה נכשלה במלחמתה בפשע המאורגן. מעצרים מקריים והרשעות מזדמנות יוצרים לה תדמית של גוף לוחם, בעוד שהיא אינה מסוגלת לספק ביטחון מינימלי מפורצים, גנבים, סוחרי סמים, אנסים, שיכורים ותופעות פשיעה קטסטרופליות נוספות שמאיימות על רקמת החיים השוטפת של האזרחים.

כל מיני פושעים עם לקויים מבניים באישיות השתלטו על הרחוב והפכו אותנו לחברה שמפחדת מעבריינות, מתוך ידיעה שמשטרת ישראל לא תספק הגנה.

לגבי נושאים כמו הימורים והלבנת הון, שמסייעים למימון הפשע בארץ, המשטרה הרימה יד ואינה מסוגלת לטפל בהם, ובארץ שוררת אנרכיה מוחלטת.

המשטרה עסוקה במס שפתיים כדי להצדיק את חוסר יכולתה להתמודד עם נוער אלים ותופעות רצח בלתי מפוענח, כמו גם עם עבריינות חמורה. חוסר ההבנה של המשטרה לפגיעה הכלכלית מעידה על חוסר היערכות מינימלית למלחמה בפשיעה. הפשיעה הכלכלית הפכה מזמן ל"פשיעה קלה" בגלל אי-תפקוד המשטרה בתחום.

לא מפתיע שמסקרים שנערכו במרכז ללימודים אקדמאים עולה בבירור תמונה, לפיה המשטרה זוכה לחוסר אמון ציבורי ולדרגת שירות נמוכה על גבול הזלזול ביכולתה לספק מענה או מלחמה בפשע ולהגן על האזרחים.

במקום לנסות לחנך את הנוער מגיל צעיר להימנע מפשיעה קלה, סמים, אלכוהול ומין, ובכך למנוע במידת האפשר עבריינות עתידית - אין בארץ מענה חינוכי רציני, ואיש לא נותן דעתו לעניין אלא רק לצרכי מס שפתיים.

עכשיו, יותר מתמיד, ראוי שנדע להתמודד עם הפשע לפני שנהפוך לחברה מנוכרת חסרת כבוד מוחלט לחוק ולרשויות. ראוי שהממשלה תיזום מהלך מלחמה בפשע - לא לצרכי יחסי ציבור אלא להגנת אזרחיה שנרצחים בגין פשעים מיותרים.

אם המהלך לא יופעל בהקדם ובמלוא הרצינות, החברה בישראל שמצויה במשבר תאבד אמון בשלטון. זה עלול להיות שבר ושסע עמוק, שספק אם ניתן יהיה לרפאו. מדובר בסכנה חברתית קיומית. לא פחות.

* הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה, חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה 2003 ופרס אמת 2007.