מחזיקי אג"ח של אפריקה: מדוע החברה החזירה הלוואות לבנקים - ולמה לא הוצמדה לה הערת "עסק חי"?

הדיונים בין הנהלת אפריקה ישראל ונאמני מחזיקי האג"ח בנושא הסדר החוב בעיצומם, אך היום (ה') מתקבלת הוכחה נוספת לכך שמחזיקי האג"ח לא מתכוונים לעשות ללב לבייב חיים קלים, אלא להפגין קו נוקשה.

ל"גלובס" נודע כי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה בקשה למתן צו שיורה לאפריקה לחשוף בתוך שבוע מידע הנוגע לסוגיות שונות שאפריקה נמנעה עד כה להוציא.

את הבקשה הגישו מחזיקי אג"ח כ"ד של אפריקה, סדרה בהיקף של כ-320 מיליון שקל המיועדות להיפרע באוקטובר 2010. הבקשה הוגשה על-ידי עו"ד אופיר נאור ממשרד עורכי הדין נאור-גרשט.

העותרים מבקשים לדעת מדוע אפריקה ישראל ביצעה פירעון מוקדם של 63.1 מיליון שקל שהיתה חייבת לבנקים בישראל. אפריקה החזירה חוב זה ברבעון השני, למרות שהיא היתה אמורה להחזירו רק בעוד 5 שנים.

העותרים מביעים תמיהה על העדפת הנושים לכאורה, ומבקשים לדעת כיצד אושרה החלטה זו ואילו מקורות מימון שימשו את אפריקה לצורך החזר החוב האמור. כמו כן, הם מבקשים לדעת את זהות הבנקים וכן אילו שיקולים הנחו את הנהלת אפריקה בביצוע מהלך זה.

"מדוע העדיפה החברה ביצוע פירעון מוקדם לבנקים בישראל על פני שימוש בכספים לצורך פירעון התחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב?", כותבים העותרים, אשר תמהים על כך שאפריקה העדיפה להחזיר הלוואות ארוכות-טווח לבנקים, בשעה שהיא מסרה כי היא אינה יכולה להחזיר הלוואות קצרות-טווח למחזיקי האג"ח, כדוגמת מחזיקי אג"ח ט' שאמורים לקבל את הקרן בהיקף כחצי מיליארד שקל ב-10 בנובמבר, וככל הנראה לא יקבלו את כספם בזמן.

כמו כן, העותרים מבקשים מאפריקה לחשוף מדוע ביצעה ברבעון השני פירעון מוקדם בהיקף 2.52 מיליארד שקל בגין הלוואות לטווח ארוך. העותרים מבקשים לדעת מי הן החברות בקבוצה שביצעו את הפירעון המוקדם, מי הם הנושים שקיבלו את הכסף, האם אפריקה עצמה לקחה חלק בביצוע הפירעון המוקדם, ובאילו מקורות כספיים היא השתמשה.

"ציבור שבוי"

מלבד זאת, העותרים מבקשים מבית המשפט להורות לאפריקה לחשוף מידע הנוגע לשיעבוד מניות החברות בחברות הבנות שלה, המרת הלוואת הבעלים לאפריקה נכסים במניות ותוכניתה של אפריקה למימוש נכסים.

בדו"חות הכספיים לרבעון השני שפרסמה החברה, היא ציינה כי ב-2010 בכוונתה לממש נכסים בהיקף כ-698 מיליון שקל; זאת, לעומת מימושים בהיקף כ-157 מיליון שקל השנה ו-185 מיליון שקל בשנת 2011. אם כן, העותרים מבקשים לדעת על סמך מה מתבססת אפריקה בהערכתה האגרסיבית ל-2010.

מידע חשוב נוסף אותו מבקשים העותרים לחשוף נוגע להצמדת הערת רואי החשבון של החברה בדו"חות הכספיים, לפיה "יכולת פירעון התחייבויותיה והמשך פעילותה של החברה מותנים בהתממשות תוכניות ההנהלה להתמודדות עם המשבר".

רואי החשבון נמנעו מלהצמיד לחברה הערת "עסק חי", אשר תאותת כי החברה עלולה לפשוט את הרגל, והעותרים מבקשים לדעת במה שונה אזהרת רואי החשבון מהערת "עסק חי", ומדוע הם נמנעו מלהצמיד לאפריקה הערה כזו.

כזכור, לפני כשבועים פרסמה אפריקה את המתווה שלה להסדר החוב, בו לא נכללו פרטים מדויקים. המתווה העלה את חמתם של המוסדיים, שטענו כי אפריקה מבקשת לעשות "תספורת", כיוון שהיא מתייחסת לשווי מניות החברות הבנות שלה לפי השווי בספרים ולא לפי השווי שלהן בשוק. גם מחזיקי אג"ח כ"ד מתרעמים על חוסר השקיפות שמגלה, לטענתם, אפריקה ישראל.

"הייתכן כי בנסיבות אלה ינקטו המבקשים בעמדה של 'שב ואל תעשה'?", נכתב בעתירה. "הייתכן, כי המבקשים יאלצו להמתין עד לכדי שתואיל בטובה של החברה לחשוף בפני המחזיקים, שהם בבחינת 'ציבור שבוי', את תנאי הסדר החוב המוצע על-ידי החברה?".(ה.פ. 1750/09).

דובר אפריקה ישראל מסר כי "החברה טרם קיבלה לידה את הבקשה עצמה שהתפרסמה כבר בתקשורת. לפיכך, אין אנו יכולים להתייחס לגופה. יתרה מזאת, התגובה במלואה תימסר מטבע הדברים לבית המשפט וזאת, לאחר שהחברה תקבל את הבקשה ותלמד אותה".

"יחד עם זאת אפריקה ישראל רואה לנכון להתייחס כבר בשלב הזה ולומר כי, ככל הנראה מדובר בבקשה, שהופנתה אליה ונענתה לגופה במלואה. פרטים ושאלות שהיו בידי החברה למסור נמסרו. כידוע, בעלי האג"ח בחרו נציגות המצויה בימים אלה ממש בדיאלוג אינטנסיבי מול החברה לגיבוש הסדר. נציגות זו, שאף חתמה על כתבי סודיות כמתחייב, מקבלת היא, ויועציה המקצועיים השונים (משפטיים, כלכליים, וכיו"ב) את כל המידע והנתונים הדרושים לה לשם גיבוש עמדה והגעה להסדר. כך היה עד כה וכך ימשיך להיות גם בעתיד".