כבר לא מדווחת מהשטח

עבור רוב צופי הטלוויזיה בישראל, "הרומן" עם CNN החל בעת מלחמת המפרץ, עם השידורים החיים מבגדד והעדכונים שלפעמים הקדימו (לעתים מטעמי צנזורה), את הדיווחים בכלי התקשורת הישראליים.

בערך מאותה תקופה, ועד לפרוץ האינטרנט האלחוטי שאפשר חיבור עם המחשב הנייד וגלישה באתרי החדשות מהבית, הפכה רשת החדשות האמריקנית למקור אינפורמציה חדשותי עיקרי עבור איש העסקים: אני לא מכיר כמעט ישראלי שנכנס לחדר מלון בחו"ל ולא בודק, קודם כל, אם לא עלינו, שלא בטובתנו, לראש סדר היום החדשותי העולמי.

אלא שעתה, כך נדמה, מחוללים אתרי האינטרנט לטלוויזיה את שעשתה לעיתונות הכתובה בעבר, ומכריחים אותה להשתכלל כדי להישאר בעלת תכנים רלוונטיים. CNN עוברת מהפך שמעגן מחדש את השידורים שלה סביב כמה תוכניות-דגל.

הנחשבת שבהן אולי היא "אמנפור", תוכנית ראיונות יומית שהישגה העיקרי, עוד בטרם עלותה לשידור, היא הכנסתה של המנחה, כריסטיאן אמנפור, אל האולפן, אחרי יותר מ-26 שנה של דיווחים מהשטח. בכל פעם ידונו אמנפור ואורחיה בנושא אחד שנמצא בראש החדשות בעולם, כשבאולפן יתנהל דיון בין מי שמייצגים צדדים שונים הנוגעים לאותו הנושא.

פטיש, מסמר, ניקח מהר

"אל תתנו להם איזמלים", ב' 22:00, ערוץ הבריאות

בתוכנית הזו נתקלתי כמעט במקרה בשבוע שעבר, ומצאתי אותה מעניינת, לא רק בגלל המבטא האנגלי שמוסיף לה כבר כמה נקודות חינם. בשנים האחרונות הפכו תוכניות "אנטי יופי" לבנאליות יותר מתוכניות היופי המוכרות: כמעט על כל תוכנית שהפכה ברווזון מכוער לברבור, הופקה תוכנית שמספרת לנו כמה טבעי זה הכי יפה.

"אל תתנו להם איזמלים" שייכת ללא ספק לסוג השני, אבל היא עושה זאת בסגנון מיוחד ולא צדקני. היא בהחלט מתחברת לשאיפה של אנשים (ובעיקר נשים) להיראות טוב יותר, אבל היא מציגה בפניהם גם אלטרנטיבות שאינן כרוכות דווקא ב "חיבור ובהרכבה מחדש". *

סיפור טוב עם סוף רע

"צ'יינה טאון", ב' 23:10, ערוץ 2

זהו אחד מהטובים בסרטיו של רומן פולנסקי, רגע לפני שהוא מסתבך בעצמו עם המשטרה. ג'ק ניקולסון ופיי דאנווי עושים בסרט הזה עבודה מופתית של משחק. זהו אחד הטובים בז'אנר סרטי הבלש, החוקר הקשוח, הבודד וטוב הלב, שגורר סודות אפלים מעברו ונסחף למעורבות רגשית בחקירה שרק הולכת ומסתבכת. ניקולסון הוא כמובן הבלש ודאנווי היא האישה שמעבירה אותו על דעתו, כל הדרך אל הסוף הנורא. *

יום יבוא

"היום שאחרי השלום", ב' 22:20, ערוץ 8 (הוט)

ג'רמי גיליי מנסה להביא שלום לעולם. הוא לא נאיבי, אבל מה זה אופטימי. בתחילה הוא מסתפק ביום: יום אחד בשנה ללא מלחמות. תוך כדי הוא יוצא למסעות ברחבי העולם, פוגש את מי שנחשבים למחוללי מלחמות, כמו למשל מנהיגים ערביים מסוימים, ובמקביל גם אישים שפועלים למען השלום, כמו מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי ענאן, או הדלאי לאמה. גם כמה כוכבים הוליוודים שפועלים למען הנושא מתראיינים בסרט.

להודות על האמת? די מתסכל להסתכל משכונת המצוקה שבה אנו חיים בפאתי המזרח-התיכון, על האמריקנים והאירופים שלא מבינים למה אנחנו עוד טובחים זה בזה. מצד שני, קשה שלא לפרגן לאנשים שמקדישים את חייהם לניסיון, גם אם חסר תוחלת, למנוע מלחמות. *