תקופת החגים היא שעתם היפה של הארוחות המשפחתיות, וגם של ייצוא המזון הכשר לתפוצות. השוק הכשר, ובמיוחד זה שבארה"ב, נחשב לעוגן חשוב עבור יצרניות ויצואניות מזון ישראליות, ולא בכדי. זינוק של 23% חל בשנים האחרונות בהיקפי הייצוא ליעד זה.
"חותמת כשרות על מוצר מזון אינה מזיקה - נהפוך הוא", אומר מנכ"ל מכון הייצוא, אבי חפץ. "היהודים קונים בגלל הכשרות, והלא-יהודים קונים כי הם רואים בכשרות רף גבוה של בקרת איכות. המוסלמים, הנמנעים מאכילת חזיר ומוצרי מזון עם שומן חזיר, נחשבים אף הם לקונים פוטנציאליים".
אמנם המשבר הכלכלי העולמי בלם את מגמת הגידול: במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 18%, לעומת גידול של כ-5% בתקופה המקבילה אשתקד; אבל השוק הכשר עדיין נחשב לפלח שוק חשוב. אך הוא גם נחשב לשוק תחרותי ומוגבל, לא אחת בגלל הקונוטציה השלילית שיש ל"מוצרי דת" בשוק הכללי. בשל כך קורא מכון הייצוא ליצואנים הפועלים בשוק הכשר להתרחב לשוק הכללי, מתוך אמונה כי בו טמון העתיד.
"בעולם הקולינארי הכללי יש כיום פתיחות ורצון לצרוך מוצרים אתניים, לצד עניין הולך וגובר במוצרי בריאות ומזון איכותי. בתוך מגמה זו משתלב המזון הישראלי הכשר. הרחבת הפעילות של יצרני המזון לשוק הכללי תביא לגידול משמעותי בייצוא המזון הישראלי", אומר חפץ.
בעד השוק הכשר: "בעיקר כי אין לנו יתרון או סיכוי בשוק הכללי"
מפעל עוף טוב מייצא שניצלים קפואים ופסטרמות מצוננות לשוק הכשר קרוב לרבע מאה. "אנחנו מייצאים בעיקר לאירופה, ארה"ב וקנדה, כי אין לנו יתרון או סיכוי בשוק הכללי", אומר מוטי גולדברג, מנכ"ל עוף טוב. מוצרי עוף טוב נמכרים בחנויות כשרות ובפינה הכשרה ברשתות המזון.
* למה אין לכם סיכוי בשוק הכללי?
"אין סיכוי לייצא לשוק הכללי בארה"ב בשל עלויות הייצור היקרות שלנו. בעוד שסוגיית המחיר משחקת תפקיד בשוק הכללי, בשוק הכשר אין בעיה למכור במחירים גבוהים בשל הביקושים הגבוהים למוצרים כשרים".
* מהם החסרונות בשוק הכשר?
"אין חסרונות, למעט המוגבלות של השוק לקהלים ספציפיים. מצד שני, 6 מיליון יהודים רק בארה"ב זה לא מעט. בתחום הבשר, בניגוד ליין למשל, יש יתרון גדול לכשרות. יש לה ערך מוסף לא רק אצל יהודים אלא גם אצל מוסלמים. שחיטה כשרה היא ערך מוסף גם בשוק הכללי ולא רק בשוק הכשר, שכן בשר כשר נחשב מבחינת פיקוח, היגיינה ואיכות לטוב הרבה יותר".
* האם יש כוונה להרחיב הייצוא הכשר?
"השאיפה שלנו היא להרחיב את הייצוא גם בשוק הכשר וגם בשוק הכללי. יש פוטנציאל בשתי הנישות הללו. אנחנו משקיעים משאבים בשני היעדים הללו. באירופה, למשל, די מיצינו את השוק הכשר, ויש לאן להתפתח בשוק הכללי. בארה"ב, לעומת זאת, יש עוד הרבה לאן להתרחב גם בשוק הכשר".
נגד השוק הכשר: "כי אי-אפשר לכוון לשוק האיכותי ולהישאר כשר"
"המשקל של השוק הכשר בתמהיל הייצוא של יקבי כרמל הולך וקטן באופן יזום", אומר ישראל איבצן, מנכ"ל יקבי כרמל. לדבריו, בשנת 2007 יוצאו יינות כרמל לשוק הכשר בהיקף של 12 מיליון דולר, ב-2008 בהיקף של 2.5 מיליון דולר, ומתחילת 2009 בהיקף של 1.5 מיליון דולר בלבד.
"אנחנו יורדים באופן יזום, כי אנחנו עם הפנים לשוק הרחב, ואנחנו חייבים ללכת על פלטפורמות אחרות", אומר איבצן, ומוסיף כי לדעתו גם שאר יצרני המזון חייבים למצוא שווקים אחרים. "השוק הכשר בארה"ב ובאירופה הוא מספר נקודות מכירה קטן יחסית באזורים יהודיים, שגם הם בדעיכה בגלל מגמת ההתבוללות. השוק הכשר הוא שוק נסוג".
עוד לדבריו, "יין לא נתפש כבילוי, ולכן יקבי כרמל סיפקו במשך שנים רבות את צרכיו של העם היהודי בארץ ובתפוצה. אולם התפישה השתנתה. זה אומר שאנחנו מייצרים יין כשר אבל גם איכותי ובסטנדרט גבוה, ושאנחנו רוצים לדבר עם כל העולם ולא רק עם יהודים. המשימה שלנו היום היא לשכנע את מרגרט וג'ון לשתות יין שלנו במקום את אברהם ולאה, ופה מתחילה הבעיה. השוק מוצף ביינות טובים, וקשה לחדור לשוק כזה עם סטיגמה של יין כשר. קשה לאתר מפיצים שמוכנים לדבר איתנו בגלל הסטיגמה. אנחנו לוקחים בחשבון שייקח לנו 4-5 שנים עד שנצליח".
* מאילו שווקים כשרים יצאתם?
"הפסקנו לייצא לשוק הכשר בגרמניה וברוסיה. ב-2005 יצאנו ל-33 יעדים כשרים, והיום רק ל-6: אנגליה, פולין, ארה"ב, קנדה, שוויץ וצרפת. אי-אפשר לכוון לשוק הרחב והאיכותי ולהישאר בשוק הכשר, זה כמו למכור בושם יוקרתי בפיצוציה".
* יציאה מהשוק הכשר משמעותה איבוד של 6 מיליון לקוחות, רק בארה"ב.
"אם יבוא אליי יהודי שירצה לקנות יין כשר, אמכור לו. אין לי בעיה עם מכירה נקודתית, אבל זה לא נמצא בתוכנית השיווקית שלנו. כאמור, אנו עוברים מיינות קידוש ליינות פרימיום. חוץ מזה, בארה"ב יש ייצור מקומי מאסיבי של יין כשר, כך שאין מצוקה, והם לא מחכים שישראל איבצן ימכור להם ארגז. אם אנחנו באמת רוצים להצליח, אנחנו חייבים לעזוב את התפישה הקודמת שלנו ולפרוץ קדימה".
10 טיפים לייצוא נכון לשוק הכשר - על-פי מכון הייצוא
1. היעזרות בסוכן/מפיץ מקומי: בכל רחבי העולם, בעיקר בארה"ב, פועלים מפיצים מקומיים המתמחים בהפצת מזון ומשקאות כשרים. מדובר באנשי מקצוע המכירים את הענף ואת השוק המקומי, ומומלץ להיעזר בהם - בעיקר בשלבי החדירה למדינה חדשה.
2. השקעה באריזות איכותיות: תפיסה מוטעית בקרב חלק מהיצואנים הישראלים היא שאין צורך להשקיע באריזות איכותיות כשמייצאים לשוק הכשר. ובכן, קהל הצרכנים מעוניין במוצרים שגם ארוזים יפה. בנוסף, אריזה איכותית יכולה להקל על המעבר למכירה בשוק הכללי, שם היא בגדר חובה.
3. שמירה מתמדת על חדשנות: חידושים בענף המזון חלים גם על ענף המזון הכשר. ענף המזון חשוף לחידושים תמידיים, ולכן חשוב להתעדכן תמידית בשינויים ולהיערך אליהם בזמן.
4. הקפדה על איכות גבוהה: מזון כשר נחשב למזון בריא ואיכותי, בשל הפיקוח וההשגחה על תהליכי הייצור, ולכן יש לו ביקוש גם בקרב ציבור גדול שבוחר בו מטעמי בריאות ואיכות ולא מטעמי דת ומסורת. כדי לשמר קהל יעד זה יש לשמור על סטנדרטים גבוהים בייצור המזון הכשר.
5. הכרת התקנים המקומיים: ענף המזון והמשקאות כפוף לתווי תקן בארץ שאליה מייצאים. לפיכך, חשוב מאוד להכיר ולהבין את כל הסעיפים והמגבלות באופן יסודי, שכן באירופה ובארה"ב (מדינות יעד עיקריות לשוק המזון הכשר) יש ביקורות קפדניות ביותר. חשוב להתעדכן בתקן של כל מדינה לפני החדירה ובשינויים ובתוספות שבתקנון.
6. עמידה בסטנדרטים ירוקים: המגמה הירוקה שפוקדת את העולם וקוראת לצרכנים לחזור למזונות טבעיים על חשבון המזון התעשייתי המעובד - מגיעה גם היא לענף המזון הכשר. מומלץ ליצואנים בענף המזון הכשר, בעיקר למדינות אירופה, להתאים עצמם לסטנדרטים המתחדשים של מזון טבעי/בריאותי.
7. זיהוי צורכי הקהל היהודי המקומי: הקהילות היהודיות שומרות המסורת אינן הטרוגניות. לכל קהילה יש חוקים ונורמות משלה, המוכתבים על-ידי השלטון הרבני המקומי. לכן, מומלץ להיעזר במומחים מקומיים לזיהוי המאפיינים המסורתיים לצורך זיהוי הפוטנציאל הצרכני. אפיון נכון של סוג הקהילה יאפשר הפצה נכונה של מוצרי מזון בשוק הכשר.
8. הגדרת המונח "פרווה": למוצרי מזון "פרווה" יש ביקוש גדול (צמחונים, טבעונים, אנשים עם רגישויות למוצרי חלב, בשר וכיו"ב), אך המונח "פרווה" מוכר ומובן בעיקר לקהל היהודי. בכדי להגיע לציבור לא יהודי בייצוא מזון "פרווה" כשר, מומלץ לפרט את המונח "פרווה" עבור הקהל הלא יהודי (לכתוב על גבי האריזה - מוצר זה אינו מכיל מוצרי חלב, בשר, עוף וכו').
9. חדירה לענף מוצרי הבריאות: מאחר שהמזון הכשר נחשב למזון איכותי, ומאחר שאוכלוסייה רבה נוטה לצרוך מוצרי מזון כשר מטעמים שאינם קשורים בדת (רגישות לחומרים רבים המרכיבים מזונות לא כשרים), מומלץ ליצואני המזון הכשר להתפתח בנישת מוצרי הבריאות (נישה שהולכת ומתפתחת בענף הצרכנות העולמי).
10. אימוץ טרנדים: המודעות והדרישה למזון גורמה איכותי, למזון דיאטטי, למזון אורגני ולמזון בריאות, הנפוצים בשוק המזון הכללי, מגיעים גם לשוק הכשר. מומלץ לחברות לאמץ מגמות אלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
